10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "דיבוק באותיות והיקף גויל"
←לאחר כתיבה
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||מנחות כט א, לד ב|ברכות ב ג||אורח חיים לב ד; יורה דעה רעד ד}} | {{מקורות|מסכת סופרים (קטנות) ב א|מנחות כט א, לד ב|ברכות ב ג||אורח חיים לב ד; יורה דעה רעד ד}} | ||
== חובת היקף גויל ומקור הדין == | == חובת היקף גויל ומקור הדין == | ||
איתא ב'''מסכת סופרים''' (ב א) שצריך להניח ריוח בין האותיות שלא יהיו מעורבין, ואם עירב בין האותיות, אל יקרא בו. | |||
וה'''גמרא''' (מנחות כט א; לד א) מביאה את דברי רב יהודה בשם רב, שכל אות שאין גויל מוקף מארבע רוחותיה פסולה. | |||
<BR/>ובגמרא אינו מבואר מה טעם ומה מקור הפסול. | <BR/>ובגמרא אינו מבואר מה טעם ומה מקור הפסול. | ||
<BR/>מדברי ה'''תוספות''' (גיטין כ ב ד"ה לא צריכא) מבואר שטעם הפסול הוא מדין כתיבה תמה, דהיינו שמהפסוק 'וכתבתם' לומדת הגמרא שצריך שתהיה כתיבה תמה, דהיינו שכל אות ניכרת בפני עצמה ומוקפת גויל. וכן כתב ה'''רא"ש''' (גיטין ב יט), וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים לב). | <BR/>מדברי ה'''תוספות''' (גיטין כ ב ד"ה לא צריכא) מבואר שטעם הפסול הוא מדין כתיבה תמה, דהיינו שמהפסוק 'וכתבתם' לומדת הגמרא שצריך שתהיה כתיבה תמה, דהיינו שכל אות ניכרת בפני עצמה ומוקפת גויל. וכן כתב ה'''רא"ש''' (גיטין ב יט), וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים לב). | ||
<BR/>אמנם ה'''בית חדש''' (רב ד) כתב שהפסול של מוקף גויל הוא מהלכה למשה מסיני. | <BR/>אמנם ה'''בית חדש''' (רב ד) כתב שהפסול של מוקף גויל הוא מהלכה למשה מסיני. | ||
== | == נדבק לאחר שנגמרה האות או לאחר כתיבה == | ||
ה'''ירושלמי''' (ברכות ב ג) כותב שאם עירב את האותיות, יש אומרים שכשר ויש אומרים שפסול. ור' יוחנן שם אומר שאין מחלוקת, אלא אם הוא מלמטן כגון 'ארצנו' 'תפארתנו' כשר, ואם הוא מלמעלן 'ארצך' 'תפארתך' פסול וצריך תיקון. | ה'''ירושלמי''' (ברכות ב ג) כותב שאם עירב את האותיות, יש אומרים שכשר ויש אומרים שפסול. ור' יוחנן שם אומר שאין מחלוקת, אלא אם הוא מלמטן כגון 'ארצנו' 'תפארתנו' כשר, ואם הוא מלמעלן 'ארצך' 'תפארתך' פסול וצריך תיקון. | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
ה'''מרדכי''' (מנחות הלכות קטנות תתקנב) כתב הסבר דומה, שטעם הירושלמי הוא שאנו רואים את מקום הדבק כאילו ניטל, ולכן אם נדבק למטה הרי נשארה צורת אות וכשר, אך אם נדבק למעלה התבטלה צורת האות ופסול. ומ"מ סיים המרדכי שאין הלכה כהירושלמי אלא כהבבלי שלא מחלק בכך. | ה'''מרדכי''' (מנחות הלכות קטנות תתקנב) כתב הסבר דומה, שטעם הירושלמי הוא שאנו רואים את מקום הדבק כאילו ניטל, ולכן אם נדבק למטה הרי נשארה צורת אות וכשר, אך אם נדבק למעלה התבטלה צורת האות ופסול. ומ"מ סיים המרדכי שאין הלכה כהירושלמי אלא כהבבלי שלא מחלק בכך. | ||
<BR/>גם בספר '''התרומה''' (רה) כתב שאם נוגעת אות בחברתה, בין מלמעלה בין מלמטה פסולה. | |||
<BR/>וכתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים לב יח ד"ה ומ"ש רבנו) שכן נראה דעת הרא"ש והרמב"ם והרי"ף, וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים לב יח). | |||
=== לאחר כתיבה === | |||
הקשה ה'''בית יוסף''' (אורח חיים לב טז ד"ה וא"ת) איך מכשירים [[נקב סמוך לאות]], והרי קיי"ל שכל אות שאינה מוקפת גויל מארבע רוחותיה פסולה? | |||
<BR/>ותירץ בזה שני תירוצים: | |||
<BR/>א. כל פסול של מוקף גויל לא נאמר אלא בדיבוק אות באות, ולא בנקב סמוך לאות. | |||
<BR/>ב. נקב כשר הוא דווקא שנעשה לאחר כתיבה, אבל בשעת כתיבה גם נקב פוסל משום היקף גויל, לפי שמעולם לא היתה האות מוקפת גויל, מה שאין כן כשניקב לאחר כתיבה. | |||
== בספר תורה ובשמות הקודש == | == בספר תורה ובשמות הקודש == | ||