14
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קריעה על חורבן ערי יהודה ירושלים והמקדש"
קריעה על חורבן ערי יהודה ירושלים והמקדש (עריכה)
גרסה מ־21:54, 5 באוגוסט 2021
, 21:54, 5 באוגוסט 2021←טעם הקריעה
שמואל היהודי (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
===טעם הקריעה=== | ===טעם הקריעה=== | ||
בדיני קריעה על מת מצאנו כמה | בדיני קריעה על מת מצאנו כמה טעמים לקריעה, ויש ללמוד משם לעניינינו, מה טעם תקנת הקריעה על ערי יהודה, ירושלים והמקדש, ומתוך הבנת הטעם תהיינה השלכות למעשה. | ||
הרמב"ן ב'''תורת האדם''' (שער הסוף, ענין הקריעה ד"ה מועד קטן כד) כתב שבקריעה על תלמיד חכם שמת יש הוספה בכבודו: "מוסיפין בכבודם של תלמידי חכמים". ובמסכת '''שמחות''' (ט, ו) עסקו חכמים באדם הקורע "לשם כבוד" והרמב"ן הסביר שקריעה שאינה מחוייבת אלא רשות, נעשית לשם הכבוד. כנראה שכוונת הדברים היא שקרה דבר שראוי להצער עליו, התרחש אובדן והאדם שקורע נוטל חלק שותפות באובדן. השתתפות זו הינה אות כבוד. ולפי זה, נאמר אנו לגבי קריעה על חורבן ערי יהודה וכו', שאבדו וחרבו ואנו כאות להשתתפות מחסרים גם מאיתנו את הבגד. | הרמב"ן ב'''תורת האדם''' (שער הסוף, ענין הקריעה ד"ה מועד קטן כד) כתב שבקריעה על תלמיד חכם שמת יש הוספה בכבודו: "מוסיפין בכבודם של תלמידי חכמים". ובמסכת '''שמחות''' (ט, ו) עסקו חכמים באדם הקורע "לשם כבוד" והרמב"ן הסביר שקריעה שאינה מחוייבת אלא רשות, נעשית לשם הכבוד. כנראה שכוונת הדברים היא שקרה דבר שראוי להצער עליו, התרחש אובדן והאדם שקורע נוטל חלק שותפות באובדן. השתתפות זו הינה אות כבוד. ולפי זה, נאמר אנו לגבי קריעה על חורבן ערי יהודה וכו', שאבדו וחרבו ואנו כאות להשתתפות מחסרים גם מאיתנו את הבגד. | ||