12
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצות יישוב ארץ ישראל"
←שיטת הרמב"ם וסייעתו
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
כדברי הרמב"ם (ע"פ דברי המגילת אסתר) משמע גם בדברי ה'''ריטב"א''' (כתובות קי ב), שכתב 'הכל מעלין לא"י ואפי' אחר החורבן, דאכתי איכא חיבת הארץ'. והיינו דמשום חיבת הארץ יש כח ביד האדם להעלות את עבדו או אשתו לא"י. ומשמע מזה שמצוה ליכא, ורק חיבת הארץ יש אחר החורבן. | כדברי הרמב"ם (ע"פ דברי המגילת אסתר) משמע גם בדברי ה'''ריטב"א''' (כתובות קי ב), שכתב 'הכל מעלין לא"י ואפי' אחר החורבן, דאכתי איכא חיבת הארץ'. והיינו דמשום חיבת הארץ יש כח ביד האדם להעלות את עבדו או אשתו לא"י. ומשמע מזה שמצוה ליכא, ורק חיבת הארץ יש אחר החורבן. | ||
<BR/>וכן משמע גם ב'''רשב"ם''' (בבא בתרא צא א), דאיתא שם 'ת"ר אין יוצאין מא"י לחו"ל'. ופי' רשב"ם שם 'לפי שמפקיע עצמו ממצוות התלויות בה'. הרי ממה הזכיר רק את המצוות התלויות בארץ, ולא הזכיר את מצות ישוב הארץ המוטלת עליו כל שעה, משמע שמצות ישוב ארץ ישראל אינה נוהגת בזה"ז. | <BR/>וכן משמע גם ב'''רשב"ם''' (בבא בתרא צא א), דאיתא שם 'ת"ר אין יוצאין מא"י לחו"ל'. ופי' רשב"ם שם 'לפי שמפקיע עצמו ממצוות התלויות בה'. הרי ממה הזכיר רק את המצוות התלויות בארץ, ולא הזכיר את מצות ישוב הארץ המוטלת עליו כל שעה, משמע שמצות ישוב ארץ ישראל אינה נוהגת בזה"ז. אך באמת נראה שאין הכרח כלל בפירוש זה דאפשר לפרש כדברי הגרצ"י קוק בהערותיו שם (יצא לאור בש"ס הוצאת הלכה ברורה) שהכוונה שלא יוכל לקיים את כל המצוות כי כולן בעצם תלויות בארץ, כדברי הספרי והרמב"ן בדברים (יא יח) שהמצוות בחוץ לארץ הם ציונים בלבד. וזה מבטא בעצם את מעלת הארץ שבגללה יש חיוב לשבת בה, כדברי הגמרא בסוטה (יד א) שמשה רבינו רצה להיכנס לארץ כי הרבה מצוות נצטוו ישראל שמתקיימות בה, והכוונה למצוות ישוב הארץ שבה תלויות כל המצוות. | ||
גם בתשובות '''מהר"ם מינץ''' (עט) משמע שנקט שמצוה זו אינה נוהגת בזה"ז אפי' מדרבנן, שכתב שם בשם התשב"ץ שעיקר מצוה זו איני יודע, אלא שמוחלין לו עוונותיו. והיינו, שזכות ומעלה יש בישיבת א"י עד שאמרו שכל הדר בא"י מוחלין לו עוונותיו, אולם מצוה אין בדבר. | גם בתשובות '''מהר"ם מינץ''' (עט) משמע שנקט שמצוה זו אינה נוהגת בזה"ז אפי' מדרבנן, שכתב שם בשם התשב"ץ שעיקר מצוה זו איני יודע, אלא שמוחלין לו עוונותיו. והיינו, שזכות ומעלה יש בישיבת א"י עד שאמרו שכל הדר בא"י מוחלין לו עוונותיו, אולם מצוה אין בדבר. | ||
כמו"כ יש לדקדק קצת מלשונו של '''תרומת הדשן''' (פסקים פח), שכתב רק שיש שבח ומעלה לגור בארץ ישראל, ושצריך אדם לשער בנפשו אם יוכל לעמוד שם ביראת ה' מפני המערביים הרשעים ששם. אמנם ה'''פתחי תשובה''' (אבן העזר עה) למד מדברי תרוה"ד שמצות עשה היא לעלות לא"י גם בזה"ז, כפשטות דברי הרמב"ן וסיעתו. | כמו"כ יש לדקדק קצת מלשונו של '''תרומת הדשן''' (פסקים פח), שכתב רק שיש שבח ומעלה לגור בארץ ישראל, ושצריך אדם לשער בנפשו אם יוכל לעמוד שם ביראת ה' מפני המערביים הרשעים ששם. אמנם ה'''פתחי תשובה''' (אבן העזר עה) למד מדברי תרוה"ד שמצות עשה היא לעלות לא"י גם בזה"ז, כפשטות דברי הרמב"ן וסיעתו.וכדבריו פירש בשו" אבני נזר (יו"ד תנד ו). | ||
===האם מצוה זו נוהגת לדעת הרמב"ם מדרבנן=== | ===האם מצוה זו נוהגת לדעת הרמב"ם מדרבנן=== | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
====האם מצוה כוללת נמנית במנין המצוות==== | ====האם מצוה כוללת נמנית במנין המצוות==== | ||
יש שרצו ליישב ( | יש שרצו ליישב (ציץ אליעזר ז מח יב ד"ה אזכיר) דמצות ישוב הארץ אינה מצוה פרטית אלא מצוה כוללת, דהיינו שאין צורך במצוה זו לעצם הישיבה אלא כדי שנוכל לקיים עי"ז מצוות אחרות, ומצוות כעין זו שכל תכליתה לאפשר קיום מצוות אחרות, אין מדרכו של הרמב"ם למנותם. | ||
===מצוות שתכליתן אחת נמנות כמצוה אחת=== | ====מצוות שתכליתן אחת נמנות כמצוה אחת==== | ||
באופן אחר פי' ב'''אבני נזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1345&st=&pgnum=500 (תנד ו)] את שיטת הרמב"ם, דהרמב"ם נקט שמצוה זו היא בכלל מצות "החרם תחרימם", לפי שודאי עיקר התכלית באיבוד ז' עממין היא בכדי שאנו נשב בארץ במקומם, ואין דרכו של הרמב"ם למנות בנפרד שתי מצוות המכוונות לתכלית אחת. ולמד כן מהא דלא מנה הרמב"ם עשיית הארון והכפורת למצוה בפני עצמה שהשיג עליו ע"כ בזה הרמב"ן, ופי' טעמו, דכיון שתכלית בנית המקדש כדי לקשר בין קוב"ה וישראל, ועיקר קיום מטרה זו נעשה במקום הכפורת שנאמר "ונועדתי לך שמה", נמצא שתכליתם אחת ולכן כללם הרמב"ם במצוה אחת.<BR/> | באופן אחר פי' ב'''אבני נזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1345&st=&pgnum=500 (תנד ו)] את שיטת הרמב"ם, דהרמב"ם נקט שמצוה זו היא בכלל מצות "החרם תחרימם", לפי שודאי עיקר התכלית באיבוד ז' עממין היא בכדי שאנו נשב בארץ במקומם, ואין דרכו של הרמב"ם למנות בנפרד שתי מצוות המכוונות לתכלית אחת. ולמד כן מהא דלא מנה הרמב"ם עשיית הארון והכפורת למצוה בפני עצמה שהשיג עליו ע"כ בזה הרמב"ן, ופי' טעמו, דכיון שתכלית בנית המקדש כדי לקשר בין קוב"ה וישראל, ועיקר קיום מטרה זו נעשה במקום הכפורת שנאמר "ונועדתי לך שמה", נמצא שתכליתם אחת ולכן כללם הרמב"ם במצוה אחת.<BR/> | ||
אמנם הרמב"ן עצמו שם עמד על אפשרות זו ודחאה מכל וכל, שא"כ הניח הרמב"ם את העיקר ונקט את הטפל, שכן ז' עממין אם ירצו להשלים עמנו או לעזוב את הארץ מעצמם אין אנו מחוייבים להורגם, ואפי' הכי אין אנו רשאים להניח את הארץ ולעוזבה מבלי יושב או למוסרה ביד אומות אחרות, נמצא שלעיתים פטורים אנו ממצות החרם תחרימם ועדיין מחוייבים אנו בישיבתה. | אמנם הרמב"ן עצמו שם עמד על אפשרות זו ודחאה מכל וכל, שא"כ הניח הרמב"ם את העיקר ונקט את הטפל, שכן ז' עממין אם ירצו להשלים עמנו או לעזוב את הארץ מעצמם אין אנו מחוייבים להורגם, ואפי' הכי אין אנו רשאים להניח את הארץ ולעוזבה מבלי יושב או למוסרה ביד אומות אחרות, נמצא שלעיתים פטורים אנו ממצות החרם תחרימם ועדיין מחוייבים אנו בישיבתה. | ||