הבדלים בין גרסאות בדף "מקום הדלקת נר שבת"

נוספו 4,194 בתים ,  00:00, 16 ביוני 2021
הוספת סוגיות קשורות
(הוספת סוגיות קשורות)
 
(16 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות|||||אורח חיים רסג ט, רעג ז}}
{{מקורות|||||אורח חיים רסג ט,י רעג ז}}
המקום בו יש להדליק נרות שבת.
המקום בו יש להדליק נרות שבת.


==מקום ההדלקה במקום הסעודה==
==הדלקה במקום הסעודה==


במשנה ובגמרא לא מבואר באיזה מקום יש להדליק נר של שבת.<BR/>
במשנה ובגמרא לכאורה לא מבואר להדיא באיזה מקום יש להדליק נר של שבת.
אמנם '''רש"י''' (שבת כה ב ד"ה חובה) כתב שחובת הדלקת נר שבת היא מפני שאין סעודה חשובה אלא במקום אור. ולפי"ז נראה שעיקר מקום ההדלקה הוא במקום שסועד את סעודת השבת. גם מדברי '''תוספות''' שם (ד"ה חובה) שכתב שהחובה היא לסעוד במקום הנר, משום עונג שבת, מבואר דההדלקה צריכה להיות במקום שסועד.  
 
<BR/>ב'''רמב"ם''' לא נזכר מקום ההדלקה, אמנם גם מתוך דבריו שכתב שהדלקת הנר היא משום עונג שבת, כלומר שיהיה לו אור בסעודה, מתבאר דמקום ההדלקה צריך להיות במקום שבו סועד את סעודת השבת.  
אך למעשה עיקר הענין מתבהר קצת בגמרא [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=25b&format=pdf (שבת כ"ה ב')] במה שאמרו "הדלקת נר בשבת חובה" כהבהרה לכך שאיכפת לנו כל כך במצוות הדלקת הנר עד שאנו גוזרים (לפי רבי ישמעאל) שלא להדליק בעיטרן שמא מתוך שריחו רע יניחנו ויצא. '''רש"י''' (שם ד"ה חובה) ביאר כוונת הדברים שחובת הדלקת נר שבת היא מפני שאין סעודה חשובה אלא במקום אור. ולפי"ז נראה שעיקר מקום ההדלקה הוא במקום שסועד את סעודת השבת. גם מדברי '''תוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=25b&format=pdf (שם ד"ה הדלקת וד"ה חובה)] שפירשו דברי הגמרא הנ"ל שהחובה היא לסעוד במקום הנר, משום עונג שבת, מבואר דההדלקה צריכה להיות במקום שסועד, וכן הבין בדבריהם ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רעג).
 
ב'''רמב"ם''' לא נזכר מקום ההדלקה, אמנם גם מתוך דבריו שכתב שהדלקת הנר היא משום עונג שבת, כלומר שיהיה לו אור בסעודה, מתבאר דמקום ההדלקה צריך להיות במקום שבו סועד את סעודת השבת.  


===אכילה בחצר===
===אכילה בחצר===


כתב '''הגהות מיימוניות''' (שבת ה א) שמצא בשם רבנו זצ"ל [המהר"ם] שמותר להדליק נר בבית ולאכול בחצר אם ירצה, ושכן היה רגיל '''ר' שמחה''' לעשות כן.<BR/>  
כתב '''הגהות מיימוניות''' (שבת ה א) שמצא בשם רבנו זצ"ל [המהר"ם] שמותר להדליק נר בבית ולאכול בחצר אם ירצה, ושכן היה רגיל '''ר' שמחה''' לעשות כן, וזה לכאורה דלא כרש"י ותוס' הנ"ל.<BR/>  
וב'''תשב"ץ קטן''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=4087&st=%u05E9%u05D1%u05EA (ג)] משמע שר' שמחה היה נוהג כן דווקא בשבתות הקיץ, וב'''מרדכי''' (שבת רצד) מבואר הטעם, מפני שנר שבת אינו אלא משום שלום בית שלא יכשל בעץ או אבן, ובקיץ שאוכל מבעוד יום, הרי יש לו אורה גדולה מאור היום. וכ"כ להדיא בהגהות ר' פרץ לתשב"ץ קטן שם, שבלילה אין לאכול אלא לאור הנר. אמנם מסוף דבריו משמע שאין לאכול גם מבעוד יום לאור הנר, שאם יעשה כן אין שום תועלת בהדלקה, וכוונתו לכאורה כדברי האגודה דלהלן שיש בזה משום חשש ברכה לבטלה. והובא כל זה גם בספר '''כל בו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15217&st=%u05d6%u05db%u05d5%u05e8 (לא)].<BR/>
וב'''תשב"ץ קטן'''  
ובמקום אחר כתב '''הגהות מיימוניות''' (כ) בשם מהר"ם שהנרות לעונג ניתנו ולא לצער, ואם נהנה יותר בחצר מפני האויר או הזבובים, פשיטא שמותר לאכול בחצר. מבואר בדבריו שלא הצריך דווקא שיהיה לאור היום, ואף לא הצריך להינות מהנרות כשיכנס לביתו.
[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=4087&st=%u05E9%u05D1%u05EA (ג)]  
משמע שר' שמחה היה נוהג כן דווקא בשבתות הקיץ, וב'''מרדכי''' (שבת רצד) מבואר הטעם, מפני שנר שבת אינו אלא משום שלום בית שלא יכשל בעץ או אבן, ובקיץ שאוכל מבעוד יום, הרי יש לו אורה גדולה מאור היום. וכ"כ להדיא ב'''הגהות ר' פרץ''' לתשב"ץ קטן שם, שבלילה אין לאכול אלא לאור הנר.<BR/>
ובמקום אחר כתב '''הגהות מיימוניות''' (כ) בשם מהר"ם שהנרות לעונג ניתנו ולא לצער, ואם נהנה יותר בחצר מפני האוויר או הזבובים, פשיטא שמותר לאכול בחצר. מבואר בדבריו שלא הצריך דווקא שיהיה לאור היום, ואף לא הצריך להינות מהנרות כשיכנס לביתו.
אמנם מסוף דברי הגהות רבנו פרץ שם משמע שאין לאכול כלל מבעוד יום, שאם יעשה כן אין שום תועלת בהדלקה, [וכוונתו לכאורה כדברי האגודה דלהלן שיש בזה משום חשש ברכה לבטלה], ולפיכך צריך לאכול דווקא במקום הנר. והובא כל זה גם בספר ה'''כל בו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15217&st=%u05d6%u05db%u05d5%u05e8 (לא)].  
וכן כתב בספר '''שבלי הלקט'''
[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F+%D7%A0%D7%98&pgnum=89 (ל)].
שאין לאכול בחצר אלא במקום שהדליק שם, ע"פ הפסוק 'וידעת כי שלום אהלך'.
וב'''רא"ש''' (פסחים י ב) הביא בשם יש אומרים שמוכיחים מן הגמרא (פסחים) שה'''קידוש''' צריך להיות במקום הנר, אבל הוא דחה דבריהם, לפי שאינם מוכרחים מן הגמרא.
<BR/>
וב'''בית יוסף''' (אורח חיים רעג) הביא כל זה, והכריע ב'''שלחן ערוך''' (רעג ז) כדעת המתירים אם נהנה יותר בחצר.
<BR/> וראה ב'''משנה ברורה''' (רסג לט, רעג לב) שהביא בשם ה'''מגן אברהם''' (רעג טו) שהביא בשם '''מהרש"ל''' שזהו דווקא כשמצטער הרבה, דאי לאו הכי, צריך לאכול במקום נר.
<BR/>ולכאורה בזמננו שיש אור חשמל, גם בחצר, ומכוונים בהדלקה גם על אור החשמל, מותר יהיה לאכול בחצר אפי' אינו מצטער, שהרי נהנה מן האור שהדליק לכבוד שבת.


אבל ה'''אגודה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=9770&st=%u05D1%u05DE%u05D4%20%u05DE%u05D3%u05DC%u05D9%u05E7%u05D9%u05DF (שבת ב מה)] כתב שהמדליקים בבית ואוכלים בחצר, אם אין הנרות דולקים עד הלילה הוי ברכה לבטלה, וכן כתב בשמו בשו"ת מהרי"ל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43235&hilite=8b76c022-7374-4a43-ac78-dd2bd9616ed2&st=%D7%A0%D7%92+&pgnum=34 (נג)], הובא ב'''בית יוסף''' (אורח חיים רסג).<BR/>  
בעל ספר ה'''אגודה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=9770&st=%u05D1%u05DE%u05D4%20%u05DE%u05D3%u05DC%u05D9%u05E7%u05D9%u05DF (שבת ב מה)]  
התיר לאכול שלא במקום הנר, אבל כתב שהמדליקים בבית ואוכלים בחצר, אם אין הנרות דולקים עד הלילה הוי ברכה לבטלה, וכן כתב בשמו ב'''שו"ת מהרי"ל'''
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43235&hilite=8b76c022-7374-4a43-ac78-dd2bd9616ed2&st=%D7%A0%D7%92+&pgnum=34 (נג)],  
הובא ב'''בית יוסף''' (אורח חיים רסג).<BR/>  
מבואר מדבריו דמ"מ בעינן שיפיק תועלת מאור הנרות, לכל הפחות לאחר האכילה. וכן פסק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (רסג ט).
מבואר מדבריו דמ"מ בעינן שיפיק תועלת מאור הנרות, לכל הפחות לאחר האכילה. וכן פסק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (רסג ט).


שורה 20: שורה 36:


כתב ה'''אור זרוע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14580&st=&pgnum=11 (יא)] שיש להדליק קודם הנרות שבשאר הבית, ואח"כ להדליק הנרות שעל גבי השלחן, כי אותו נר הוא לכבוד שבת. והעתיקו ב'''דרכי משה''' (אורח חיים רסג ד) וב'''רמ"א''' (אורח חיים רסג י).
כתב ה'''אור זרוע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14580&st=&pgnum=11 (יא)] שיש להדליק קודם הנרות שבשאר הבית, ואח"כ להדליק הנרות שעל גבי השלחן, כי אותו נר הוא לכבוד שבת. והעתיקו ב'''דרכי משה''' (אורח חיים רסג ד) וב'''רמ"א''' (אורח חיים רסג י).
<BR/>וכתב ב'''כף החיים''' (סח) שמשמע שמדליקין על השלחן ממש, וכתב שראה קצת שנוהגים כן, וכן מבואר מתוך דברי ה'''מטה אפרים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41197&hilite=7b9b41aa-cade-45cd-b5e2-a6a73b7cbcf9&st=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F+%D7%AA%D7%A8%D7%99&pgnum=253 (תרי ב)], וסיים הכה"ח שם דלפי הזוהר אין להדליק על השלחן, אלא שולחן בדרום ומנורה בצפון. אבל ב'''קצות השלחן''' (עד [יד]) כדבר שפשוט שלאו דווקא על השלחן ממש אלא סמוך לשלחן, והביא דברי כף החיים הנ"ל בשם הזוהר.
<BR/>וכתב ב'''כף החיים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14421&st=&pgnum=78 (סח)] שמשמע שמדליקין על השלחן ממש, וכתב שראה קצת שנוהגים כן, וכן מבואר מתוך דברי ה'''מטה אפרים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41197&hilite=7b9b41aa-cade-45cd-b5e2-a6a73b7cbcf9&st=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F+%D7%AA%D7%A8%D7%99&pgnum=253 (תרי ב)], וסיים הכה"ח שם דלפי הזוהר אין להדליק על השלחן, אלא שולחן בדרום ומנורה בצפון. אבל ב'''קצות השלחן''' (עד [יד]) כדבר שפשוט שלאו דווקא על השלחן ממש אלא סמוך לשלחן, והביא דברי כף החיים הנ"ל בשם הזוהר.
<BR/>וראה בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1885&st=&pgnum=45 (יג לג)] להרב מנשה קליין [הקטן] זצ"ל, שהביא מעשה שהיה עם מחותנו הגה"ק ר' אלעזר מענדל מלעלוב זצ"ל, ומאז אותו מעשה תיקן בכל בית לעלוב שלא להדליק נרות על השלחן שאוכלין עליו.
<BR/>וראה בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1885&st=&pgnum=45 (יג לג)] להרב מנשה קליין [הקטן] זצ"ל, שהביא מעשה שהיה עם מחותנו הגה"ק ר' אלעזר מענדל מלעלוב זצ"ל, ומאז אותו מעשה תיקן בכל בית לעלוב שלא להדליק נרות על השלחן שאוכלין עליו.


==הדלקה בשאר החדרים==
==הדלקה בשאר החדרים==


עוד מתבאר מתוך דברי ה'''אור זרוע''' הנ"ל דיש להדליק בכל החדרים, ולא רק במקום שסועד שם. וכן מתבאר מתוך דברי ה'''מרדכי''' (שבת רצד) שכתב בשם מהר"ם שבחורים ההולכים חוץ לביתם צריכים להדליק בחדרם, דגם בזה יש משום שלום בית שלא ייכשלו בעץ ואבן, ומבואר מזה דיש צורך בהדלקת הנר גם בשאר החדרים. ובאמת שגם מ'''רש"י''' (כה ב ד"ה הדלקת) כבר מתבאר כן, ראה גם '''תשובות והנהגות''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=20026&st=%u05e7%u05e0%u05d6+ (ב קנז)].
עוד מתבאר מתוך דברי ה'''אור זרוע''' הנ"ל דיש להדליק בכל החדרים, ולא רק במקום שסועד שם. ובאמת שגם מ'''רש"י''' (כה ב ד"ה הדלקת) כבר מתבאר כן, ראה גם '''תשובות והנהגות''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=20026&st=%u05e7%u05e0%u05d6+ (ב קנז)].<BR/>
וכן כתב להלכה בספר '''מטה משה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=40439&st=%u05EA%u05D9%u05D8 (תיט)] בשם רבו '''המהרש"ל''' שיש להדליק בכל החדרים, והעתיקום ה'''מגן אברהם''' (א) וה'''משנה ברורה''' (ב). וכן מתבאר מתוך דברי ה'''תורת שבת''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8013&hilite=aaf7dad6-7041-4610-9a3b-af587f8b4d34&st=%D7%A8%D7%A1%D7%92&pgnum=39 (א)]. ובספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (מג [צב]) כתב דהיום סומכים בזה על אור החשמל.
וה'''מרדכי''' (שבת רצד) כתב בשם מהר"ם שבחורים ההולכים חוץ לביתם צריכים להדליק בחדרם, דגם בזה יש משום שלום בית שלא ייכשלו בעץ ואבן, ומבואר מזה לכאורה דיש צורך בהדלקת הנר גם בשאר החדרים. וכן כתב להלכה בספר '''מטה משה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=40439&st=%u05EA%u05D9%u05D8 (תיט)] בשם רבו '''המהרש"ל''' שיש להדליק בכל החדרים, והעתיקום ה'''מגן אברהם''' (א) וה'''משנה ברורה''' (ב). וכן מתבאר מתוך דברי ה'''תורת שבת''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8013&hilite=aaf7dad6-7041-4610-9a3b-af587f8b4d34&st=%D7%A8%D7%A1%D7%92&pgnum=39 (א)]. וב'''שלחן ערוך הגר"ז''' (א) משמע שעיקר תקנת חז"ל היתה על הדלקה בחדרים, ורק משום עונג שבת חייבו גם לסעוד במקום הנר.
<BR/>וראה ב'''ערוך השלחן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9101&st=%D7%A0%D7%A8+%D7%A9%D7%91%D7%AA&pgnum=66 (ב)] שכתב שההדלקה בשאר החדרים יש בה משום כבוד שבת, וההדלקה במקום הסעודה היא משום עונג שבת, ובכך מיישב דברי הרמב"ם לגבי [[טעם המצווה]] שלכא' סתרי אהדדי.
<BR/>ובספר '''תוספת שבת'''
[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=8004&st=%u05E8%u05E1%u05D2 (א)]
כתב דההדלקה בחדרים היא משום כבוד שבת וההדלקה במקום הסעודה היא משום עונג שבת, ויישב בכך סתירת ההלכות ברמב"ם. וכעין זה כתב '''ערוך השלחן'''  
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9101&st=%D7%A0%D7%A8+%D7%A9%D7%91%D7%AA&pgnum=66 (ב)]  
מדפשיה, אלא שהפך וכתב שעונג הוא בשאר החדרים והכבוד הוא במקום האכילה.
<BR/>
וראה בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (מג [צב]) שכתב דהיום סומכים בזה על אור החשמל וא"צ להדליק נר בשאר החדרים.
 
אבל ב'''אליה רבה'''
[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&hilite=25369a3b-1902-4efe-ba8a-dceaa9d99a9f&st=%D7%A8%D7%A1%D7%92&pgnum=175 (ט)]
חולק על מהרש"ל וכתב דכוונת המרדכי דרק בחורים ההולכים חוץ לביתם צריכים להדליק, אבל אותם שבבית אצל נשותיהם, אינם צריך להדליק כלל בחדרים. וכתב שכן הוא מפורש ב'''תשב"ץ קטן'''
[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4087&hilite=f53ad1c0-b6a2-4a59-a300-b3952edfbab4&st=%D7%A9%D7%91%D7%AA&pgnum=4 (ו)], וב'''כל בו'''
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15217&st=%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8&pgnum=58&hilite=eaa9f9fc-ccc2-4f56-92ce-660af43531de (לא)].
וכדבריהם פסק בספר '''ילקוט יוסף''' (שבת א עמ' קפה) על פי שו"ת '''יחוה דעת''' (ב לב), וסיים דהמחמיר על עצמו להדליק בחדרים תבוא עליו ברכה, אלא שאינו רשאי לברך על הדלקה זו.


===בחורים בפנימיה===
===בחורים בפנימיה===
שורה 36: שורה 65:


===רווקות בפנימייה===
===רווקות בפנימייה===
{{להשלים|פסקה=כן}}


==אורחים==
==אורחים==
===מתארחים בכל השבת באותה דירה===
===מתארחים בכל השבת באותה דירה===
{{להשלים|פסקה=כן}}


===יש להם דירה נפרדת ללינה===
===יש להם דירה נפרדת ללינה===
{{להשלים|פסקה=כן}}


====באים לסעודת ליל שבת ולנים בביתם====
====באים לסעודת ליל שבת ולנים בביתם====
{{להשלים|פסקה=כן}}
==הדלקה עושה מצוה==
{{להשלים|פסקה=כן}}
== סוגיות קשורות ==
[[חיוב הדלקת נר שבת]] | [[החייבים בהדלקת נר שבת]] | [[זמן הדלקת נר שבת]] | [[ברכת הדלקת נרות שבת]] | [[הדלקת הנר בערב יום הכיפורים]]


[[קטגוריה:הדלקת נרות שבת]]
[[קטגוריה:הדלקת נרות שבת]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן רסג]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן רעג]]
112

עריכות