הבדלים בין גרסאות בדף "קבלת שבת בטעות"

{{מקורות||ברכות כז א|||אורח חיים רסג יד}}

ציבור או יחיד שקיבלו שבת בתפילה או בהדלקת נרות, ולבסוף נתברר שעדיין יום הוא.  

==סוגיית הגמרא==

==מחלוקת הראשונים בענין איסור מלאכה==

===שיטת רש"י וסייעתו===

'''רש"י''' (ד"ה הואיל) כתב שנאסרים בעשיית מלאכה, שהואיל ותפילתם תפילה, חשיבא כ[[תוספת שבת]], ולכן הקשתה הגמרא על אביי שהתיר לעשות מלאכה. ואף שרש"י כתב כן בשלב הקושיה, נראה דגם בתירוץ הגמ' לא חזרה בה מזה, אלא מחלקת בין ציבור ליחיד גם לענין איסור מלאכה, דכיון שבציבור לא מטרחינן להו לחזור, ממילא נאסרו בעשיית מלאכה מכח תפילתם שהיא כקבלת שבת, מה שאי"כ ביחיד כיוו שמטרחינן ליה בתפילה, מותר גם במלאכה. וכן הבין בדעתו ה'''אור זרוע''' (ערב שבת טז) [וגם להלכה כתב שאין בנו כח לחלוק על דברי רבותינו], וכ"ד ה'''ריא"ז''' לאסור במלאכה את הרבים שהתפללו בטעות, הובא ב'''שלטי הגיבורים''' על הרי"ף (יח ב ה), וכ"ד ה'''ראב"ן''' (ברכות קע) ו'''הרוקח''' (שבת מח).<br/>  

וע' עוד ב'''רש"י''' (עירובין מ א ד"ה מי בדלת) שמשמע שגם היחיד שקיבל שבת בטעות צריך לפרוש ממלאכה ולא רק הצבור, ולפי זה סותר לדברי אביי הכא. אבל ב'''שבלי הלקט''' (נט) כתב שרש"י אגב שיטפיה כתב כן ולא ס"ל הכי.

כתב ה'''אליה רבה''' (לא) שיחיד שהדליק נרות בטעות מותר בעשיית מלאכה כמו בתפילה, וכתב שמצא כן בספר '''תניא''' (יב). והובאו דבריו ב'''באור הלכה''' (ד"ה אסורים). אבל הביא גם בשם ה'''פרי מגדים''' ו'''דרך החיים''' לאסור אף ביחיד.

ב'''אור זרוע''' שם וב'''שבלי הלקט''' שם שהביאו המעשה בשם הגאונים, כתבו שאותם חכמי הדור הורו להם שבאותו הנר שהודלק לשם שבת, אין ליגע בו או להוסיף בו שמן, ואם כבה אסור לטלטלו (ובמרדכי שם לא העתיק דבר זה).  

[[קטגוריה:קבלת שבת]]

[[קטגוריה:הדלקת נרות שבת]]