112
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כוונה בתקיעת שופר"
←סוגית הגמרא
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
{{מקורות||ראש השנה כח א - כט א||שופר ב ד|אורח חיים תקפט א-ב}} | {{מקורות||ראש השנה כח א - כט א||שופר ב ד-ה|אורח חיים תקפט א-ב}} | ||
אדם הרוצה לצאת ידי חובת שמיעת קול שופר, האם צריך שהתקיעה תהיה לשם מצווה ועליו לכוון לצאת ידי חובה, והאם יש הבדל בין תוקע לעצמו לתוקע לאחרים. | אדם הרוצה לצאת ידי חובת שמיעת קול שופר, האם צריך שהתקיעה תהיה לשם מצווה ועליו לכוון לצאת ידי חובה, והאם יש הבדל בין תוקע לעצמו לתוקע לאחרים. | ||
== סוגית הגמרא == | == סוגית הגמרא == | ||
ה'''משנה''' (ראש השנה ג ז) אומרת שאדם העובר על יד בית כנסת ושומע קול שופר (או קול מגילה), אם כיוון ליבו לצאת ידי חובה, יצא, ואם לא - לא יצא. | ה'''משנה''' ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37942&st=&pgnum=226 ראש השנה ג ז]) אומרת שאדם העובר על יד בית כנסת ושומע קול שופר (או קול מגילה), אם כיוון ליבו לצאת ידי חובה, יצא, ואם לא - לא יצא. | ||
=== דברי רבא ושקלא וטריא בדבריו === | === דברי רבא ושקלא וטריא בדבריו === | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
== שיטת הרמב"ם == | == שיטת הרמב"ם == | ||
ה'''רמב"ם''' (שופר ב ד-ה) פסק שלא כרבא, שתוקע על מנת להתלמד והשומע ממנו, לא יצא ידי חובה. וכן אם נתכוון השומע ולא נתכוון המשמיע להוציאו, או שנתכוון המשמיע להוציא אבל השומע לא נתכוון לצאת, לא יצא ידי חובה עד שיתכוונו גם השומע וגם המשמיע. אמנם אם תקע וכיוון להוציא את כל מי ששומע, אף שאינו מתכוון באופן ספציפי, כגון שליח ציבור שתוקע, יצא ידי חובה. | |||
לכאורה דברי הרמב"ם מבוארים שפוסק כר' זירא וכפי שהסבירה הגמרא לשיטתו, שרק בשליח ציבור אפילו אם לא כיוון באופן ישיר לאותו ששומע כיוון שהיה אחורי בית הכנסת וכד', יצא ידי חובה מפני שהש"ץ מכוון לכל מי ששומע. | |||
== שיטת הטור ונושאי כליו == | == שיטת הטור ונושאי כליו == | ||
ה'''טור''' (אורח חיים תקפט) הביא להלכה דברי ר' זירא, שצריך התוקע לכוון להוציא ידי חובה את השומע, ואם לא כיוון לא יצא, וגם שהתוקע לשיר לא יצא, שכל שאינו מכוון לשם מצווה אלא מתעסק או מלמד לאחרים, לא יצא ידי חובה, לפי שמצוות צריכות כוונה. אמנם שליח ציבור אינו צריך להתכוון במיוחד, לפי שבסתמא דעתו על כל השומעים. | ה'''טור''' (אורח חיים תקפט) הביא להלכה דברי ר' זירא, שצריך התוקע לכוון להוציא ידי חובה את השומע, ואם לא כיוון לא יצא, וגם שהתוקע לשיר לא יצא, שכל שאינו מכוון לשם מצווה אלא מתעסק או מלמד לאחרים, לא יצא ידי חובה, לפי שמצוות צריכות כוונה. אמנם שליח ציבור אינו צריך להתכוון במיוחד, לפי שבסתמא דעתו על כל השומעים. | ||
| שורה 56: | שורה 60: | ||
[[קטגוריה: ראש השנה כח:]] | [[קטגוריה: ראש השנה כח:]] | ||
[[קטגוריה: ראש השנה כט.]] | [[קטגוריה: ראש השנה כט.]] | ||
[[קטגוריה: שופר סוכה ולולב פרק ב]] | |||
[[קטגוריה: אורח חיים סימן תקפט]] | |||