ויקיסוגיה

הבדלים בין גרסאות בדף "זכירת מעשה עמלק"

זכירת מעשה עמלק (עריכה)

גרסה מ־00:49, 20 במרץ 2024

הוסרו 1,797 בתים ,  20 מרץ
אין תקציר עריכה
 
(52 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תחרות כתיבה}}
{{מקורות|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%92_%D7%93 מגילה ג ד]|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%99%D7%97_%D7%90 מגילה יח א], [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C_%D7%90 מגילה ל א]||[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A9%D7%94_%D7%A7%D7%A4%D7%98 ספר המצוות עשה קפט], [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94_%D7%94 הלכות מלכים ומלחמות ה ה], [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%92_%D7%9B הלכות תפילה יג כ]|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%A4%D7%94_%D7%91 אורח חיים תרפה ב], [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%A4%D7%94_%D7%96 אורח חיים תרפה ז]}}
{{מקורות|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%92_%D7%93 מגילה ג ד]|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%99%D7%97_%D7%90 מגילה יח א], [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C_%D7%90 מגילה ל א]||[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A9%D7%94_%D7%A7%D7%A4%D7%98 ספר המצוות עשה קפט], [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94_%D7%94 הלכות מלכים ומלחמות ה ה], [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%92_%D7%9B הלכות תפילה יג כ]|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%A4%D7%94_%D7%91 אורח חיים תרפה ב], [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%A4%D7%94_%D7%96 אורח חיים תרפה ז]}}


סוגיה העוסקת במצוות עשה לזכור את מעשיו של עמלק.
סוגיה העוסקת במצוות עשה לזכור את מעשיו של עמלק.
במצווה זה ישנם נידונים רבים, חיובה הגדרתה, ופרטיה. בנוסף נידונים בסוגיה זו, אופן קיום המצווה, תדירותה, חיוב הנשים בה, ופרשת זכור.
במצווה זה ישנם נידונים רבים, חיובה. הגדרתה, ופרטיה. בנוסף נידונים בסוגיה זו, אופן קיום המצווה, תדירותה, חיוב הנשים בה, ופרשת זכור.


==מקור ויסוד המצווה==
==מקור ויסוד המצווה==
{{תבנית:זכירת מעשה עמלק ניווט}}
{{תבנית:זכירת מעשה עמלק ניווט}}
את המצווה לזכור את מעשה עמלק, כותבת התורה בחומש '''דברים''', פרשת '''כי תצא''', בציווי; {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= זכור את אשר עשה לך עמלק.|מקור=דברים כה יז}}  
את המצווה לזכור את מעשיו של עמלק, כותבת התורה בחומש '''דברים''', פרשת '''כי תצא''', בציווי; {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= זכור את אשר עשה לך עמלק.|מקור=דברים כה יז}}  


מעשיו של עמלק, שהתורה מצווה לזכור, מתוארים בפרשת '''בשלח'''; "ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפדים" {{ויקיטקסט|קטגוריה:שמות יז ח|שמות יז ח}}.  
מעשיו של עמלק, שהתורה מצווה לזכור, מתוארים בפרשת '''בשלח'''; "ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפדים" {{ויקיטקסט|קטגוריה:שמות יז ח|שמות יז ח}}, שלאחר שישראל יוצאים ממצרים, ועוברים את ים סוף, כמסופר בפרשת '''בשלח''', מגיע עמלק ונלחם עם ישראל במקום שנקרא "רפידים". לאחר שישראל מנצחים את עמלק, הקב"ה מצווה את ישראל לזכור את המלחמה הזאת. 


התורה כותבת ב'''בשלח''': {{ציטוטון|כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק}} {{ויקיטקסט|קטגוריה:שמות יז יד|שם יז יד}}.  
לאחר סיפור מלחמת עמלק, התורה כותבת: {{ציטוטון|כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק}} {{ויקיטקסט|קטגוריה:שמות יז יד|שם יז יד}}.  


ו'''רש"י''' מפרש: "ושים באזני יהושע - המכניס את ישראל לארץ שיצוה את ישראל לשלם לו את גמולו, כי מחה אחמה - לכן אני מזהירך כן. כי חפץ אני למחותו" {{ויקיטקסט|רש"י על שמות יז|רש"י שם}}. ונחלקו מפרשי '''רש"י''' בדעתו, האם התורה מצווה גם כאן את ישראל לזכור את מעשה עמלק{{הערה|[https://www.sefaria.org.il/Mizrachi%2C_Exodus.17.14.2?vhe=Four_commentaries_on_Rashi._Warsaw,_1862&lang=he מזרחי] ו'''באר שדה''' '''שמות''' יז יד, וה'''ספורנו''' מפרשת, שהכוונה לפרשת זכור}}, או שאין כאן שום ציווי על ישראל, אלא שנכתוב בספר זיכרון על המלחמה, ושהקב"ה ימחה אותו, וציווי המצווה מופיע רק ב'''כי תצא'''{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59481&st=&pgnum=190 נחלת יעקב שם], וכותב שאינו מבין את דברי ה'''מזרחי'''}}.  
ו'''רש"י''' מפרש: "ושים באזני יהושע - המכניס את ישראל לארץ שיצוה את ישראל לשלם לו את גמולו, כי מחה אמחה - לכן אני מזהירך כן. כי חפץ אני למחותו" {{ויקיטקסט|רש"י על שמות יז|רש"י שם}}. ונחלקו מפרשי '''רש"י''' בדעתו, האם התורה מצווה גם כאן את ישראל לזכור את מעשה עמלק{{הערה|[https://www.sefaria.org.il/Mizrachi%2C_Exodus.17.14.2?vhe=Four_commentaries_on_Rashi._Warsaw,_1862&lang=he מזרחי] ו'''באר שדה''' '''שמות''' יז יד, וה'''ספורנו''' מפרש, שהכוונה לפרשת זכור}}, או שאין כאן שום ציווי על ישראל, אלא שנכתוב בספר זיכרון על המלחמה, ושהקב"ה ימחה אותו, וציווי המצווה מופיע רק ב'''כי תצא'''{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59481&st=&pgnum=190 נחלת יעקב שם], וכן כותב שאינו מבין את דברי ה'''מזרחי'''}}.  


===גדר המצווה===
===גדר המצווה===
שורה 71: שורה 69:
מדברי ה'''רמב"ם''' {{ויקיטקסט|ספר המצוות עשה קפט|ספר המצוות עשה קפט}}, {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ה ה|הלכות מלכים ומלחמות ה ה}} משמע שטעם המצווה הוא כדי שנעורר שנאה ואיבה לעמלק. וכעין זה כתב ה'''רמב"ן''' בפירושו עה"ת (דברים כה יז). וכן כתב ב'''ספר החינוך''', שטעם המצווה כדי לשונאו ולהילחם בו, ולכן כתב שנשים פטורות. ועוד כתב ה'''חינוך''' טעם לדבר, כדי שנראה גודל אהבת השי"ת אלינו, איך העניש שונאינו {{ויקיטקסט| ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרג|מצווה תרג}}.
מדברי ה'''רמב"ם''' {{ויקיטקסט|ספר המצוות עשה קפט|ספר המצוות עשה קפט}}, {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ה ה|הלכות מלכים ומלחמות ה ה}} משמע שטעם המצווה הוא כדי שנעורר שנאה ואיבה לעמלק. וכעין זה כתב ה'''רמב"ן''' בפירושו עה"ת (דברים כה יז). וכן כתב ב'''ספר החינוך''', שטעם המצווה כדי לשונאו ולהילחם בו, ולכן כתב שנשים פטורות. ועוד כתב ה'''חינוך''' טעם לדבר, כדי שנראה גודל אהבת השי"ת אלינו, איך העניש שונאינו {{ויקיטקסט| ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרג|מצווה תרג}}.


בפרקי ד'''רבי אליעזר''' {{ויקיטקסט|פרקי דרבי אליעזר פרק מד|מד}} כתוב, שטעם המצווה הוא, כדי לזכור את החטא שהביא למעשה עמלק, אלא שלא רצה הקב"ה לבייש את ישראל לכן צווה אותם לזכור את מעשה עמלק וע"י כך יזכרו בחטא שהביא לכך.
בפרקי ד'''רבי אליעזר''' {{ויקיטקסט|פרקי דרבי אליעזר מד|מד}} כתוב, שטעם המצווה הוא, כדי לזכור את החטא שהביא למעשה עמלק, אלא שלא רצה הקב"ה לבייש את ישראל לכן צווה אותם לזכור את מעשה עמלק וע"י כך יזכרו בחטא שהביא לכך.


ב'''מדרש תנחומא''' ([https://daat.ac.il/daat/tanach/tanhuma/49.htm כי תצא ח]) וב'''רש"י''' כתוב {{ויקיטקסט|רש"י על דברים כה|דברים כה יז}} שטעם סמיכות פרשת זכור לאיסור של משקולות, הוא כדי ללמדך שלא היו ישראל נזהרין בכך ועמלק בא מפני שחטאו ישראל, ומדבריו יוצא שמצוות זכור היא כדי לעורר את ישראל שלא לחטוא{{הערה|וכך גם מסבירים ה'''רבינו בחי''', '''הכלי יקר''' וה'''דעת זקנים''' (דברים כה יז)}}.
ב'''מדרש תנחומא''' ([https://daat.ac.il/daat/tanach/tanhuma/49.htm כי תצא ח]) וב'''רש"י''' כתוב {{ויקיטקסט|רש"י על דברים כה|דברים כה יז}} שטעם סמיכות פרשת זכור לאיסור של משקולות, הוא כדי ללמדך שלא היו ישראל נזהרין בכך ועמלק בא מפני שחטאו ישראל, ומדבריו יוצא שמצוות זכור היא כדי לעורר את ישראל שלא לחטוא{{הערה|וכך גם מסבירים ה'''רבינו בחי''', '''הכלי יקר''' וה'''דעת זקנים''' (דברים כה יז)}}.
שורה 128: שורה 126:
====דרכים אחרות לזכירה====
====דרכים אחרות לזכירה====


*מדברי ה'''רמב"ם''' משמע {{ויקיטקסט|ספר המצוות עשה קפט| ספר המצוות עשה קפט}}, {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ה ה|הלכות מלכים ומלחמות ה ה}}, שכל אחד יזכיר במילותיו שלו, ואינו מזכיר נוסח מסוים.  
*מדברי ה'''רמב"ם''' משמע {{ויקיטקסט|ספר המצוות עשה קפט| ספר המצוות עשה קפט}}, {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ה ה|הלכות מלכים ומלחמות ה ה}}, שכל אחד יזכיר במילותיו שלו, ואינו מזכיר נוסח מסוים.
*ה'''חינוך''' מפרש שצריך לזכור מעשה עמלק כדי שלא תשכח שנאתו מלבנו ולא כותב על נוסח מסוים {{ויקיטקסט| ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרג|מצווה תרג}}.
*ה'''חינוך''' מפרש שצריך לזכור מעשה עמלק כדי שלא תשכח שנאתו מלבנו ולא כותב על נוסח מסוים {{ויקיטקסט| ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרג|מצווה תרג}}.


שורה 140: שורה 138:
ה'''תרוה"ד''' פוסק (קח)  שיוצאים ידי חובה דווקא בפרשת זכור וא"א בקריאת ויבא עמלק, ולכן כותב שבני הכפרים, עדיף להם לבוא לשמוע פרשה במנין, את פרשת זכור מאשר קריאת המגילה ופרשת ויבא עמלק.
ה'''תרוה"ד''' פוסק (קח)  שיוצאים ידי חובה דווקא בפרשת זכור וא"א בקריאת ויבא עמלק, ולכן כותב שבני הכפרים, עדיף להם לבוא לשמוע פרשה במנין, את פרשת זכור מאשר קריאת המגילה ופרשת ויבא עמלק.


לדעת ה'''מגן אברהם''' (תרפה) אפשר לצאת ידי חובת המצווה אף בשמיעת קריאת התורה של פורים שהרי ביום זה קוראים את פרשת 'ויבא עמלק' ('''בשלח'''), ולא את פרשת זכור{{הערה|לדעתו הסכימו ה'''באה"ט''', '''פמ"ג''', '''כה"ח''', (או"ח תרפה). '''חכמת שלמה''' (מגילה יח א) ועוד מהאחרונים}}.
לדעת ה'''מגן אברהם''' ([https://www.sefaria.org.il/Magen_Avraham.685?vhe=Magen_Avraham&lang=he תרפה]) אפשר לצאת ידי חובת המצווה אף בשמיעת קריאת התורה של פורים שהרי ביום זה קוראים את פרשת 'ויבא עמלק' ('''בשלח'''), ולא את פרשת זכור{{הערה|לדעתו הסכימו ה'''באה"ט''', '''פמ"ג''', '''כה"ח''', (או"ח תרפה). '''חכמת שלמה''' (מגילה יח א) ועוד מהאחרונים}}.


המ'''הרי"ל דיסקין''' ('''שו"ת מהרי"ל דיסקין''' קונטרס אחרון ה ס"ק קא) ה'''משנ"ב''' (תרפה ס"ק טז) וה'''ערוך השלחן''' (שם ה), חולקים על דעת ה'''מג"א''', ופוסקים שא"א לצאת ידי חובה המצווה בשמיעת פרשת 'ויבא עמלק'.   
המ'''הרי"ל דיסקין''' ('''שו"ת מהרי"ל דיסקין''' קונטרס אחרון ה ס"ק קא) ה'''משנ"ב''' (תרפה ס"ק טז) וה'''ערוך השלחן''' (שם ה), חולקים על דעת ה'''מג"א''', ופוסקים שא"א לצאת ידי חובה המצווה בשמיעת פרשת 'ויבא עמלק'.   
שורה 181: שורה 179:
למעשה, זהו האיזכור היחיד ב'''שו"ע''', של מצוות זכירת מעשה עמלק.  
למעשה, זהו האיזכור היחיד ב'''שו"ע''', של מצוות זכירת מעשה עמלק.  


את פרשת זכור, קוראים בשבת שלפני פורים, בהקשר לכך שהיהודים בפורים ניצחו את המן הרשע, שהיה מצאצאי עמלק {{הערה|'''לבוש''' תרפה ב. '''מנחת ביכורים''' על התוספתא מגילה ג א, '''משנ"ב''' תרפה ס"ק א, ועוד}}. בקריאה זו קוראים את הפסוקים, המדברים על הציווי, מסוף פרשת כי תצא (דברים כה, יז-יט).   
את פרשת זכור, קוראים בשבת שלפני פורים, בהקשר לכך שהיהודים בפורים ניצחו את המן הרשע, שהיה מצאצאי עמלק {{הערה|{{ויקיטקסט|לבוש אורח חיים תרפה|לבוש תרפה ב}}. '''מנחת ביכורים''' על התוספתא מגילה ג א, '''משנ"ב''' תרפה ס"ק א, ועוד}}. בקריאה זו קוראים את הפסוקים, המדברים על הציווי, מסוף פרשת כי תצא (דברים כה, יז-יט).   


בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע, ולמפטיר, קוראים את פרשת זכור מתוך ספר התורה השני.  
בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע, ולמפטיר, קוראים את פרשת זכור מתוך ספר התורה השני.  
שורה 188: שורה 186:
נחלקו הראשונים, אם קריאת פרשת זכור היא מצווה מהתורה, או מדרבנן.
נחלקו הראשונים, אם קריאת פרשת זכור היא מצווה מהתורה, או מדרבנן.


ע"פ המובא לעיל, רובם של הראשונים, כגון '''תוס'<nowiki/>''' וה'''רא"ש''' סוברים, שקיום המצווה מדאורייתא הוא ע"י קריאת פרשת זכור. ה'''רשב"א''' לעומת זאת מסביר (הובא ב'''מחצית השקל''' תרפה), שבאמת ה'''תוס'''' עצמם סוברים שפרשת זכור היא מהתורה, ומה שכתבו זה רק לדעת '''רש"י'''.
ע"פ המובא לעיל, רובם של הראשונים, כגון '''תוס'<nowiki/>''' וה'''רא"ש''' סוברים, שקיום המצווה מדאורייתא הוא ע"י קריאת פרשת זכור. ה'''רשב"א''' לעומת זאת מסביר (הובא [https://www.sefaria.org.il/Machatzit_HaShekel_on_Orach_Chayim.685.1.2?vhe=Maginei_Eretz:_Shulchan_Aruch_Orach_Chaim,_Lemberg,_1893,_Vol_2&lang=he ב'''מחצית השקל''' תרפה]), שבאמת ה'''תוס'''' עצמם סוברים שפרשת זכור היא מהתורה, ומה שכתבו זה רק לדעת '''רש"י'''.


ה'''רמב"ם''' לעומת זאת אינו מחשיב {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים יג כ|הלכות תפילה יג כ}} את קריאת פרשת זכור מהתורה, אלא מחשיב אותה ככל שאר ארבע הפרשיות, שהם מהתורה. גם לדעת הרמב"ן (סוף כי תצא), שהחיוב הוא לספר לבניו ולבנותיו את מעשיו של עמלק, הקריאה של פרשת זכור אינה מהתורה.
ה'''רמב"ם''' לעומת זאת אינו מחשיב {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים יג כ|הלכות תפילה יג כ}} את קריאת פרשת זכור מהתורה, אלא מחשיב אותה ככל שאר ארבע הפרשיות, שהם מהתורה. גם לדעת הרמב"ן (סוף כי תצא), שהחיוב הוא לספר לבניו ולבנותיו את מעשיו של עמלק, הקריאה של פרשת זכור אינה מהתורה.
שורה 205: שורה 203:
ורב הונא אומר, שאם חל זכור בשבת לכו"ע קוראין בו ביום, אך '''רש"י''' כותב (עמוד ב) שלעולם זה לא קורה שחל פורים בשבת. ר"נ אומר שגם במקרה כזה רב יחלוק ויגיד שמקדימין כיוון שלבני העירות שמקדימין ליום הכניסה יוצא שמקדימין עשייה לזכירה. ואכן הגמרא מביאה מימרא בשם רב שגם אם חל בשבת לפי רב מקדימין.  
ורב הונא אומר, שאם חל זכור בשבת לכו"ע קוראין בו ביום, אך '''רש"י''' כותב (עמוד ב) שלעולם זה לא קורה שחל פורים בשבת. ר"נ אומר שגם במקרה כזה רב יחלוק ויגיד שמקדימין כיוון שלבני העירות שמקדימין ליום הכניסה יוצא שמקדימין עשייה לזכירה. ואכן הגמרא מביאה מימרא בשם רב שגם אם חל בשבת לפי רב מקדימין.  


ה'''רי"ף''' (ד י), ה'''רא"ש''' (ד י) וה'''רמב"ם''' (הלכות תפילה יג כ) פסקו כרב, שמקדימין לשבת שלפני פורים, ואף בני המוקפין יקדימו. וכך פסק ב'''שו"ע''' (או"ח תרפה ה), שאם חל פורים בימי השבוע, ואף בע"ש, מקדימין לקרוא בשבת שלפני פורים.
ה'''רי"ף''' {{ויקיטקסט|רי"ף על הש"ס/מגילה/דף י עמוד א|ד י א}}, ה'''רא"ש''' {{ויקיטקסט|רבינו אשר על הש"ס/פסקי הרא"ש/מגילה/פרק ד|ד י}} וה'''רמב"ם''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%92_%D7%9B הלכות תפילה יג כ]) פסקו כרב, שמקדימין לשבת שלפני פורים, ואף בני המוקפין יקדימו. וכך פסק ב'''שו"ע''' (או"ח תרפה ה), שאם חל פורים בימי השבוע, ואף בע"ש, מקדימין לקרוא בשבת שלפני פורים.


===מניין לקריאה===
===מניין לקריאה===
ה'''רא"ש''' במסכת ברכות (ז כ), כותב בהקשר לסיפור שר"ג שחרר את עבדו כדי שיהיה להם מנין, ומביא דוגמא ששחרר את עבדו שישלים מניין לפרשת זכור.
ה'''רא"ש''' במסכת ברכות (ז כ), כותב בהקשר לסיפור שר"ג שחרר את עבדו כדי שיהיה להם מנין, ומביא דוגמא ששחרר את עבדו שישלים מניין לפרשת זכור.
ב'''שו”ת תרומת הדשן''' (ק”ח) הבין מדברי ה'''רא”ש''', שמהתורה צריך לקרוא את פרשת זכור במניין, ולכן שחרר ר"ג את עבדו.
ב'''שו”ת תרומת הדשן''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%A9%D7%9F/%D7%90/%D7%A7%D7%97 ק”ח]) הבין מדברי ה'''רא”ש''', שמהתורה צריך לקרוא את פרשת זכור במניין, ולכן שחרר ר"ג את עבדו.


הרבה מהאחרונים {{הערה|ראה '''שער הציון''' תרפ"ה. '''שו"ת בנין שלמה''' ז. '''שו"ת תורת חסד''' או"ח לז}}, יצאו נגד דעת ה'''תרוה"ד''', שמנין זה חיוב מהתורה, וכותבים לא מוכח כך, אלא שר"ג שיחרר את עבדו כיוון שזו מצווה מהתורה, ומתקנת חכמים צריך מניין לקריאה. לכך נוטה דעתם של ה'''משנה ברורה''' (תרפה ס”ק טז) והרב '''עובדיה יוסף''' ('''שו”ת יביע אומר''' ח, או”ח נד יג). לכן מי שאין לו מניין יקרא את פרשת זכור ביחיד. ומכל מקום לכתחילה יש לקרוא בעשרה ('''משנה ברורה''' שם).
הרבה מהאחרונים {{הערה|ראה '''שער הציון''' תרפ"ה. '''שו"ת בנין שלמה''' ז. '''שו"ת תורת חסד''' או"ח לז}}, יצאו נגד דעת ה'''תרוה"ד''', שמנין זה חיוב מהתורה, וכותבים לא מוכח כך, אלא שר"ג שיחרר את עבדו כיוון שזו מצווה מהתורה, ומתקנת חכמים צריך מניין לקריאה. לכך נוטה דעתם של ה'''משנה ברורה''' (תרפה ס”ק טז) והרב '''עובדיה יוסף''' ('''שו”ת יביע אומר''' ח, או”ח נד יג). לכן מי שאין לו מניין יקרא את פרשת זכור ביחיד. ומכל מקום לכתחילה יש לקרוא בעשרה ('''משנה ברורה''' שם).
שורה 294: שורה 292:


====דינים נוספים====
====דינים נוספים====
*כתב ב'''שו"ת תשובות והנהגות''' (חלק ב' צ"ג) לגבי בית הכנסת ביוהנסבורג שבליל שבת באים רבים להתפלל ובבוקר מגיעים רק מעטים, שקראו שם את פרשת זכור בליל שבת ללא ברכה כדי לזכות את הרבים לצאת ידי חובתם מן התורה.
*כתב ב'''שו"ת תשובות והנהגות''' (חלק ב' צ"ג) לגבי בית הכנסת ביוהנסבורג שבליל שבת באים רבים להתפלל ובבוקר מגיעים רק מעטים, שקראו שם את פרשת זכור בליל שבת ללא ברכה כדי לזכות את הרבים לצאת ידי חובתם מן התורה.
*כתוב בספר '''הליכות שלמה''' בשם ה'''גרש"ז אוירבך''' (י"ח ב), דאף אם לא שמע כל קריאת פרשת זכור יצא יד"ח אם שמע על כל פנים את עיקר הענין, דלא מסתבר דצריך לשמוע כל הקריאה ממש. והוכיח כן מה'''מג"א''' הנ"ל שכתב דיוצא יד"ח גם בפרשת 'ויבא עמלק', הרי שאין צריך אלא לקרוא עיקר מעשה עמלק.
*כתוב בספר '''הליכות שלמה''' בשם ה'''גרש"ז אוירבך''' (י"ח ב), דאף אם לא שמע כל קריאת פרשת זכור יצא יד"ח אם שמע על כל פנים את עיקר הענין, דלא מסתבר דצריך לשמוע כל הקריאה ממש. והוכיח כן מה'''מג"א''' הנ"ל שכתב דיוצא יד"ח גם בפרשת 'ויבא עמלק', הרי שאין צריך אלא לקרוא עיקר מעשה עמלק.
שורה 299: שורה 298:
*ע"מ לצאת ידי חובה, יש לשמוע כל מילה ומילה, ולא לדלג בכלל{{הערה|'''הררי קודש''' ע"פ '''פמ"ג''' רפב מ"ז סק"ב}}.
*ע"מ לצאת ידי חובה, יש לשמוע כל מילה ומילה, ולא לדלג בכלל{{הערה|'''הררי קודש''' ע"פ '''פמ"ג''' רפב מ"ז סק"ב}}.
*נוהגים שאדם חשוב יעלה לתורה, למפטיר זכור, וכן נתפשט המנהג{{הערה|'''ליקוטי מהר"ם''' בשם '''שערי שמים''', ומביא שה'''גר"א''' היה נוהג לעלות}}.
*נוהגים שאדם חשוב יעלה לתורה, למפטיר זכור, וכן נתפשט המנהג{{הערה|'''ליקוטי מהר"ם''' בשם '''שערי שמים''', ומביא שה'''גר"א''' היה נוהג לעלות}}.
*כתב ב'''פרמ"ג''' (תרפ"ה מ"ז סק"ב), שאם קראו פרשת זכור בלא ברכת התורה, לא יצאו ידי חובת קריאת זכור, שכיון שברכת התורה היא מצוה מדאורייתא, א"כ הרי היא מעכבת בקריאת פרשת זכור אם לא בירך לפניה (אלא שכתב שמספיק לזה מה שבירך ברה"ת בבוקר).
*כתב ב'''פרמ"ג''' ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41247&st=&pgnum=356 תרפ"ה מ"ז סק"ב]), שאם קראו פרשת זכור בלא ברכת התורה, לא יצאו ידי חובת קריאת זכור, שכיון שברכת התורה היא מצוה מדאורייתא, א"כ הרי היא מעכבת בקריאת פרשת זכור אם לא בירך לפניה (אלא שכתב שמספיק לזה מה שבירך ברה"ת בבוקר).
*הזכירה היא בכל לשון ('''שאג"א''' יג).
*הזכירה היא בכל לשון ('''שאג"א''' יג).


שורה 308: שורה 307:
====פעם בחיים====
====פעם בחיים====


*'''ספר החינוך''' כותב {{ויקיטקסט|ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרג|מצווה תרג}} - "ודי לנו לזכור הענין פעם אחת בשנה או בשתי שנים או שלש", ובסוף המצווה מרחיק לכת אף יותר מכך, באומרו - "ועובר ע"ז ולא זכר וקרא בפיו מעולם מה שעשה עמלק לישראל בטל עשה זה...", ומדברי ה'''חינוך'''' נראה שאפילו בזכירה חד פעמית יוצאים ידי חובת המצווה.  
*'''ספר החינוך''' כותב {{ויקיטקסט|ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרג|מצווה תרג}} - "ודי לנו לזכור הענין פעם אחת בשנה או בשתי שנים או שלש", ובסוף המצווה מרחיק לכת אף יותר מכך, באומרו - "ועובר ע"ז ולא זכר וקרא בפיו מעולם מה שעשה עמלק לישראל בטל עשה זה...", ומדברי ה'''חינוך'''' נראה שאפילו בזכירה חד פעמית יוצאים ידי חובת המצווה.


וכך הסביר ה'''מנחת חינוך''' בדעת ה'''חינוך'''(סק"א): "ומדברי הרב המחבר נראה דדי פעם אחת כל ימיו", היינו שמספיק לדעתו לזכור פעם אחת את מעשה עמלק, ויוצא ידי חובת המצווה לכל החיים.
וכך הסביר ה'''מנחת חינוך''' בדעת ה'''חינוך''' ([https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A/%D7%AA%D7%A8%D7%92 סק"א]): "ומדברי הרב המחבר נראה דדי פעם אחת כל ימיו", היינו שמספיק לדעתו לזכור פעם אחת את מעשה עמלק, ויוצא ידי חובת המצווה לכל החיים.


אך מכל מקום מדברי ה'''חינוך''' יש שהבינו, שאף שהחובה היא פעם בחיים, אבל כל פעם שמזכיר את מעשה עמלק שוב מקיים עוד הפעם את המצווה {{הערה|'''מועדים וזמנים''' ב קסו. וראה '''מנחת אשר''' פורים כ ו}}.
אך מכל מקום מדברי ה'''חינוך''' יש שהבינו, שאף שהחובה היא פעם בחיים, אבל כל פעם שמזכיר את מעשה עמלק שוב מקיים עוד הפעם את המצווה {{הערה|'''מועדים וזמנים''' ב קסו. וראה '''מנחת אשר''' פורים כ ו}}.
שורה 316: שורה 315:
====פעם בשנה====
====פעם בשנה====


*לדעת רוב הראשונים; ה'''תוס'''', ה'''רשב"א''' ('''ברכות''' יג א), וה'''רא"ש''' (שם ז כ), אע"פ שלא כתבו זמן מסוים, אך מדבריהם משמע, שהחיוב של המצווה הוא פעם בשנה. שמכיוון שאומרים שיש מצווה לקרוא את פרשת זכור מדאורייתא, ואת פרשת זכור קוראים פעם בשנה, וא"כ מקיימים את המצווה פעם בשנה, ונראה לדעתם שזה החיוב.
*לדעת רוב הראשונים; ה'''תוס'<nowiki/>''', ה'''רשב"א''' {{ויקיטקסט|
חידושי הרשב"א על הש"ס/ברכות/פרק ב|ברכות יג א}}, וה'''רא"ש''' (שם ז כ), אע"פ שלא כתבו זמן מסוים, אך מדבריהם משמע, שהחיוב של המצווה הוא פעם בשנה. שמכיוון שאומרים שיש מצווה לקרוא את פרשת זכור מדאורייתא, ואת פרשת זכור קוראים פעם בשנה, וא"כ מקיימים את המצווה פעם בשנה, ונראה לדעתם שזה החיוב.
 
כך הבינו הרבה פוסקים בדעתם של הראשונים{{הערה|כגון '''תרוה"מ''' (קח) וה'''שו"ע''' (תרפה ז) ועוד}}.
כך הבינו הרבה פוסקים בדעתם של הראשונים{{הערה|כגון '''תרוה"מ''' (קח) וה'''שו"ע''' (תרפה ז) ועוד}}.


*ה'''סמ"ק''' כותב - "לזכור מעשה עמלק... זהו בשבת שלפני פורים שמזכירין פרשת זכור" (עשה קמ"ז). כלומר, קיום המצוה הוא פעם בשנה. היינו שה'''סמ"ק''' הולך כדעת רוב הראשונים וכותב שהחיוב הוא פעם בשנה. לדברים אלו הסכים ה'''תרומת הדשן''' (ק"ח), והסיק מכך - "צריך להיזהר יותר שישמע קריאת פרשת זכור בעשרה ממקרא מגילה בזמנה". וכן פסק ה'''רוקח''' שצריך להזכיר בכל שנה ושנה (רלד).
*ה'''סמ"ק''' כותב - "לזכור מעשה עמלק... זהו בשבת שלפני פורים שמזכירין פרשת זכור" (עשה קמ"ז). כלומר, קיום המצוה הוא פעם בשנה. היינו שה'''סמ"ק''' הולך כדעת רוב הראשונים וכותב שהחיוב הוא פעם בשנה. לדברים אלו הסכים ה'''תרומת הדשן''' (ק"ח), והסיק מכך - "צריך להיזהר יותר שישמע קריאת פרשת זכור בעשרה ממקרא מגילה בזמנה". וכן פסק ה'''רוקח''' שצריך להזכיר בכל שנה ושנה (רלד).


*וכן נאמר ב'''מדרש''': “אין לכם אלא להיות קוראים פרשת עמלק בכל שנה"  (פסיקתא רבתי יב). כלומר, שהמצווה לקרוא את פרשת זכור, מספיק רק פעם בשנה.  
*וכן נאמר ב'''מדרש''': “אין לכם אלא להיות קוראים פרשת עמלק בכל שנה"  ([https://www.sefaria.org.il/Pesikta_Rabbati.12.1?vhe=OYW&lang=he פסיקתא רבתי יב]). כלומר, שהמצווה לקרוא את פרשת זכור, מספיק רק פעם בשנה.


לטעם דעה זו, כתבו ה'''מהר"ם שיק''', (על תריג מצוות מצווה תרה) וה'''חת"ס''' (אה"ע ח"א קיט), שאומרים שאבידה משתכחת בי"ב חודש ('''בבא מציעא''' כח א), וכן המת משתכח תוך שנה. ולכן גם כאן, מכיוון שהמצווה היא לזכור תמיד, כדי שלא נשכח, אנו מזכירים את המצווה פעם בשנה{{הערה|בקשר לשנה מעוברת, כתב '''מהר"ם שיק''' (על תרי"ג מצוות תרה) שבשנה כשעוברת 13 חודש, יש לכוון בפרשת 'כי תצא', לצאת יד"ח, והעיד שה'''חת"ס''' נזהר לכך. ה'''רב אוירבך''' כתב ('''הליכות שלמה''' מועדי השנה תשרי-אדר, יח א הערה 3), שהיות ולא מצינו שנזהרו לכך, אין לחוש לכך, אלא צריך להזכיר פעם בשנה ולא פעם ב12 חודש}}.
לטעם דעה זו, כתבו ה'''מהר"ם שיק''', (על תריג מצוות מצווה תרה) וה'''חת"ס''' ([https://www.sefaria.org.il/Responsa_Chatam_Sofer%2C_Even_HaEzer.1.119.9?vhe=Pressburg,_1855-1864&lang=he&with=all&lang2=he אה"ע ח"א קיט]), שאומרים שאבידה משתכחת בי"ב חודש ('''בבא מציעא''' כח א), וכן המת משתכח תוך שנה. ולכן גם כאן, מכיוון שהמצווה היא לזכור תמיד, כדי שלא נשכח, אנו מזכירים את המצווה פעם בשנה{{הערה|בקשר לשנה מעוברת, כתב '''מהר"ם שיק''' (על תרי"ג מצוות תרה) שבשנה כשעוברת 13 חודש, יש לכוון בפרשת 'כי תצא', לצאת יד"ח, והעיד שה'''חת"ס''' נזהר לכך. ה'''רב אוירבך''' כתב ('''הליכות שלמה''' מועדי השנה תשרי-אדר, יח א הערה 3), שהיות ולא מצינו שנזהרו לכך, אין לחוש לכך, אלא צריך להזכיר פעם בשנה ולא פעם ב12 חודש}}.


====כל יום====
====כל יום====
שורה 331: שורה 332:
*וכן כתבו הרבה מהאחרונים, שצריך להזכיר את מעשה עמלק בכל יום:
*וכן כתבו הרבה מהאחרונים, שצריך להזכיר את מעשה עמלק בכל יום:


ה'''של"ה''': "מצווה גדולה לומר פרשה זו בכל יום לקיים מצוות זכור" (תושב"כ סוף תצא).  
ה'''של"ה''': "מצווה גדולה לומר פרשה זו בכל יום לקיים מצוות זכור" ([https://www.sefaria.org.il/Shenei_Luchot_HaBerit%2C_Torah_Shebikhtav%2C_Ki_Teitzei%2C_Derekh_Chayim.10?ven=Shney_Luchot_Habrit_by_Rabbi_Eliyahu_Munk&vhe=Shenei_Luchot_HaBrit,_based_on_Amsterdam,_1698_ed._Part_III&lang=he&with=all&lang2=he תושב"כ סוף תצא]).  


ה'''בן איש חי''': "וכשאומר לשמך הגדול, יכוין לקים מצות עשה, לזכור מעשה עמלק שבעבורו אין השם שלם" ('''שמות''' שנה א ה). וכן כתב שזמן המצווה הוא תמיד ('''תורת חסד''' קפז).
ה'''בן איש חי''': "וכשאומר לשמך הגדול, יכוין לקים מצות עשה, לזכור מעשה עמלק שבעבורו אין השם שלם" ('''שמות''' שנה א ה). וכן כתב שזמן המצווה הוא תמיד ('''תורת חסד''' קפז).
שורה 342: שורה 343:


ע"פ דעה זו, נוהגים לומר כל יום לאחר התפילה ברוב הנוסחים, את ה"שש זכירות", ובתוכם את זכירת מעשה עמלק{{הערה|ב'''שו"ע הרב''' כתב ש'שש הזכירות' הן מצווה יומית, והוא היה הראשון להדפיס זכירות אלו בסידורו}}.  
ע"פ דעה זו, נוהגים לומר כל יום לאחר התפילה ברוב הנוסחים, את ה"שש זכירות", ובתוכם את זכירת מעשה עמלק{{הערה|ב'''שו"ע הרב''' כתב ש'שש הזכירות' הן מצווה יומית, והוא היה הראשון להדפיס זכירות אלו בסידורו}}.  




שורה 405: שורה 405:
*התורה כותבת בפרשת כי תצא לזכור את מה שעשה עמלק. צריך לשנוא ולתעב כדי לזרז העם להילחם בו. ישנה מחלוקת האם המצווה היא חובת ציבור או חובת יחיד. רובן של הראשונים מונים את המצווה, אבל ישנם כאלה שלא מחשיבים את מצווה זו. למצווה זו ישנם מספר טעמים.
*התורה כותבת בפרשת כי תצא לזכור את מה שעשה עמלק. צריך לשנוא ולתעב כדי לזרז העם להילחם בו. ישנה מחלוקת האם המצווה היא חובת ציבור או חובת יחיד. רובן של הראשונים מונים את המצווה, אבל ישנם כאלה שלא מחשיבים את מצווה זו. למצווה זו ישנם מספר טעמים.


*חז"ל אומרים שצריך לזכור דווקא בפה. וכן יש שכתבו שצריך לזכור מתוך ספר, אך יש שכתבו שאין חובה. נחלקו המפרשים אם אפשר ללמוד זאת מהגמרא. ישנם כאלו שכתבו שצריך דווקא לזכור מתוך ספר תורה, ויש שכתבו שאין צריך.
*חז"ל אומרים שצריך לזכור דווקא בפה. וכן יש שכתבו שצריך לזכור מתוך ספר, אך יש שכתבו שאין חובה. נחלקו המפרשים אם אפשר ללמוד זאת מהגמרא. ישנם כאלו שכתבו שצריך דווקא לזכור מתוך ספר תורה, ויש שכתבו שאין צריך. בענין תוכן הקריאה יש שכתבו שצריך לזכור דווקא מתוך פרשת זכור, וי"א שלאו דוקא. וכן יש שפסקו שאפשר לצאת יד"ח בקריאת "ויבא עמלק".
 
*בענין תוכן הקריאה יש שכתבו שצריך לזכור דווקא מתוך פרשת זכור, וי"א שלאו דוקא. וכן יש שפסקו שאפשר לצאת יד"ח בקריאת "ויבא עמלק".  
 
*אמרו חז"ל שבשבת השנייה בחודש אדר קוראים פרשת זכור. נחלקו האם חיוב הפרשה מהתורה. בזמן הקריאה נפסק שזה בשבת שלפני פורים, שנייה באדר או להפסקה. נחלקו האם צריך פרשת זכור מניין. וישנם משפר דינים והלכות הקשורות לפרשת זכור.
 
*בעניין תדירות קיום המצווה יש שכתבו פעם בחיים, ויש שכתבו פעם בשנה, וי"א כל יום.
 
*בחיוב הנשים נחלקו הראשונים והפוסקים, וכן לעניין קריאה זכור במיוחד לנשים.
 
==קישורים למראי מקומות של הסוגייה==
 
*'''מקור ויסוד המצווה'''
 
:{{ויקיטקסט2|דברים כה יז|דברים כה יז}}, {{ויקיטקסט2|ספרי על דברים כה|דברים כה יז}}, {{ויקיטקסט2|ספר המצוות עשה קפט|ספר המצוות לרמב"ם עשה קפט}}, {{ויקיטקסט2| ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרג|ספר החינוך מצווה תרג}}, [https://www.sefaria.org.il/Commentary_on_Sefer_Hamitzvot_of_Rasag%2C_Communal_Laws.61?lang=he ספר המצוות לרס"ג פרשה סא], {{ויקיטקסט2|סמ"ג עשה קמז|סמ"ג עשה קמז}}, [https://www.sefaria.org.il/Sefer_Mitzvot_Katan.147.2?lang=he סמ"ק מצוה קמז].
 
*'''אופן קיום המצוה'''
 
:[https://www.sefaria.org.il/Sifra%2C_Bechukotai%2C_Section_1.3?ven=Sifra_by_Rabbi_Shraga_Silverstein&vhe=Venice_1545&lang=he ספרא בחוקותי א ג], {{ויקיטקסט2|ספרי על דברים כה|ספרי על דברים כי תצא כה יז}}, {{ויקיטקסט2|מגילה יח א|מגילה יח א}}, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94#%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%97_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 פנ"י מגילה יח א], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14522&st=&pgnum=260 שפת אמת מגילה יז ב], [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%99%D7%96_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA תוספות מגילה יז ב ד"ה כל], [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%92_%D7%90#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA תוספות ברכות יג א ד"ה בכל לשון], [https://he.m.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%90%22%D7%A9/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%96 רא"ש ברכות ז כ], [https://he.m.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%97%D7%A0%D7%A0%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91#%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%97_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 ר"ח מגילה יח א ד"ה קראה].
 
*'''פרשת זכור'''


:{{ויקיטקסט2|משנה מגילה ג ד|משנה מגילה ג ד}}, {{ויקיטקסט2|תוספתא (וילנא)/מגילה/ג|תוספתא מגילה ג א}}, {{ויקיטקסט2|מגילה ל א|מגילה ל א}}, {{ויקיטקסט2|רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים ג כ|רמב"ם הלכות תפילה ג כ}}, {{ויקיטקסט2|שולחן ערוך אורח חיים תרפה ב|שו"ע או"ח תרפה ב}}, {{ויקיטקסט2|טור אורח חיים תרפה ב|טור או"ח תרפה ב}}, {{ויקיטקסט2|שמואל א טז|שמואל א, טז א}}.
*אמרו חז"ל שבשבת השנייה בחודש אדר קוראים פרשת זכור. נחלקו האם חיוב הפרשה מהתורה. בזמן הקריאה נפסק שזה בשבת שלפני פורים, שנייה באדר או להפסקה. נחלקו האם צריך פרשת זכור מניין. וישנם מספר דינים והלכות הקשורות לפרשת זכור.


*'''תדירות קיום המצווה'''
*בעניין תדירות קיום המצווה, ישנם כאלה שכתבו שצריך רק פעם בחיים, ויש שכתבו פעם בשנה, וי"א שצריך כל יום ויום.


:{{ויקיטקסט2|רמב"ם הלכות מלכים ה ה|רמב"ם הלכות מלכים ה ה}}, {{ויקיטקסט2|כף החיים/אורח חיים/ס|כף החיים או"ח ס ד}}, {{ויקיטקסט2|מגן אברהם על אורח חיים ס|מג"א או"ח ס ס"קב}}, {{ויקיטקסט2|שולחן ערוך הרב אורח חיים ס|אורח חיים ס ד}}.
*בחיוב הנשים במצוות זכור, נחלקו הראשונים והפוסקים, וכן בעניין קריאה זכור במיוחד לנשים.


*'''חיוב נשים'''
לקישורים לספרים ומראי מקומות ראה ב'''קטגוריה:זכירת מעשה עמלק'''.


:[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1739&st=&pgnum=187 תורת חסד לז], [https://olamot.net/sites/default/files/pdfimages/94_13.png חזו"ע דיני קריאת ארבע פרשיות ג], [https://olamot.net/sites/default/files/pdfimages/94_14.png בפסקי תשובות], {{ויקיטקסט2|כף החיים/אורח חיים/תרפה|כף החיים או"ח תרפה ל}}.


==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==
שורה 456: שורה 435:
[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק יג]]
[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק יג]]
[[קטגוריה:ספר המצוות עשה קפט]]
[[קטגוריה:ספר המצוות עשה קפט]]
[[קטגוריה:אורח חיים תרפה]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן תרפה]]
אוחזר מתוך "https://www.betmidrash.org.il/מיוחד:השוואה_ניידת/19916...20672"