הבדלים בין גרסאות בדף "אכילה לפני התפילה"

כתב '''אבי העזרי''' (ברכות ל), שמותר לשתות מים בבוקר קודם התפילה, שכל האיסור דווקא דבר שמשכר מפני שמביא לידי גאוה, אבל מים מותר כיון שבמים לא שייך גאוה, והביאוהו ה'''רא"ש''' (י), '''הגהות מיימוניות''' (תפילה ו ד), '''מרדכי''' (ברכות א כג), '''ארחות חיים'''לוניל (א תפילה טו), '''כסף משנה''' שם ועוד.

<BR/>'''מהר"י אבוהב'''{{מקור}} ביאר שמזה הטעם שינו חז"ל את לשון הפסוק מ'גווך' ל'גאיך', דהיינו שאם מצד הגוויה היא אסור לשתות אפילו מים, שגם הוא צורך הגוף. אך כיון ששינוהו ללשון גאווה, אינו אסור. אמנם ה'''פרישה''' (ו) כותב שדוחק הוא לומר שהפסוק בא להתיר שתיית מים, אלא יותר נראה שלולי דרשת חז"ל היינו דורשים אותו כפשוטו על שפלות בעלמא, ולא על עסקי אכילה ושתיה.

<BR/>וב'''פרי חדש''' (פט ג) כתב שגם הרמב"ם חולק על זה וסובר שאסור לשתות מים, שהרי כתב 'הצמא והרעב הרי הם בכלל חולים', וצמא הוא ודאי לענין מים, ולא התיר אלא משום רפואה. הא לאו הכי אסור. ואף שמרן העתיק לשון הרמב"ם ובכל זאת התיר מים, לישנא דהרמב"ם נקט ואזיל. וכן דעת ה'''מעשה רקח''' על הרמב"ם, וכן כתב '''ערוך השלחן''' (פט כג).

כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ה ב) שהרעב והצמא הוא בכלל החולים, ואם אינו יכול לכוון דעתו בתפילה, יאכל וישתה ואחר כך יתפלל, משמע על שכן חולה שמותר.