הבדלים בין גרסאות בדף "נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר')"

בגמ' ב'''יבמות''' (מז א) מובא שאם בשלב שמעיד על בנו שהוא ממזר יש לבן בנים, הוא כבר לא נאמן אף על בנו. דין זה נפסק ב'''רמב"ם''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=27&perek=15&halocha=15&hilite= (אסו"ב טו טו)] וב'''שו"ע''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%93_%D7%9B%D7%95 (אה"ע ד כו)]. בפשטות מוכח שלא עושים פלגינן, וכיון שאין האב נאמן על הנכד הוא לא נאמן גם על הבן.

ה'''טור''' (חו"מ רעט ד) בשם ה'''רמ"ה'''  כותב שלמרות שנאמן האב לומר על מי שהוחזק לבנו שהוא עבדו, אם אמו של הילד הוחזקה להיות בת ישראל אז כבר אין לו נאמנות לומר על הבן שהוא בן שפחה, וכך פסק ה'''שו"ע'''. '''ביאור הגר"א''' (ז) ביאר שזה נלמד מהסוגיה ביבמות הנ"ל, שכל היכא שיש סתירה בעדותו שעל בנו הוא אמור להיות נאמן ועל אחרים לא, אז הוא לא נאמן גם על בנו. ונחלקו האחרונים האם מה דעת הרמ"ה לגבי פלגינן: