הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול ברוב - יבש ביבש"

בדין ביטול בתערובת של יבש שהתערב ביבש ובנדונים המסתעפים.

==מקור הדין==

בגמרא בחולין {{גמרא|חולין|צט|ב|צט, ב – ק, א}} מבואר לגבי גיד הנשה שהתערב עם הגידים, בזמן שאינו ניכר כולם אסורים ומקשה הגמ' שיתבטל ברוב? ומיישבת 'בריה שאני' ומדייקים הראשונים שמשמע שאם זה לא 'בריה' הדין הוא שהכל בטל. וכן משמע גם בגמרא בזבחים {{גמרא|זבחים|עב|ב|עב, ב}}.

==מין במינו ובשלא במינו==

בדעות הסוברים שבעינן שישים כתב הרשב"א {{מ|בתשובה, ח"א סי' רע"ג ובתורת הבית ב"ד ש"ב כו.}} שאם ייפול אחד לים הכל מותר שתולים לומר שזהו האיסור ומביא את דעת גדולי המורים שסוברים שגם באופן כזה חייבים שישים.

===מין בשאינו מינו===

'''באיסור דרבנן:''', דעת '''הרמ"א''' שלא חילקו ובעי שישים, אמנם דעת '''הש"ך''' שרק באיסור דאו' אך באיסור דרבנן מוכיח מדעת '''הר"ן''' ו'''הגהות שערי דורא''' שלא בעינן שישים.

==נדונים נוספים==

פליגי הראשונים אם באופן שהתבטל חד בתרי האם האיסור נהפך להיות היתר וממילא מותר לאכול הכל אף בבת אחת או באדם אחד או שאין זה אלא דין תליה על כל חתיכה וחתיכה שאנו תולים לומר שהיא מהרוב וממילא יהיה אסור לאכול הכל בבת אחת או באדם אחד.

'''ולהלכה:''' דעת '''הטור''' כהרא"ש ובבישול מביא את דעת הרשב"א והרא"ש ו'''השו"ע''' מכריע כהרשב"א '''והרמ"א''' מביא שבבישול במקום הפסד יש להקל כהרא"ש ולכתחילה יש לנהוג כהרשב"א ואף שלא יאכל אדם אחד את כל התערובת.

{{להשלים}}

{{להשלים}}

בגמרא בחולין {{גמרא|חולין|ק|א|ק, א}} מבארת את המשנה {{גמרא|חולין|צז|ב|צז, ב}} שלפני כן שחתיכות נבלה לא בטלים שמדובר ב'חתיכה הראויה להתכבד לפני האורחים' ובאופן כזה אנו לא דנים ביטול ברוב וזה גם אם אין זה מוגדר 'דבר שבמניין' חלק מהראשונים הבינו שמשנה זו חולקת על המשנה בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|עד|א|עד, א}} שאומרת שדבר שבמניין לא מהני אלא באופן שאסור גם בהנאה{{הערה|ר"ן בעבודה זרה שם}}.

דנו הפוסקים בדברים יבשים שנבללים זה בזה כקמח בקמח אם חשיב כיבש ביבש שסגי חד בתרי או חשיב כלח בלח שבעי ביטול בשישים. ובאופן שזה רותח לכו"ע חשיב כלח בלח ופליגי בצונן.{{הערה|ש"ד בפמ"ג ס"ק ג}}

אמנם דעת התוס' ביבמות{{גמרא|יבמות|פב|א|פב, א}} דדברים הנבללים כקמח בקמח לא חשיב לח בלח. וכן סבר גם הרמב"ם {{מ|פי"ג מתרומות}} ו'''הגהות מימוניות''' בשם '''הסמ"ק''' {{מ|הובא בב"י באו"ח תנג}}.

הגמרא בבכורות {{גמרא|בכורות|כב|א|כב, א}} דנה באופן שבטלה טומאה בטהרה אם [[חוזר וניעור]] כשהתערב במין נוסף ולדעת רב ירמיה שגם באופן שהתערב במין אחר אומרים חוזר וניעור מבינה הגמ' ש'''טומאה כמאן דאיתא''' והיינו שאף שאמרינן ביטול ברוב מכל מקום עדיין דנים את הטומאה בתערובת והנפ"מ היוצאת למעשה שבטומאת מגע אומרים בכל חתיכה וחתיכה שהיא מהרוב ולא נטמא מה שאין כן בטומאת משא שנושא את הכל התערובת והטומאה בכללם הדין הוא שנטמא. ויש לדון האם החילוק בין משא למגע הוא מדאורייתא או מדרבנן ומה יהיה הדין באופן שנושא רק חלק מהתערובת או באופן שנוגע בכל התערובת בזה אחר זה או בבת אחת.

{{להשלים|פסקה=כן|סיבה= מה הדין בנושא חלק מהתערובת}}

*'''תערובת בכמה מקומות:''' פליגי הפוסקים אם בעינן שהתערובת תהיה במקום אחד או אף בכמה מקומות, דעת '''הפמ"ג''' ו'''החוות דעת''' {{מ|ביאורים קי, ג}} ו'''היד יהודה''' {{מ|הארוך קי, יא ד"ה הנה}} שאף בתערובת בבית ובעליה או בכמה ארצות אמרינן חד בתרי בטיל.  ו'''הבינת אדם''' {{מ|שער קבוע, ד}} ו'''השערי יושר''' {{מ|ג, ו ד"ה ונראה}} פליגי שבעינן שהתערובת תהיה במקום אחד ודעת ה'''חלקת יואב''' {{מ|תנינא סי' טז}} שצריך שיהיה בעיר אחת.

*'''בחתיכות של כמה אנשים''': בתערובת שאין הכל שייך לאדם אחד הסתפק בזה ה'''חקרי לב''' {{מ|ח"א יו"ד, צה}} וע"ע בחידושי '''רבינו דוד''' {{מ|פסחים ל, א ד"ה אי}}.

*'''תערובת בבני אדם:''' נראה פשוט בדברי הפוסקים שלא שייך בזה ביטול. וכן מבואר ב'''פלתי''' {{מ|יו"ד קי, ב}} ו'''בשדי חמד''' {{מ|ח"ז בית, מח}}{{הערה|ובביאור הסברא יעויין בשערי יושר {{מ|ד, יא ד"ה והנה}} ובקוב"ש {{מ|חולין מב}}}} אמנם ה'''חתם סופר''' {{מ|בשו"ת יו"ד רט}} הבין מדברי '''הריב"ש''' {{מ|בשו"ת רצד}} שיש ביטול בבני אדם ו'''הדעת תורה''' {{מ|יו"ד מא, יד}} חלק עליו בהבנת הריב"ש.

*'''בספק שאינו מחמת התערובת:''' כגון שהיה ספק על כל חתיכה בפני עצמה עוד לפני ההתערבות, דעת ה'''חוות דעת''' {{מ|קא, ה}} דלא שייך ביטול, מאידך ה'''בית אפריים''' {{מ|יו"ד, ע}} וה'''שערי יושר''' {{מ|ש"ג פ"ה}} הוכיחו מ'''הש"ך''' {{הערה|מהש"ך ביו"ד קה, ל והש"י הוכיח מקט, ח}} דמהני ביה ביטול וכן סברו גם ה'''אבני נזר''' {{מ|יו"ד תט בהגה"ה}} וב'''יד יהודה''' {{מ|ס"ט סקס"ג, ב}} שהוכיחו מ'''הפמ"ג''' {{הערה|ביו"ד מא שפ"ד א ובשער התערובת א, א ומסי' קי, שפ"ד סקי"ד סוף החקירה הראשונה.}} כך.

==נדונים להרחבה==

*לא נודע התערובת, ומי בעינן שידע מהתערובת

*הוכר האיסור ואם מהני למפרע.