10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:שכר שבת"
מ
←הבלעה
מ (←הבלעה) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
<BR/>אבל לא כתבתי כל זה בפנים עד שיבואו החכמים דפה ויעמידוני על אמיתות הענין, הגם שהדברים נוגעים למעשה.<BR/> [[משתמש:א.א|א.א]] 16:27, 26 בינואר 2016 (IST) | <BR/>אבל לא כתבתי כל זה בפנים עד שיבואו החכמים דפה ויעמידוני על אמיתות הענין, הגם שהדברים נוגעים למעשה.<BR/> [[משתמש:א.א|א.א]] 16:27, 26 בינואר 2016 (IST) | ||
:*ראה בספר '''בני ציון''' ליכטמן [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9090&st=&pgnum=87&hilite= (ה)] שכתב כדבריך, והשאיר דברי המג"א והרמ"א בצ"ע. <BR/>[[משתמש:יקטן|יקטן]] 11:35, 27 בינואר 2016 (IST) | :*ראה בספר '''בני ציון''' ליכטמן [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9090&st=&pgnum=87&hilite= (ה)] שכתב כדבריך, והשאיר דברי המג"א והרמ"א בצ"ע (הכנסתי אותו גם לדף הסוגיה). <BR/>[[משתמש:יקטן|יקטן]] 11:35, 27 בינואר 2016 (IST) | ||
::* האם אפשר למעשה לסמוך על דבריו ועל האליה רבה, ולהכריע שהספרדים יכולים לסמוך על דברי מרן בבדק הבית, ולהתיר להשכיר לזמן ממושך אף ביכול לחזור בו? | ::* האם אפשר למעשה לסמוך על דבריו ועל האליה רבה, ולהכריע שהספרדים יכולים לסמוך על דברי מרן בבדק הבית, ולהתיר להשכיר לזמן ממושך אף ביכול לחזור בו? | ||
:::*שו"ר ב'''ביאור הלכה''' (שו ד"ה מקרי), שג"כ הצדיק דברי הב"י מהשגת המג"א, וכתב שאין דברי הר"ן ענין לדברי השבה"ל. אלא שכתב שאפשר שהב"י יסכים לפסק הרמ"א מצד עצמו. וקצת תמוה, שהרי סיים שם שעיקר דינו של הדרכ"מ שהביא לזה ראיה מהר"ן אינו מוכר, וכמו שמחלק במאמר מרדכי. וא"כ מהיכ"ת לומר שמרן יסכים לחידוש זה, אחר שאין לו אחיזה ממשית בדברי הראשונים?<BR/>[[משתמש:א.א|א.א]] 12:38, 8 בפברואר 2016 (IST) | |||
==בדיעבד== | ==בדיעבד== | ||
| שורה 14: | שורה 16: | ||
<BR/>אבל לפום ריהטא יש פה שני דינים, כי אינו דומה שכר השבת דאיירי ביה המרדכי לשכר שבת דידן. שבעובדא דתנור שכתב המרדכי, סיבת האיסור איננה השכר עצמו, אלא מה שהגוי עושה בשליחות ישראל, ובזה אסור השכר אף בדיעבד, כמבואר בגמרא ע"ז כב:, לפי שאם יטול השכר הרי מוכח שהגוי היה שלוחו. אבל בנידו"ד עסקינן באופן שאינו עושה מלאכה האסורה וגם אין כאן גוי שלוחו, אלא הוא עצמו עושה מלאכה המותרת בשבת, רק שרוצה ליטול עליה שכר. ואף שלכתחילה אסור ליטול שכר כמבואר בברייתא בבא מציעא נח., מ"מ מנ"ל בדיעבד לאסור. והרי כבר כתבו הפוסקים שאיסור זה קל אפילו משאר איסורי דרבנן. | <BR/>אבל לפום ריהטא יש פה שני דינים, כי אינו דומה שכר השבת דאיירי ביה המרדכי לשכר שבת דידן. שבעובדא דתנור שכתב המרדכי, סיבת האיסור איננה השכר עצמו, אלא מה שהגוי עושה בשליחות ישראל, ובזה אסור השכר אף בדיעבד, כמבואר בגמרא ע"ז כב:, לפי שאם יטול השכר הרי מוכח שהגוי היה שלוחו. אבל בנידו"ד עסקינן באופן שאינו עושה מלאכה האסורה וגם אין כאן גוי שלוחו, אלא הוא עצמו עושה מלאכה המותרת בשבת, רק שרוצה ליטול עליה שכר. ואף שלכתחילה אסור ליטול שכר כמבואר בברייתא בבא מציעא נח., מ"מ מנ"ל בדיעבד לאסור. והרי כבר כתבו הפוסקים שאיסור זה קל אפילו משאר איסורי דרבנן. | ||
<BR/>אלא שאולי יש לומר שהאיסור הוא בפעולה אם נוטל שכר, וכמ"ש הגר"ח מבריסק, וא"כ כל זמן שלא נוטל שכר אין עליו איסור, וברגע שיטול, אפי' בדיעבד, איגלאי מילתא שמה שעשה היה באיסור. אלא שצ"ע אם די בזה כדי לאסור גם על אחרים. הגם שלא ברור לאסור מכח סברה בלבד, אם באמת נאמר שהראיה בסי' רמו אינה ראיה. יבואו המלומדים ויאירו עיני בהלכה זו. | <BR/>אלא שאולי יש לומר שהאיסור הוא בפעולה אם נוטל שכר, וכמ"ש הגר"ח מבריסק, וא"כ כל זמן שלא נוטל שכר אין עליו איסור, וברגע שיטול, אפי' בדיעבד, איגלאי מילתא שמה שעשה היה באיסור. אלא שצ"ע אם די בזה כדי לאסור גם על אחרים. הגם שלא ברור לאסור מכח סברה בלבד, אם באמת נאמר שהראיה בסי' רמו אינה ראיה. יבואו המלומדים ויאירו עיני בהלכה זו. | ||
<BR/>[[משתמש:א.א|א.א]] 16: | <BR/>[[משתמש:א.א|א.א]] 16:35, 27 בינואר 2016 (IST) | ||