הבדלים בין גרסאות בדף "מצב הגוף בשעת קריאת שמע"

→ העריכה הקודמת

מצב הגוף בשעת קריאת שמע (עריכה)

גרסה מ־21:57, 4 בנובמבר 2019

נוספו 585 בתים , 21:57, 4 בנובמבר 2019

אין תקציר עריכה

יקטן

71

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{מקורות|ברכות א ג|ברכות י ב, יא א, יג ב, כד א||קריאת שמע ב ב|אורח חיים סג}}
+{{מקורות|ברכות א ג|ברכות י ב, יא א, יג ב, כד א;<BR/>נידה יד א||קריאת שמע ב ב|אורח חיים סג א-ג}}
-באיזה אופן יש לקרוא קריאת שמע, ובאיזה אופן אסור, והמהלך אם צריך לעמוד כשקורא.
+באיזה מצב צריך להיות הגוף בשעת קריאת שמע, ובאיזה אופן אסור לקרוא, והמהלך אם צריך לעמוד כשקורא.
 == מחלוקת בית שמאי ובית הלל ==
 ה'''משנה''' (ברכות א ג) מביאה מחלוקת בית שמאי ובית הלל, לענין פירוש הפסוק "ובשכבך ובקומך", שלדעת בית שמאי בשחרית יש לקרוא קריאת שמע בעמידה, ובערבית יש לקרוא קריאת שמע בשכיבה, שמפרשים הם את הפסוק על מצב גוף האדם בשעת הקריאה. לעומת זאת דעת בית הלל שכל אדם קורא כדרכו, ולא נאמר "ובשכבך ובקומך" אלא לענין '''זמן הקריאה''' בבוקר ובערב.
@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 === הרוצה להחמיר ולעמוד ===
+{{סוגיה מורחבת|להחמיר במקום שנפסק להקל}}
 כתב '''רב עמרם גאון''' בסידור [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43020&st=&pgnum=17 (קריאת שמע וברכותיה ד"ה והני)] שאותם הנראים כמחמירין על עצמם לקבל עול מלכות שמים בעמידה, טעות בידם ומנהג שטות הוא, שהרי קיימא לן בכל מקום הלכה כבית הלל. וסיים שמי שהיה יושב ונעמד כדי לקרוא, נקרא עבריין. והביא דבריו ה'''טור''' (אורח חיים סג), והוסיף שצריך לגעור בו. וכעין זה הובא ב'''מחזור ויטרי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9377&st=&pgnum=218&hilite= (יא)], וב'''הגהות מיימוניות''' (קריאת שמע ב ג) בשם רש"י.
@@ שורה 32: / שורה 33: @@
 <BR/>מתרצת הגמרא שרב יוסף דיבר באופן ששוכב פרקדן אבל מטה מעט על צידו, שבזה להתפלל מותר ולקרוא קריאת שמע אסור. ומוסיפה הגמרא שר' יוחנן שבעל בשר היה, מותר היה לו אף לקרוא קריאת שמע כשהוא מוטה על צדו.
 <BR/>'''רש"י''' (יג ב ד"ה כי מצלי) מבאר שהטעם שאין לקרוא קריאת שמע בשכיבה, הוא לפי שיש פה קבלת עול מלכות שמים בדרך שררה וגאוה.
+סוגיה זו נשנית כצורתה במסכת '''נדה''' (יד א).
 === פירוש 'פרקדן' ===
-'''רש"י''' (ד"ה פרקדן) מפרש שפרקדן זו שכיבה על גבו כשפניו למעלה. משמע שדווקא באופן זה אסור לקרוא. וכן פירשו ה'''רי"ד''' בפסקים וה'''תוספות רא"ש''' (ד"ה פרקדן) ו'''תלמידי רבנו יונה''' (ז ב), וכתבו שפירוש המילה 'פרקדן' - פוריא כלפי קדל, כלומר המיטה כלפי העורף. ובתר"י כתבו פירוש נוסף מלשון 'פורי הקדקד' כלומר ששוכב על קדקדו. וכן כתבו הערוך וספר האשכול [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9047&st=&pgnum=202&hilite= (לז ב)] בשם '''רב האי גאון'''.
+'''רש"י''' (ד"ה פרקדן) מפרש שפרקדן זו שכיבה על גבו כשפניו למעלה. משמע שדווקא באופן זה אסור לקרוא. ובמסכת נדה ביאר (יד א ד"ה אפרקיד) הטעם, שגנות הוא לפי שפעמים יתקשה האיבר תוך שנתו ויגלה, ועוד שידיו מונחות לו על איברו ויתחמם.
+<BR/>כדברי רש"י שפרקדן הוא על הגב, פירשו ה'''רי"ד''' בפסקים וה'''תוספות רא"ש''' (ד"ה פרקדן) ו'''תלמידי רבנו יונה''' (ז ב), וכתבו שפירוש המילה 'פרקדן' - פוריא כלפי קדל, כלומר המיטה כלפי העורף. ובתר"י כתבו פירוש נוסף מלשון 'פורי הקדקד' כלומר ששוכב על קדקדו. וכן כתבו הערוך וספר האשכול [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9047&st=&pgnum=202&hilite= (לז ב)] בשם '''רב האי גאון''', וכן הוא ב'''תוספות''' (נדה יד א ד"ה אפרקיד).
 <BR/>אמנם ב'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב ב) מבואר שגם בשכיבה על הבטן כשפניו טוחות בקרקע אסור לקרוא, ואינו מותר אלא מוטה על צידו, וכן פירשו ה'''רשב"א''' (יג ב ד"ה פרקדן) וה'''מאירי''' (יד ב ד"ה פרקדן). וכן הביא ה'''ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9047&st=&pgnum=202&hilite= (לז ב)] בשם רבותיו, ופירש הטעם משום שנראה כמשמש מטתו, וכן שמא יבוא לידי הרהור וחימום.
 <BR/>ה'''טור''' (אורח חיים סג) כתב בסתם כפירוש רש"י ונראה שסובר כן, אך מיד בסמוך הביא גם פירוש הרמב"ם ולא חלק עליו. וב'''שלחן ערוך''' (סג א) החמיר כדברי הרמב"ם שאין לקרוא אף כששוכב על בטנו.
@@ שורה 45: / שורה 49: @@
 ==== קושיית תלמידי רבנו יונה ====
 להלן ב'''גמרא''' (כד א) מובאת ברייתא ש[[שנים ישנים במיטה אחת, זה מחזיר פניו וקורא וזה מחזיר פניו וקורא]]. והקשו '''תלמידי רבנו יונה''' (טו א ד"ה שנים) שלכאורה יש כאן סתירה לגמרא לעיל, שהרי כאן מבואר שמותר לקרוא בשכיבה לכל הפחות מוטה, ואילו לעיל מוכח שבקריאת שמע אפילו מוטה אסור.
-<BR/>ותירצו שם, שכל מה שאסרה הגמרא זה דווקא בשוכב פרקדן ומטה עצמו רק מעט, אבל אם מוטה לגמרי על צידו, אפילו קריאת שמע אסור.
+<BR/>ותירצו שם, שכל מה שאסרה הגמרא זה דווקא בשוכב פרקדן ומטה עצמו רק מעט, אבל אם מוטה לגמרי על צידו, אפילו קריאת שמע מותר.
 <BR/>והוסיפו וכתבו שיותר נכון לתרץ, שהיכא שיש טירחה יתרה כמו ר' יוחנן שבעל בשר היה, מותר לקרוא מוטה. לכן גם כאן שכבר פשט בגדיו, לא חייבו אותו ללבוש שוב.
 <BR/>כקושיה זו וכשני התירוצים הללו כתב גם ה'''תוספות רא"ש''' (כד ב ד"ה מהו).
@@ שורה 112: / שורה 116: @@
 [[קטגוריה:ברכות יג:]]
 [[קטגוריה: ברכות כד.]]
+[[קטגוריה: נדה יד.]]
 [[קטגוריה: קריאת שמע פרק ב]]
 [[קטגוריה: אורח חיים סימן סג]]