הבדלים בין גרסאות בדף "גידול בהמה דקה בארץ ישראל"

→ העריכה הקודמת

גידול בהמה דקה בארץ ישראל (עריכה)

גרסה מ־00:29, 5 באוקטובר 2021

נוספו 82 בתים , 00:29, 5 באוקטובר 2021

מ

←‏טעם המתירים: עיצוב, עדכון, התאמה

מושך בשבט

169

עריכות

@@ שורה 46: / שורה 46: @@
 ==הדין בזה"ז==
-כתב השו"ע (חו"מ סימן תט, א): "אין מגדלין בהמה דקה בא"י מפני שדרכה לרעות בשדות של אחרים והיזקה מצוי, אבל מגדלין בסוריא ובמדברות שבא"י. והאידנא שאין מצוי שיהיו לישראל בא"י שדות נראה דשרי".
+כתב ה'''שו"ע''' (חו"מ סימן תט, א): "אין מגדלין בהמה דקה בא"י מפני שדרכה לרעות בשדות של אחרים והיזקה מצוי, אבל מגדלין בסוריא ובמדברות שבא"י. והאידנא שאין מצוי שיהיו לישראל בא"י שדות נראה דשרי".
 ומבואר דס"ל שטעם האיסור הוא משום גזל כמו שכתב הרמב"ם ורש"י כנ"ל, וכיוון שאין השדות בא"י שייכים לישראל לא שייך גזל. ודלא כדברי הכפתור ופרח שכתב טעם עצמי "שהוזהרנו בהפסדה ונצטווינו בישובה כל הימים, ואע"פ שאין הארץ בידינו". וכך כתב הגר"א בדעת השו"ע שס"ל כרש"י.
 [אך לפי מה שכתבנו לעיל בדברי רש"י שכ' "וכל שדות  א"י סתמן דישראל" שרק כשהשדות של ישראל שייך הטעם של יישוב א"י וכמ"ש בב"י בסי' תקסא', י"ל שזה ג"כ טעמו של השו"ע להתיר בזמנו. אך כאמור בדברי ה'כפתור ופרח' לא משמע הכי בדברי רש"י].
-ולפי"ז בזמנינו שבעזה"י נתחדש הישוב היהודי בא"י, יש לאסור לגדל בהמה דקה בא"י. וכ"כ הראי"ה קוק זצ"ל בס' הלכה ברורה: "ובימינו שב"ה התחיל יישוב ישראל בא"י, נראה פשוט שאסור בכל מרחב מקום היישוב, כדין המשנה". וכ"כ באגרות הראי"ה (א, לג): "ומה טוב היה אם ישימו לב לתקן את כל המעוות שבגידול בהמה דקה בא"י, כ"א ע"פ אופן המותר" (-כלומר במדבריות). וכן מסיק להלכה בשו"ת 'יביע אומר' (ח"ג חו"מ סי' ז).
+ולפי"ז בזמנינו שבעזה"י נתחדש הישוב היהודי בא"י, יש לאסור לגדל בהמה דקה בא"י. וכ"כ הראי"ה קוק זצ"ל בס' הלכה ברורה: "ובימינו שב"ה התחיל יישוב ישראל בא"י, נראה פשוט שאסור בכל מרחב מקום היישוב, כדין המשנה". וכ"כ ב'''אגרות הראי"ה''' (א, לג): "ומה טוב היה אם ישימו לב לתקן את כל המעוות שבגידול בהמה דקה בא"י, כ"א ע"פ אופן המותר" (-כלומר במדבריות). וכן מסיק להלכה בשו"ת ''''יביע אומר'''' (ח"ג חו"מ סי' ז).
 ==טעם המתירים==
 מחילה- אמנם לפי הנ"ל לכאורה יש מקום להתיר, שכיוון שכל טעם האיסור הוא משום גזל-לדעת רש"י והרמב"ם וכ"נ בשו"ע- א"כ אם ימחלו בעלי ההיזק על הנזק, שוב אין איסור לגדל.
-וכ"כ הגרי"א הרצוג (תשובות ופסקים חו"מ סי' קד) ובספר עמוד הימיני (סי' כג) והגרז"נ גולדברג שליט"א (תחומין יז' עמ' 61) דכיוון שנתבאר שהטעם אינו משום יישוב א"י אלא משום יישוב ישראל. א"כ הדבר תלוי בהסכמת הניזקין, ויכולים למחול ע"כ. וא"כ בימינו שנתיישבו ביישובים החדשים אדעתא דהכי ויש הסכמה כללית לכך, הרי מחלו זה לזה מראש במידה ויזיקו. והמדובר בגמ' לאיסור הוא כשכל אחד לבדד ישכון, ובאין סדר והסכמה כללית לגידול הבהמה דקה.
+וכ"כ '''הגרי"א הרצוג''' (תשובות ופסקים חו"מ סי' קד) ובספר '''עמוד הימיני''' (סי' כג) ו'''הגרז"נ גולדברג זצ"ל''' (תחומין יז' עמ' 61) דכיוון שנתבאר שהטעם אינו משום יישוב א"י אלא משום יישוב ישראל. א"כ הדבר תלוי בהסכמת הניזקין, ויכולים למחול ע"כ. וא"כ בימינו שנתיישבו ביישובים החדשים אדעתא דהכי ויש הסכמה כללית לכך, הרי מחלו זה לזה מראש במידה ויזיקו. והמדובר בגמ' לאיסור הוא כשכל אחד לבדד ישכון, ובאין סדר והסכמה כללית לגידול הבהמה דקה.
-אמנם נראה שיש בזה חידוש לומר שאפשר למחול על הנזק ובכך יבטל האיסור והתקנה? והגרז"נ גולדברג שליט"א (שם עמ' 62) כתב שאכן ודאי שאם בעלי השדות ימחלו על התקנה לא מועילה מחילם. כיוון שזו תקנה כללית משום חשש גזל אין ביד אדם למחול על גזירות חכמים ולבטלם. אלא רק על תקנות שנעשו עבורו (עי' כתובות פג.). אבל אם בעלי הגינות ימחלו לבעלי הבהמות על הנזק שיזיקו בהמותיו יש להתיר ששוב אין איסור מזיק. ע"ש.
+אמנם נראה שיש בזה חידוש לומר שאפשר למחול על הנזק ובכך יבטל האיסור והתקנה? והגרז"נ גולדברג זצ"ל (שם עמ' 62) כתב שאכן ודאי שאם בעלי השדות ימחלו על התקנה לא מועילה מחילם. כיוון שזו תקנה כללית משום חשש גזל אין ביד אדם למחול על גזירות חכמים ולבטלם. אלא רק על תקנות שנעשו עבורו (עי' כתובות פג.). אבל אם בעלי הגינות ימחלו לבעלי הבהמות על הנזק שיזיקו בהמותיו יש להתיר ששוב אין איסור מזיק. ע"ש.
 אמנם נראה שעדיין יש בזה חידוש דסוף סוף נמצאת התקנה בטלה. וכנראה משום כך הגר"ע יוסף זצ"ל לא רצה להתיר אלא לצורך חולים וילדים וכד' (יבי"א ח"ד חו"מ סי' ו'). וגם בשו"ת שו"ת ציץ אליעזר (ח"ז :סי' כד, ג. וסי' כה', ג') שכתב להתיר ע"פ הסברא הנ"ל צירף את הסברות המובאות לקמן להיתר. [וגם מדבריו נראה להתיר רק במקום צורך ע"ש.].
@@ שורה 61: / שורה 64: @@
 מקום שאין חשש היזק- אכן יש לעיין על עיקר דינו של השו"ע דהא קיי"ל בביצה (ה.) דכל דבר שנגזר במנין צריך מנין אחר להתירו. ואע"פ שבטל הטעם (רא"ש שם סי' ג'). וא"כ מה בכך שאין השדות של ישראל, עדיין התקנה במקומה עומדת?
-ובשו"ת יביע אומר שם תי' ע"פ מ"ש בשו"ת הרא"ש (כלל ב' סי' ח') שהיכא שטעם האיסור ידוע , אם בטל הטעם בטל האיסור ממילא. ע"ש.
+ובשו"ת יביע אומר שם תי' ע"פ מ"ש ב'''שו"ת הרא"ש''' (כלל ב' סי' ח') שהיכא שטעם האיסור ידוע , אם בטל הטעם בטל האיסור ממילא. ע"ש.
-ובס' 'עמוד הימיני' (שם) וכן הגרז"נ גולדברג שליט"א (תחומין, כרך יז' עמ' 61-65) תירצו שמעיקרא כך היתה התקנה, שכל האיסור לגדל בהמה דקה הוא במקום שיש חשש שתזיק לאחרים. ולכן בכל מקום שאין חשש היזק כגון בחורשות ובמדבריות, אין את התקנה. וממילא גם בזמן שאין את החשש הזה, משום שהשדות בא"י אינן שייכות לישראל,אין איסור לגדל. והתקנה איננה קיימת באותו זמן [ולכן כ' השו"ע להתיר בזמנו].
+ובס' ''''עמוד הימיני'''' (שם) וכן '''הגרז"נ גולדברג זצ"ל''' (תחומין, כרך יז' עמ' 61-65) תירצו שמעיקרא כך היתה התקנה, שכל האיסור לגדל בהמה דקה הוא במקום שיש חשש שתזיק לאחרים. ולכן בכל מקום שאין חשש היזק כגון בחורשות ובמדבריות, אין את התקנה. וממילא גם בזמן שאין את החשש הזה, משום שהשדות בא"י אינן שייכות לישראל,אין איסור לגדל. והתקנה איננה קיימת באותו זמן [ולכן כ' השו"ע להתיר בזמנו].
 וכיוון שגדר התקנה הוא לא לגדל בהמות באופן שיזיקו, א"כ במקום שאין חשש כזה כגון שמגדלים אותם במקומות מגודרים וכד', אין איסור. עכ"ד. וכ"כ בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ד סי' שכב'). ועי' ב'קובץ שיעורים' ח"א (ב"ק אות פז') ע"ש.
-וכן נראה בשו"ת הרמ"ע מפאנו (סי' פה ד"ה שנית) שכתב שכל האיסור של גידול בהמה דקה בא"י הוא דוקא בשילוח הרגל, אך במכניס לה מזונות במקום שמור לא גזרו, דאי הכי תכבד העבודה על לשכת הטלאים, ועוד דהו"ל גזירה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בה.
+וכן נראה בשו"ת ה'''רמ"ע מפאנו''' (סי' פה ד"ה שנית) שכתב שכל האיסור של גידול בהמה דקה בא"י הוא דוקא בשילוח הרגל, אך במכניס לה מזונות במקום שמור לא גזרו, דאי הכי תכבד העבודה על לשכת הטלאים, ועוד דהו"ל גזירה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בה.
-והחיד"א בספר כיסא רחמים (אבות דר' נתן פל"ה) כתב להקשות על דבריו דהרי אמרו בגמ' (דף פ ע"א ) מעשה באותו חסיד שקשר את העז בכרעי המיטה והקפידו עליו חבריו ובשעת מיתתו אמר אין בי אלא עוון אותה העז שעברתי על דברי חברי.
+והחיד"א בספר '''כיסא רחמים''' (אבות דר' נתן פל"ה) כתב להקשות על דבריו דהרי אמרו '''בגמ'''' (דף פ ע"א ) מעשה באותו חסיד שקשר את העז בכרעי המיטה והקפידו עליו חבריו ובשעת מיתתו אמר אין בי אלא עוון אותה העז שעברתי על דברי חברי.
 אכן בהגהות לשו"ת הרמ"ע מפאנו מביא הגהה מאת המחבר לתרץ, שאותו חסיד לפי חסידותו דקדקו עימו כ"כ.
-אמנם לענ"ד עצם דברי הרמ"ע מפאנו מחודשים, דלא מצינו היתר כזה בגמ', ולא התירו אלא במדבריות וכו'. וגם אם נאמר שמעיקרא כך היתה התקנה צ"ע דא"כ למה לא אמרו באופן יותר כללי שכל מקום שאין חשש היזק אין איסור לגדל?!.
+אמנם נראה שעצם דברי הרמ"ע מפאנו מחודשים, דלא מצינו היתר כזה בגמ', ולא התירו אלא במדבריות וכו'. וגם אם נאמר שמעיקרא כך היתה התקנה צ"ע דא"כ למה לא אמרו באופן יותר כללי שכל מקום שאין חשש היזק אין איסור לגדל?!.
 וכן מצאתי למהרש"א במהדו"ב שכתב דס"ל לגמ' דכיוון דסתם איתמר האיסור הינו בכל מקום, בלי שום צד היתר. והיינו אפילו בביתו, דאל"כ מה מקשה הגמ' וכו' עיי"ש. וע"ע בשו"ת יבי"א (ח"ג שם) שג"כ העיר בזה.
-ועי' ב'מנחת שלמה' (ב"ק עט:) שכתב: "צ"ע בזמנינו, דאמנם באותם שנים שלא היה יישוב יהודי בא"י לא היה שייך כלל טעם התקנה. אבל האידנא דמצוי שיש לישראל שדות, חזר הדין דאסור לגדל בהמה דקה. ואולי כיוון שנשתנו כל סדרי החיים באופן גידול בהמות וסדרי המרעה שלהן, לא שייך האי תקנה, וצ"ע" עכ"ל.
+ועי' ב''''מנחת שלמה'''' (ב"ק עט:) שכתב: "צ"ע בזמנינו, דאמנם באותם שנים שלא היה יישוב יהודי בא"י לא היה שייך כלל טעם התקנה. אבל האידנא דמצוי שיש לישראל שדות, חזר הדין דאסור לגדל בהמה דקה. ואולי כיוון שנשתנו כל סדרי החיים באופן גידול בהמות וסדרי המרעה שלהן, לא שייך האי תקנה, וצ"ע" עכ"ל.
 אכן, כל זה לדעת רש"י והרמב"ם , והגר"א כתב שכן דעת השו"ע. אבל לדעת הכפתור ופרח [בדעת רש"י] שהטעם הוא משום יישוב א"י מצד עצמה "שהוזהרנו בהפסידה ונצטוינו ביישובה כל הימים", א"כ לא תועיל בזה מחילה.
-ובשו"ת שבט הלוי (ח"ד חו"מ סי' רכז) כתב דמ"ש השו"ע שהאידנא שאין שדות לישראל בא"י שרי. הוא דעת עצמו של הב"י. אבל בדברי הכפתור ופרח מבואר לאיסור גם בזה"ז. ואילו היה רואה מרן הב"י דברי הכפתור ופרח לא היה מיקל בזה בפשטות. וגם סתימת כל הראשונים בהלכה שלא חילקו בין לזמן לזמן משמע דנוהג בכל זמן. וצ"ע על מה סומכים להקל בזמנינו. עכ"ד.
+ובשו"ת '''שבט הלוי''' (ח"ד חו"מ סי' רכז) כתב דמ"ש השו"ע שהאידנא שאין שדות לישראל בא"י שרי. הוא דעת עצמו של הב"י. אבל בדברי הכפתור ופרח מבואר לאיסור גם בזה"ז. ואילו היה רואה מרן הב"י דברי הכפתור ופרח לא היה מיקל בזה בפשטות. וגם סתימת כל הראשונים בהלכה שלא חילקו בין לזמן לזמן משמע דנוהג בכל זמן. וצ"ע על מה סומכים להקל בזמנינו. עכ"ד.
 אך לפי מה שנתבאר לעיל דעת השו"ע כרמב"ם ורש"י , שהטעם אינו משום ישוב א"י כדעת הכפתור ופרח, אלא משום גזל. וא"כ למה לומר שהיה חוזר בו ופוסק לאסור אף בזמן שאין השדות בא"י של ישראל. וידוע שדרכו של מרן הב"י ללכת אחרי הרמב"ם .