10,098
עריכות
| שורה 39: | שורה 39: | ||
<br/>משמע בדבריהם שאם היתה הדלקת הנרות קובעת לענין קבלת שבת, היה אסור להם להדליקן אם כבו, או לעשות כל מלאכה אחרת, אף שקיבלו את השבת בטעות, והיינו כשיטת רש"י ודעימיה, אלא שהם ס"ל דקבלת שבת אינה חלה בהדלקת הנר, ולכן לא נאסרו. | <br/>משמע בדבריהם שאם היתה הדלקת הנרות קובעת לענין קבלת שבת, היה אסור להם להדליקן אם כבו, או לעשות כל מלאכה אחרת, אף שקיבלו את השבת בטעות, והיינו כשיטת רש"י ודעימיה, אלא שהם ס"ל דקבלת שבת אינה חלה בהדלקת הנר, ולכן לא נאסרו. | ||
וב'''אור זרוע''' (ערב שבת טז) הביא מ'''רב שרירא גאון''' בשם ספר המקצועות מעשה | וב'''אור זרוע''' (ערב שבת טז) הביא מ'''רב שרירא גאון''' בשם ספר המקצועות מעשה דומה, וכן הביאוהו ה'''מרדכי''' (שבת רצז) ו'''שבלי הלקט''' (נט), שהציבור לא הספיקו להתפלל מנחה, וסברו שחשיכה והדליקו נרות, ואח"כ נתפזרו העבים עד שלא התפללו ערבית, ועדיין היה שהות ביום ורצו להדליק את הנרות שכבו. והשיבו להם רבותיהם, שאותם שהדליקו הנרות אסורים במלאכה, שקיבלו עליהם בהדלקת הנר, ושאר אנשי הבית מותרים בכל מלבד אותו הנר שהודלק לשם שבת [ובמרדכי שם ליתא חילוק זה בין נר של שבת לשאר נרות]. | ||
האור זרוע אחר שהביא מעשה זה, כתב 'הרי אתה רואה שאע"פ שבטעות קיבלו עליהם את השבת, אפ"ה אסורים במלאכה', וכראיה לשיטת רש"י, וכן משמע בשבלי הלקט שלמד מזה לאיסורא. אבל המרדכי שם למד מזה להיפך, שקבלת שבת בטעות לא הויא קבלה ומותרים במלאכה. | האור זרוע אחר שהביא מעשה זה, כתב 'הרי אתה רואה שאע"פ שבטעות קיבלו עליהם את השבת, אפ"ה אסורים במלאכה', וכראיה לשיטת רש"י, וכן משמע בשבלי הלקט שלמד מזה לאיסורא. אבל המרדכי שם למד מזה להיפך, שקבלת שבת בטעות לא הויא קבלה ומותרים במלאכה. | ||