הבדלים בין גרסאות בדף "נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר')"

שורה 129: שורה 129:


===ראיה מהרמ"ה והשו"ע===
===ראיה מהרמ"ה והשו"ע===
ה'''טור''' (חו"מ רעט ד) בשם ה'''רמ"ה'''  כותב שלמרות שנאמן האב לומר על מי שהוחזק לבנו שהוא עבדו, אם אמו של הילד הוחזקה להיות בת ישראל אז כבר אין לו נאמנות לומר על הבן שהוא בן שפחה, וכך פסק ה'''שו"ע'''. '''ביאור הגר"א''' (ז) ביאר שזה נלמד מהסוגיה ביבמות הנ"ל, שכל היכא שיש סתירה בעדותו שעל בנו הוא אמור להיות נאמן ועל אחרים לא, אז הוא לא נאמן גם על בנו. ונחלקו האחרונים האם מה דעת הרמ"ה לגבי פלגינן:
ה'''טור''' (חו"מ רעט ד) בשם ה'''רמ"ה'''  כותב שלמרות שנאמן האב לומר על מי שהוחזק לבנו שהוא עבדו, אם אמו של הילד הוחזקה להיות בת ישראל אז כבר אין לו נאמנות לומר על הבן שהוא בן שפחה, וכך פסק ה'''שו"ע'''. '''ביאור הגר"א''' (ז) ביאר שזה נלמד מהסוגיה ביבמות הנ"ל, שכל היכא שיש סתירה בעדותו שעל בנו הוא אמור להיות נאמן ועל אחרים לא, אז הוא לא נאמן גם על בנו. ונחלקו האחרונים האם ניתן להסיק מדברי הרמ"ה שלא אומרים פלגינן ב'כיר':


* ה'''קצוה"ח''' (ד) וה'''נתיה"מ''' (ד) הסיקו מדברי הרמ"ה שמתי שיש סתירה לדין של 'יכיר', הוא לא יהיה נאמן, ולא אומרים פלגינן.
* ה'''קצוה"ח''' (ד) וה'''נתיה"מ''' (ד) הסיקו מדברי הרמ"ה שמתי שיש סתירה לדין של 'יכיר', הוא לא יהיה נאמן, ולא אומרים פלגינן.
138

עריכות