הבדלים בין גרסאות בדף "אכילה לפני התפילה"

נוספו 804 בתים ,  23:19, 18 בנובמבר 2023
 
(5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 19: שורה 19:


== שתיית מים ==
== שתיית מים ==
כתב '''אבי העזרי''' (ברכות ל), שמותר לשתות מים בבוקר קודם התפילה, שכל האיסור דווקא דבר שמשכר מפני שמביא לידי גאוה, אבל מים מותר כיון שבמים לא שייך גאוה, והביאוהו ה'''רא"ש''' (י), '''הגהות מיימוניות''' (תפילה ו ד), '''מרדכי''' (ברכות א כג), '''ארחות חיים'''לוניל (א תפילה טו), '''כסף משנה''' שם ועוד.
כתב '''אבי העזרי''' (ברכות ל), שמותר לשתות מים בבוקר קודם התפילה, שכל האיסור דווקא דבר שמשכר מפני שמביא לידי גאוה, אבל מים מותר כיון שבמים לא שייך גאוה, והביאוהו ה'''רא"ש''' (י), '''הגהות מיימוניות''' (תפילה ו ד), '''מרדכי''' (ברכות א כג), '''ארחות חיים''' לוניל (א תפילה טו), '''כסף משנה''' שם ועוד.
<BR/>'''מהר"י אבוהב'''{{מקור}} ביאר שמזה הטעם שינו חז"ל את לשון הפסוק מ'גווך' ל'גאיך', דהיינו שאם מצד הגוויה היא אסור לשתות אפילו מים, שגם הוא צורך הגוף. אך כיון ששינוהו ללשון גאווה, אינו אסור. אמנם ה'''פרישה''' (ו) כותב שדוחק הוא לומר שהפסוק בא להתיר שתיית מים, אלא יותר נראה שלולי דרשת חז"ל היינו דורשים אותו כפשוטו על שפלות בעלמא, ולא על עסקי אכילה ושתיה.
<BR/>'''מהר"י אבוהב'''{{מקור}} ביאר שמזה הטעם שינו חז"ל את לשון הפסוק מ'גווך' ל'גאיך', דהיינו שמצד הגוויה, כלומר הגוף, אסור לשתות אפילו מים, שגם הוא צורך הגוף. אך כיון ששינוהו ללשון גאווה, אינו אסור. אמנם ה'''פרישה''' (ו) כותב שדוחק הוא לומר שהפסוק בא להתיר שתיית מים, אלא יותר נראה שלולי דרשת חז"ל היינו דורשים אותו כפשוטו על שפלות בעלמא, ולא על עסקי אכילה ושתיה.


בארחות חיים ובכלבו שם מביאים ש'''רבנו פרץ''' חולק על דבר זה, וסובר שאף בשאר הימים אסור, שכיון שמילא נפשו ורצונו ממה שהוא צריך, הרי זה נחשב לגאוה.
בארחות חיים ובכלבו שם מביאים ש'''רבנו פרץ''' חולק על דבר זה, וסובר שאף בשאר הימים אסור, שכיון שמילא נפשו ורצונו ממה שהוא צריך, הרי זה נחשב לגאוה.
<BR/>וב'''פרי חדש''' (פט ג) כתב שגם הרמב"ם חולק על זה וסובר שאסור לשתות מים, שהרי כתב 'הצמא והרעב הרי הם בכלל חולים', וצמא הוא ודאי לענין מים, ולא התיר אלא משום רפואה. הא לאו הכי אסור. ואף שמרן העתיק לשון הרמב"ם ובכל זאת התיר מים, לישנא דהרמב"ם נקט ואזיל. וכן דעת ה'''מעשה רקח''' על הרמב"ם, וכן כתב '''ערוך השלחן''' (פט כג).
<BR/>וב'''פרי חדש''' (פט ג) כתב שגם הרמב"ם חולק על זה וסובר שאסור לשתות מים, שהרי כתב 'הצמא והרעב הרי הם בכלל חולים', וצמא הוא ודאי לענין מים, ולא התיר אלא משום רפואה. הא לאו הכי אסור. ואף שמרן העתיק לשון הרמב"ם ובכל זאת התיר מים, לישנא דהרמב"ם נקט ואזיל. וכן דעת ה'''מעשה רקח''' על הרמב"ם, וכן כתב '''ערוך השלחן''' (פט כג) בדעתו.


'''מהר"י אהוהב'''{{מקור}} הכריע כראבי"ה, וכן הוא ב'''בית יוסף''' (פט ד"ה וכתב רבנו הגדול מהר"חי אבוהב) וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (פט ג).
'''מהר"י אהוהב'''{{מקור}} הכריע כראבי"ה, וכן הוא ב'''בית יוסף''' (פט ד"ה וכתב רבנו הגדול מהר"חי אבוהב) וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (פט ג).
שורה 47: שורה 47:


== לפני תפילה או לפני קריאת שמע ==
== לפני תפילה או לפני קריאת שמע ==
בגמרא הוזכר האיסור לגבי אכילה לפני תפילה, אבל כשדורשת את הפסוק, אומרת שגאוה היא לאכול ואחר כך לקבל עליו עול מלכות שמים. ומזה נראה לכאורה שיש איסור אכילה גם לפני קריאת שמע.<BR/>
ב'''ספר מצוות גדול''' (עשין יח) כתב בשם '''הלכות גדולות''' שדרש את הפסוק הזה דווקא על קריאת שמע של שחרית.
ב'''ביאור הלכה''' (אורח חיים פט ד"ה ולא לאכול) כתב שמי שמוכרח לאכול לרפואה, יראה על כל פנים לקרוא קריאת שמע קודם, שכן הזכירה הגמרא גם קבלת עול מלכות שמים קודם אכילה.
== התחיל קודם עלות השחר ==
== התחיל קודם עלות השחר ==
ה'''רשב"א''' (י ב ד"ה כל האוכל) כותב שהאיסור הוא דווקא כאשר מתחיל לאכול אחר שמגיע זמן תפילה, אבל התחיל קודם שהגיע זמן תפילה מותר, ושכן כתבו התוספות. ומשמע בדבריו שאינו צריך להפסיק אף משהגיע עמוד השחר.  
ה'''רשב"א''' (י ב ד"ה כל האוכל) כותב שהאיסור הוא דווקא כאשר מתחיל לאכול אחר שמגיע זמן תפילה, אבל התחיל קודם שהגיע זמן תפילה מותר, ושכן כתבו התוספות. ומשמע בדבריו שאינו צריך להפסיק אף משהגיע עמוד השחר.  
שורה 60: שורה 65:


== החולה ==
== החולה ==
כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ה ב) שהרעב והצמא הוא בכלל החולים, ואם אינו יכול לכוון דעתו בתפילה, יאכל וישתה ואחר כך יתפלל, משמע על שכן חולה שמותר.
כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ה ב) שהרעב והצמא הוא בכלל החולים, ואם אינו יכול לכוון דעתו בתפילה, יאכל וישתה ואחר כך יתפלל, משמע כל שכן חולה שמותר.
<BR/>ו'''מהר"י אבוהב''' למד כן מתוך דברי הראבי"ה, שכשם שהתיר מים, הוא הדין שמותר לרפואה, דליכא בזה משום גאוה, וכן כתב ה'''שלחן ערוך''' (פט ג) שאוכלין ומשקין שהם לרפואה, מותר קודם התפילה.
<BR/>ו'''מהר"י אבוהב''' למד כן מתוך דברי הראבי"ה, שכשם שהתיר מים, הוא הדין שמותר לרפואה, דליכא בזה משום גאוה, וכן כתב ה'''שלחן ערוך''' (פט ג) שאוכלין ומשקין שהם לרפואה, מותר קודם התפילה.