10,105
עריכות
Imanuelif209 (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{תחרות כתיבה}} ==וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת== בכמה מקומות מובא ב'''תורה''' לשון שבית...") |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת== | ==וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת== | ||
בכמה מקומות מובא ב'''תורה''' לשון שביתה ביום השבת (שמות כג, יב. וכן לד, כא). משפוטו של מקרא נראה כי ישנו דין מיוחד (מעבר לדיני 'לא תעשה' הרבים המצויים בשבת,) לשבות ביום השביעי, ושביתה זו היא מצוות 'עשה'. ואכן קבעו חז"ל במסכת שבת (קלג, א) כי "שבתון עשה הוא". | בכמה מקומות מובא ב'''תורה''' לשון שביתה ביום השבת (שמות כג, יב. וכן לד, כא). משפוטו של מקרא נראה כי ישנו דין מיוחד (מעבר לדיני 'לא תעשה' הרבים המצויים בשבת,) לשבות ביום השביעי, ושביתה זו היא מצוות 'עשה'. ואכן קבעו חז"ל במסכת שבת (קלג, א) כי "שבתון עשה הוא". | ||
| שורה 46: | שורה 45: | ||
על פי הסברו דין שביתה בשבת אפור ולא ברור. האם הדברים כפשוטם ועל האדם לעבוד "כל היום כולו"? אך אם הוא נח מעט הוא לא ביטל עשה? או שמא הדברים הם בצורה מופרזת ואין הכוונה לכל היום כפשוטו. אך אם כך כיצד יודעים מה הוא הגדר המדויק? וצ"ע בדבר. | על פי הסברו דין שביתה בשבת אפור ולא ברור. האם הדברים כפשוטם ועל האדם לעבוד "כל היום כולו"? אך אם הוא נח מעט הוא לא ביטל עשה? או שמא הדברים הם בצורה מופרזת ואין הכוונה לכל היום כפשוטו. אך אם כך כיצד יודעים מה הוא הגדר המדויק? וצ"ע בדבר. | ||
==הערות שוליים== | |||
{{הערות שוליים}} | |||