הבדלים בין גרסאות בדף "אכילת מצה בערב פסח"

אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תחרות כתיבה}}
{{מקורות||| פסחים י א| הל' חמץ ומצה ו יב|אורח חיים תעא ב}}
{{מקורות||| פסחים י א| הל' חמץ ומצה ו יב}}
איסור אכילת מצה בערב הפסח; מקורו, טעמיו, ומשמעותו.
איסור אכילת מצה בערב הפסח; מקורו, טעמיו, ומשמעותו.


שורה 43: שורה 42:


==שבע ברכות המצה==
==שבע ברכות המצה==
הראשונים כתבו כי דימוי '''הירושלמי''' איסור זה לאיסור ארוסה מבוסס גם על דמיון בעניין הברכות; כשם ש"כלה בלא ברכה - אסורה" [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%90 (מסכת כלה א א)], דהיינו לפני אמירת שבע ברכות הנישואין, כך המצה אסורה עד שיברכו עליה שבע ברכות בליל הסדר. לקבלה זו שכתבו הראשונים קיים מקור '''ברעיא מהימנא''' (פנחס רנא א). הראשונים מנו באופנים שונים את שבע הברכות המדוברות, כדלהלן.
הראשונים כתבו כי דימוי '''הירושלמי''' איסור זה לאיסור ארוסה מבוסס גם על דמיון בעניין הברכות; כשם ש"כלה בלא ברכה - אסורה" [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%90 (מסכת כלה א א)], דהיינו לפני אמירת שבע ברכות הנישואין, כך המצה אסורה עד שיברכו עליה שבע ברכות בליל הסדר. לקבלה זו שכתבו הראשונים קיים מקור '''ברעיא מהימנא''' [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01150_part_8.html#HtmpReportNum0058_L2 (פנחס רנב א)]. הראשונים מנו באופנים שונים את שבע הברכות המדוברות, כדלהלן.


=== מהר"ם חלאווה===
=== מהר"ם חלאווה===
'''מהר"ם חלאווה''' (פסחים מט א ד"ה ירושלמי) מנה כך: "שלוש של קידוש, ובורא פרי האדמה ולאכול מרור הא חמש והמוציא ולאכול מצה - הא שבע. ונטילת ידים לא חשיב דלאו מענין אכילה ממש היא". לכאורה קשה - מדוע אינו מונה ברכת גאולה, וכיצד מונה ברכת המרור שהיא לאחר המצה? נראה שמפרש ע"פ המנהג הקדום שההגדה היתה נאמרת בתוך הסעודה, ולאחר אכילת המצה עם המרור, וא"כ ברכת הגאולה הנאמרת בסוף ההגדה היתה לאחר המצה; מאידך, ברכת המרור היתה לפני המצה, לפי מנהג הלל שאכלם בכריכה אחת ומסתבר שהיו מברכים ג' ברכות לפני תחילת האכילה - פסח מצה ומרור. אלא שא"כ קשה כיצד אינו מונה את הברכה על הפסח.
'''מהר"ם חלאווה''' (פסחים מט א ד"ה ירושלמי) מנה כך: "שלוש של קידוש, ובורא פרי האדמה ולאכול מרור הא חמש והמוציא ולאכול מצה - הא שבע. ונטילת ידים לא חשיב דלאו מענין אכילה ממש היא". לכאורה קשה - מדוע אינו מונה ברכת גאולה, וכיצד מונה ברכת המרור שהיא לאחר המצה? ייתכן שמפרש ע"פ המנהג הקדום שההגדה היתה נאמרת בתוך הסעודה, ולאחר אכילת המצה עם המרור, וא"כ ברכת הגאולה הנאמרת בסוף ההגדה היתה לאחר המצה; מאידך, ברכת המרור היתה לפני המצה, לפי מנהג הלל שאכלם בכריכה אחת ומסתבר שהיו מברכים ג' ברכות לפני תחילת האכילה - פסח מצה ומרור. אלא שא"כ קשה כיצד אינו מונה את הברכה על הפסח.


=== ר"י אבן שועיב===
=== ר"י אבן שועיב===
שורה 72: שורה 71:
עוד ניתן לומר שמניין השבע הוא: ג' ברכות הקידוש, ברכת ההלל, בפה"ג וגאולה, ועל אכילת מצה; ואינן אלא הברכות המיוחדות לסדר, ולא הברכות שמברכים מסיבה חיצונית וככל השנה, דהיינו בפה"א, ענט"י והמוציא.
עוד ניתן לומר שמניין השבע הוא: ג' ברכות הקידוש, ברכת ההלל, בפה"ג וגאולה, ועל אכילת מצה; ואינן אלא הברכות המיוחדות לסדר, ולא הברכות שמברכים מסיבה חיצונית וככל השנה, דהיינו בפה"א, ענט"י והמוציא.


עוד אפשר לומר, שנמנות רק הברכות שהן לצורך אכילת המצה – והן המוציא ועל אכילת מצה, ענט"י שלפניה, ברכת הכרפס שנאכל כדי לעורר את התיאבון וענט"י שלפניו, וב' ברכות הקידוש, שאסור לאכול לפניו (ושהחיינו אינו חלק מהקידוש).
עוד אפשר לומר, שנמנות רק הברכות שהן לצורך אכילת המצה – והן המוציא ועל אכילת מצה, ענט"י שלפניה, ברכת הכרפס שנאכל כדי לעורר את התיאבון וענט"י שלפניו, וב' ברכות הקידוש, שאסור לאכול לפניו (ושהחיינו אינו חלק מהקידוש, שכן "זמן אומרו אפילו בשוק").


==פרטי דינים==
==פרטי דינים==
שורה 87: שורה 86:


===תערובת מצה===
===תערובת מצה===
כתב '''אליה רבה''' (תעא ו): "ונראה דוקא מצה בעין אסורה לאכול אף פירורים כמ"ש סוף הסעיף, אבל טעמו ותערובת קצת מותר. וכן ראיתי נוהגין כשחל ערב פסח בשבת שמבשילין הדגים בפירורי מצה".
כתב '''אליה רבה''' (תעא ו): "ונראה דוקא מצה בעין אסורה לאכול אף פירורים כמ"ש סוף הסעיף, אבל טעמו ותערובת קצת מותר. וכן ראיתי נוהגין כשחל ערב פסח בשבת שמבשלין הדגים בפירורי מצה".


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==


[[קטגוריה:פסח]]
[[קטגוריה:מצה]]
[[קטגוריה: חמץ ומצה פרק ו]]
[[קטגוריה: אורח חיים סימן תעא]]