הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה הסמוכה לחברתה"

{{מקורות|| ברכות מו א| ברכות א ה| הל' ברכות יא א}}

כמובא לעיל, לדעת '''מהר"ם מרוטנבורג''' תפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך' מכיון שחז"ל סמכו על כך שהמברך יסמיך אותה לברכה כל שהיא שתזדמן לו. אולם '''הטור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%99 (או"ח סי' קי)] כתב בשם '''ר"י''' שטעם הדבר הוא שתפילת הדרך "אינה אלא תפילה בעלמא", כלומר שאין לה הגדרים הרגילים של ברכה, ולכן אינה דורשת פתיחה כלל.<BR/>  

באופן נוסף הסבירו זאת '''תלמידי רבנו יונה''' [https://www.sefaria.org.il/Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.1a.7?vhe=Vilna_Edition&lang=he (ברכות א א מדפי הרי"ף, ד"ה אלא)], שתפילת הדרך – החותמת 'שומע תפילה' – היא היא ברכת 'שומע תפילה' שבתפילת עמידה (ולשיטתם, אע"פ שהתוכן שונה – מהות הברכה נקבעת על פי החתימה), ומכיון שעל פי רוב ברכה זו אינה דורשת פתיחה שהרי היא בתוך תפילת עמידה וסמוכה לברכת 'אבות' – לא תיקנו בה פתיחה אף כשהיא נאמרת בפני עצמה כתפילת הדרך.

===ברכת 'אלהי נשמה'===

שיטה ייחודית מצינו בדברי '''ראבי"ה''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=189 (חלק א שו"ת סי' קסח)]: "וברכת אלהי נשמה שנתת בי טהורה הוי כהודאה בעלמא, והתחלת הברכה הוי ברוך אתה ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים, ואפשר לפזרן", דהיינו רק החתימה היא הברכה עצמה, וכל הנוסח שלפניה אינו אלא אמירה של הודאה שאינה ברכה. כך כתב גם '''שבלי''' '''הלקט''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=45 (עניין תפילה, סי' ב)]: "כי עיקר הברכה היא המחזיר נשמות לפגרים מתים. ולפי שצריך אדם לברך ברכה זו כשניעור משנתו מיד תכף לתעורתו - האריכו בה כדי שיהא מתעורר יפה, ויוכל לכוון ליבו בברכה. ולפי הפירוש הזה נראה. שצריך להזכיר בה מלכות". לשיטה זו, נוסח 'אלהי נשמה' אינו אלא הקדמה לברכה עצמה, שהיא 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם המחזיר נשמות לפגרים מתים'.

==='ישתבח' ו'יהללוך'===

===ברכת התורה לאחריה===

עוד דנו הראשונים בטעם הדבר שברכת התורה לאחריה, 'אשר נתן לנו תורת אמת', פותחת ב'ברוך' אע"פ שלכאורה היא סמוכה לברכת התורה שלפניה. '''תוספות הרא"ש''' (ברכות מו ב ד"ה ויש) כתב לכך שלושה הסברים: <BR/>

'''ב.''' כך נקבע הנוסח מכיון שבזמן עיקר התקנה נהגו שרק העולה הראשון מברך לפניה והעולה האחרון מברך לאחריה, ומאחר והברכות נאמרות על ידי אנשים שונים אינן יכולות להחשב סמוכות. כך כתב גם '''הרא"ה''' [https://www.sefaria.org.il/Chidushei_HaRa'ah_on_Berakhot.46a.1?vhe=Perush_ha-halachot_masekhet_berakhot,_Jerusalem_2007&lang=he&with=all&lang2=he (ברכות מו א ד"ה והטוב)], שהוסיף "ואף לאחר כן שתקנו בכל הקוראין לברך לפניה ולאחריה - לא שינו נוסח הברכה".<BR/>

'''ג.''' "כיון שהיא אחר קריאה בספר נראה שהיא כתחילת מעשה", דהיינו הקריאה בספר היא מעשה, ולכן היא מהווה הפסק בין הברכות – מה שאין כן בפסוקי ההלל ופסוקי דזמרא שאינם נקראים מתוך ספר.<BR/>

הסבר נוסף עולה מתוך דברי '''הדרישה''' [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A8%D7%A4%D7%93#.D7.92 (או"ח פד ג)]: "דחשיב [קריאת התורה] הפסק, כיון דמרובין הנכנסים והיוצאין בין ברכה ראשונה לברכה האחרונה". נראה שאין כוונתו להפסק במובן של מעשה מפסיק, אלא שמרובים הנכנסים והיוצאים ובסיום הקריאה הקהל הוא קהל שונה עם פנים חדשות, והרי זה מעמד אחר שאינו מהווה רצף ניכר למעמד שבו נאמרה הברכה הראשונה – ומשכך, אין הברכה האחרונה יכולה להחשב סמוכה לה.

===ברכת 'אמת ויציב'===

בשיטה ייחודית נוקט '''הרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א ד"ה אחת)], ולפיה ישנן ברכות שנתקנו מלכתחילה ב'מטבע קצר', דהיינו – לשיטתו – חתימה בלא פתיחה או פתיחה בלא חתימה, וללא כל צורך לסמכן לברכה אחרת. על פי שיטתו כותב שברכת 'אמת ויציב' אינה סמוכה לברכות שלפניה, מחמת הפסק קריאת שמע, ואין בכך כל פגם - מאחר ומלכתחילה נתקנה במטבע קצר. הוא כותב שכך היא דעת '''הגאונים''', ומדייק כדבריו מלשון '''התוספתא''' המובאת בתלמוד {{ויקיטקסט|ברכות מו א|ברכות מו א}}: "כל הברכות פותח בהן בברוך וחותם בהן בברוך, חוץ [...] מברכה הסמוכה לחברתה וברכה אחרונה שבקריאת שמע" – הרי ש"ברכה אחרונה שבקריאת שמע" אינה בכלל "ברכה הסמוכה לחברתה". שיטתו מובאת '''במאירי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%90 (ברכות מו א ד"ה ברכה)], שחולק עליה.

===ברכות ההפטרה===

'''ר"י מיגש''' (מובא [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97_%D7%90 בשיטמ"ק כתובות ח א ד"ה והרב)] הביא פירוש אנונימי, שלפיו ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו' היא מדרבנן לעומת שאר ברכות הנישואין שהן מן התורה, ולפיכך אינה נחשבת סמוכה להן – מאחר ומקור חיובן אינו שווה ולא נתקנו יחד. הוא דוחה פירוש זה ונוקט שכל שבע ברכות הנישואין הן מן התורה,<ref>זוהי שיטה ייחודית שנוקט בה ר"י מיגש, וכפשט הלשון במסכת כלה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%90 (א א)]: "ומניין לברכת חתנים מן התורה". יש להעיר על כך, שהרי במסכת כלה רבתי [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%A8%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%91 (א ב)] מפורש שהפסוק המובא במסכת כלה שם כמקור הוא רק אסמכתא; ויש לדחוק שיפרש שכוונתה היא שהפסוק אינו המקור אלא זו הלכה למשה מסיני וכד'.</ref>  ומסביר באופן אחר את טעם הצורך בפתיחה בברכה זו: "ששתי ברכות אלו, ברוך יוצר האדם וברוך אשר יצר, כיון ששתיהן על עניין אחד הן, שהרי שתיהם על היצירה הם - נמצאו כאילו ברכה אחת הם; ואין אומרים 'ברכה הסמוכה לחברתה' אלא כשתהיה כל אחת מהם ברכה בפני עצמה ויש לכל אחת מהם עניין בפני עצמו, אבל שתי אלו כאילו ברכה אחת היא". לעיל הובאו שיטות האומרים כי נדרש קשר תוכני בין הברכות על מנת להחשיבן סמוכות, וכאן ר"י מיגש כותב סברה הפוכה – במקרה זה, הקשר בין הברכות הוא כה הדוק עד שבאופן אבסורדי דווקא מחמתו נדרשת פתיחה עבור הברכה הסמוכה, שכן אינה נחשבת ברכה בפני עצמה באופן מוחלט. מאידך, הוא מוסיף שמאחר וברכת 'יוצר האדם' עומדת לעצמה מבחינה מסויימת – הרי שהיא מפסיקה בין ברכת 'שהכל ברא לכבודו' לבין ברכת 'אשר יצר', ולפיכך גם על ברכת 'שהכל ברא לכבודו' אין ברכת 'אשר יצר' יכולה להיסמך, ומאחר וכך נתקנה לה פתיחה.

===ברכת 'הרב את ריבנו'===

עוד דנו הראשונים על ברכת 'הרב את ריבנו' שלאחר קריאת המגילה מדוע היא פותחת ב'ברוך' ואינה נחשבת סמוכה לברכת המצוות שלפני קריאת המגילה. '''הרמב"ן''' (ברכות מו א ד"ה והא) כתב: "שאלמלא היו מברכין על קריאת מגילה בלבד היו עושין כן, אבל לפי שמברכין שעשה ניסים וזמן לא עשו אותה כסמוכה". נראה שלדעתו ברכות שעשה ניסים ושהחיינו אינן דווקא על המגילה אלא על היום, ולכן אין הברכה האחרונה יכולה להיות סמוכה להן, ומלבד זאת הן עצמן מהוות הפסק בין ברכת 'על מקרא מגילה' לבין ברכת 'הרב את ריבנו', ולפיכך היא צריכה פתיחה.<BR/>

'''הרא"ה''' [https://www.sefaria.org.il/Chidushei_HaRa'ah_on_Berakhot.46a.1?vhe=Perush_ha-halachot_masekhet_berakhot,_Jerusalem_2007&lang=he&with=all&lang2=he (ברכות מו א ד"ה והטוב)] כותב שלושה תירוצים נוספים:<BR/>

לעומת זאת, '''הרמב"ן''' (ברכות מו א, ד"ה קשה) סובר שאע"פ שברכת 'הטוב והמטיב' היא מדרבנן - היא נחשבת סמוכה לברכת 'הזן', ומסביר שמעיקר הדין היתה צריכה להיות בה חתימה ולא פתיחה, וכמו הברכות שלפניה; אך כדי לציין שהיא מדרבנן רצו חכמים לשנותה משאר הברכות של ברכת המזון, ולפיכך תיקנו בה פתיחה; וכדי שלא תהיה ברכה זו במעמד גבוה יותר מהברכות שהן מן התורה, שהרי להן יש רק חתימה ולה יש פתיחה וחתימה – השמיטו ממנה את החתימה. כך כתב גם '''הרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א, ד"ה אחת)]:  "ולהיכר בעלמא עשאוה כאן כאילו לא נסמכה".<ref>ישנה סתירה בין דברי הרשב"א הללו בדף יא לבין דבריו בדף מו שהוזכרו לעיל, שהם כשיטת התוס'.</ref> באופן דומה כתב '''הרא"ה''' [https://www.sefaria.org.il/Chidushei_HaRa'ah_on_Berakhot.46a.1?vhe=Perush_ha-halachot_masekhet_berakhot,_Jerusalem_2007&lang=he&with=all&lang2=he (ברכות מו א, ד"ה והטוב)] בשם '''רב אחאי גאון''', אלא שלדבריו השמטת החתימה לא היתה כדי שב'הטוב והמטיב' לא יהיה יתרון על פני קודמותיה שמן התורה, אלא משום "דהוי כעין ברכה לבטלה" – כלומר נראה כאילו הפתיחה או החתימה מיותרת וכביכול לבטלה.

===ברכת 'אשר ברא'===