הבדלים בין גרסאות בדף "כוונה בקריאת שמע"

אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
=== ברייתא ראשונה ===
=== ברייתא ראשונה ===
בעניין כוונה בקריאת שמע, מובאות ב'''גמרא''' (יג ב) מספר ברייתות:
בעניין כוונה בקריאת שמע, מובאות ב'''גמרא''' (יג ב) מספר ברייתות:
<BR/>ברייתא ראשונה לומדת את חובת הכוונה מהמילים 'על לבבך'. לדעת ר' אליעזר מכאן ואילך אין צריך כוונה<ref>לדעת '''רש"י''' (ד"ה עד כאן) הכוונה עד 'על לבבך' כלומר שני פסוקים בלבד, ואילו לפי '''תוספות''' (ד"ה עד כאן) עד בכל מאדך, כלומר שלושה פסוקים.</ref>, שהרי נאמר בתחילת הפסוק 'והיו הדברים האלה' משמע פסוק זה בלבד.  
<BR/>ברייתא ראשונה לומדת את חובת הכוונה מהמילים 'על לבבך'. לדעת ר' אליעזר מכאן ואילך אין צריך כוונה<ref>לדעת '''רש"י''' (ד"ה עד כאן) הכוונה עד 'על לבבך' כלומר שלושה פסוקים, ואילו לפי '''תוספות''' (ד"ה עד כאן) עד בכל מאדך, כלומר שני פסוקים בלבד.</ref>, שהרי נאמר בתחילת הפסוק 'והיו הדברים האלה' משמע פסוק זה בלבד.  
<BR/>ואילו לר' עקיבא כל הפרשה צריכה כוונה, שנאמר: 'אשר אנכי '''מצוך היום''' על לבבך', משמע כל שמצווהו גם מכאן ואילך, ומ"מ לא יותר מפרשה ראשונה, שהרי כתיב 'והיו הדברים האלה', אלה ולא אחרים.
<BR/>ואילו לר' עקיבא כל הפרשה צריכה כוונה, שנאמר: 'אשר אנכי '''מצוך היום''' על לבבך', משמע כל שמצווהו גם מכאן ואילך, ומ"מ לא יותר מפרשה ראשונה, שהרי כתיב 'והיו הדברים האלה', אלה ולא אחרים.
<BR/>רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן פוסק הלכה כר' עקיבא.
<BR/>רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן פוסק הלכה כר' עקיבא.
שורה 19: שורה 19:
ודעת ר' יאשיה שאמר שעד כאן מצוות קריאה, הכוונה שעד כאן יש מצווה לקרוא ולכוון, ואילו מכאן ואילך מצווה לכוון אף אם אינו קורא.
ודעת ר' יאשיה שאמר שעד כאן מצוות קריאה, הכוונה שעד כאן יש מצווה לקרוא ולכוון, ואילו מכאן ואילך מצווה לכוון אף אם אינו קורא.


=== ברייתא רביעית ===
ברייתא נוספת מביאה את דעת ר' מאיר שאומר שכוונת הלב צריך עד 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד' ותו לא, כלומר רק בפסוק ראשון.
<BR/>ואומר רבא שהלכה כר' מאיר.
=== הנהגות נוספות ===
הגמרא מביאה דברי סומכוס שכל המאריך ב'אחד' מאריכים לו ימיו ושנותיו, ומסבירה הגמרא שהכוונה להאריך ב-ד', ובלבד שלא יחטוף ב-ח', כלומר שלא ימהר בקריאת ה-ח' כדי להאריך ב-ד'.
<BR/>ומביאה הגמרא שר' ירמיה ראה את ר' חייא בר אבא שהיה מאריך יותר מדי, ואמר לו שכיוון שהמליך את הקב"ה למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים, יותר לא צריך.
=== עמידה ===
אומר רב יהודה שעד 'על לבבך' צריך לומר בעמידה, כלומר שאם היה מהלך בדרך, צריך לעמוד ולא להמשיך לקרוא בהליכה. ולדעת ר' יוחנן כל הפרשה הראשונה צריך לומר בעמידה ולא בהליכה, שר' יוחנן לטעמו שפסק כר' אחא שצריך לכוון ליבו בכל הפרשה הראשונה.
=== קריאת שמע של ר' יהודה הנשיא ===
הגמרא מספרת שר' יהודה הנשיא היה קורא רק את הפסוק הראשון של 'שמע ישראל', מכיוון שהיה שונה לתלמידים לפני שהגיע זמן קריאת שמע, לכן משהגיע הזמן היה קורא רק פסוק ראשון, ובשעה שהיה עושה כן היה מעביר ידיו על עיניו ומקבל עליו עול מלכות שמים.
<BR/>ונחלקו האמוראים בר קפרא ור"ש ברבי האם היה חוזר וגומר את כל קריאת שמע לאחר שהיה מסיים לשנות לתלמידים.
=== נאנס בשינה ===
הגמרא מביאה מימרא בשם רב, שאם קרא פסוק ראשון של שמע ישראל ונאנס בשינה, יצא ידי חובה. וכן אמר רב נחמן לדרו עבדו, שאם הוא רואה אותו מתנמנם, שיעיר אותו עד פסוק ראשון, ומפסוק ראשון ואילך לא יעיר אותו. וכן העיד רב יוסף בנו של רבה, שכך היה אביו עושה.
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: קריאת שמע]]
[[קטגוריה: קריאת שמע]]
[[קטגוריה: ברכות יג.]]
[[קטגוריה: ברכות יג:]]
[[קטגוריה: אורח חיים סימן סג]]