הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"

שורה 106: שורה 106:
ב'''גמ'''' (ע"ז ו.:) איתא, "...והתניא, אמר רבי נתן: מנין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח, תלמוד לומר "ולפני עור לא תתן מכשול" ... הכא במאי עסקינן - דקאי בתרי עברי דנהרא" וב'''רש"י''': "דאי לא יהיב ליה לא מצי שקיל". וכך כתבו גם ב'''רי"ף''', '''רא"ש''', '''סמ"ג''' (ל"ת קסח) ו'''ריטב"א''' (שם, וכתב 'וכן הלכה').  
ב'''גמ'''' (ע"ז ו.:) איתא, "...והתניא, אמר רבי נתן: מנין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח, תלמוד לומר "ולפני עור לא תתן מכשול" ... הכא במאי עסקינן - דקאי בתרי עברי דנהרא" וב'''רש"י''': "דאי לא יהיב ליה לא מצי שקיל". וכך כתבו גם ב'''רי"ף''', '''רא"ש''', '''סמ"ג''' (ל"ת קסח) ו'''ריטב"א''' (שם, וכתב 'וכן הלכה').  


אולם ה'''רמב"ם''' לא הביא לחילוק זה (הל' רוצח ושמיה"נ י"ב י"ד וספר המצוות רצ"ט ובעוד מקומות רבים בס' היד), וכבר עמד ע"כ ב'''מנחת חינוך''' (רלבג ד"ה וכעת). ובהג' '''הגרי"פ פערלא על הרס"ג''' (ח"ג דף ר"ח) מביא שגם ה'''בה"ג''' בהל' אבר מן החי לא חילק בין חד עברא לתר"ע. וכתב שם הגרי"פ שס"ל לרמב"ם ובה"ג שסוגיא דגמ' בב"מ (ה:) חולקת על חילוק זה דע"ז ו', והלכה כבב"מ, וכעי"ז כתב ב'''שו"ת מטה לוי''' (ח"ב יח) דס"ל לרמב"ם שסוגיא דגמ' בסנהדרין (נה) פליגא. (יש לציין ל'''רדב"ז''' (נזירות ה כ, וכעי"ז בהלכות אבל ג ה) שכן כתב על הרמב"ם שם "היינו דקאי בתרי עברי דנהרא").


אולם הרמב"ם לא הביא לחילוק זה (הל' רוצח ושמיה"נ י"ב י"ד וספר המצוות רצ"ט ובעוד מקומות רבים בס' היד), וכבר עמד ע"כ במנחת חינוך (רלבג ד"ה וכעת). ובהג' הגרי"פ פערלא על הרס"ג (ח"ג דף ר"ח) מביא שגם הבה"ג בהל' אבר מן החי לא חילק בין חד עברא לתר"ע. וכתב שם הגרי"פ שס"ל לרמב"ם ובה"ג שסוגיא דגמ' בב"מ (ה:) חולקת על חילוק זה דע"ז ו', והלכה כבב"מ, וכעי"ז כתב ב'''שו"ת מטה לוי''' (ח"ב סי' י"ח) דס"ל לרמב"ם שסוגיא דגמ' בסנהדרין (נ"ה) פליגא. (ויש לציין לרדב"ז (נזירות ה כ, וכעי"ז בהלכות אבל ג ה) שכתב על הרמב"ם שם "היינו דקאי בתרי עברי דנהרא").
ובהגהות '''מהר"צ חיות''' על הש"ס (שבת ג) כתב בדעת הרמב"ם, דס"ל שיש איסור דאורייתא דלפנ"ע אף בחד עברא מדין [[הוכח תוכיח]]. אמנם ב'''שדי חמד''' (כללים ו כו ג) כתב על דבריו דלכו"ע יש חיוב תוכחה, אלא שכשאין מצד זה אז נחלקו האם יש איסור מסייע. (גם ב'''שער הציון''' (שמז סק"ח) כתב דמיירי באין יכול למונעו). וראו עוד בשד"ח שם (אות יז).
 
ובמהרצ"ח בהגהות על הש"ס (שבת ג') כתב בדעת הרמב"ם, דס"ל שיש איסור דאורייתא דלפנ"ע אף בחד עברא מדין הוכח תוכיח. אמנם בשד"ח (כללים ו' כ"ו ג') כתב ע"ז דלכו"ע יש חיוב תוכחה, אלא שכשאין מצד זה אז נחלקו האם יש איסור מסייע. (וכן כתב בשער הציון סי' שמ"ז סק"ח, דמיירי באין יכול למונעו). (ועע"ז עוד בשד"ח כללים מערכת ו' כלל כ"ו אות י"ז).


להלכה, ב'''רמ"א''' {{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_יורה_דעה_קנא|יו"ד קנא א}} מביא מחלוקת כשמכשיל גוי, דיש אומרים שמותר לגמרי בכה"ג, וב'''מג"א''' {{ויקיטקסט|מגן אברהם על אורח חיים שמז|שמז סק"ד}} כתב שאין לפנ"ע בחד עברא (אך יש איסור דרבנן, כדלהלן).  
להלכה, ב'''רמ"א''' {{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_יורה_דעה_קנא|יו"ד קנא א}} מביא מחלוקת כשמכשיל גוי, דיש אומרים שמותר לגמרי בכה"ג, וב'''מג"א''' {{ויקיטקסט|מגן אברהם על אורח חיים שמז|שמז סק"ד}} כתב שאין לפנ"ע בחד עברא (אך יש איסור דרבנן, כדלהלן).  


ובגדרי חד עברא, בשוחוו"י (סי' קפ"ה) כתב שאם יכול להשיג רק ע"י טרחה לא חשיב חד עברא, ורק אם "ישנו במציאות לרוב איך שיבוקש ובלי טורח" אז חשיב ח"ע, ולכן אוסר למכור איסור למומר בהקפה. וכגדר זה כתב גם ביד מלאכי (שס"ג) מהפר"ח (או"ח תצ"ו דיני מנהגי איסור כלל כ"ג), ובשוכת"ס (יו"ד פ"ג ד"ה ומ"ש).
ובגדרי חד עברא, ב'''שוחוות יאיר''' (קפה) כתב שאם יכול להשיג רק ע"י טרחה לא חשיב חד עברא, ורק אם "ישנו במציאות לרוב איך שיבוקש ובלי טורח" אז חשיב ח"ע, ולכן אוסר למכור איסור למומר בהקפה. וכגדר זה כתב גם ב'''יד מלאכי''' (שסג) מה'''פרי חדש''' (או"ח תצו דיני מנהגי איסור כלל כג), וב'''שוכתב סופר''' (יו"ד פג ד"ה ומ"ש).


===איסור "מסייע לדבר עבירה"===
===איסור "מסייע לדבר עבירה"===
391

עריכות