ויקיסוגיה

הבדלים בין גרסאות בדף "נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר')"

נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר') (עריכה)

גרסה מ־12:04, 21 בפברואר 2019

נוספו 2,893 בתים ,  12:04, 21 בפברואר 2019
אין תקציר עריכה
 
(23 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תחרות כתיבה}}
{{מקורות|קדושין ד ח|קדושין עד א, בבא בתרא קכז א, יבמות מז א|קדושין ד ז|אסורי ביאה טו טו-יז, נחלות ב יד|אבן העזר ד כו-ל, חושן משפט רעז יב}}
{{מקורות|קדושין ד ח|קדושין עד א, בבא בתרא קכז א, יבמות מז א|קדושין ד ז|אסורי ביאה טו טו-יז, נחלות ב יד|אבן העזר ד כו-ל, חושן משפט רעז יב}}
סוגיית 'יכיר' עוסקת בדיני נאמנות האב להעיד מי מבניו הוא הבכור, ונאמנות האב להעיד על בנו שהוא מפסולי יוחסין.
סוגיית 'יכיר' עוסקת בדיני נאמנות האב להעיד מי מבניו הוא הבכור, ונאמנות האב להעיד על בנו שהוא מפסולי יוחסין.
שורה 42: שורה 41:


===שיטת הריא"ז והתורי"ד===
===שיטת הריא"ז והתורי"ד===
ה'''ריא"ז''' (מובא ב'''ש"ג''', [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49042&st=&pgnum=320 קידושין לב א)] סובר שהנאמנות להעיד על בנו שהוא ממזר זה רק במעיד שבנו ממזר מחייבי כריתות, אבל אם מעיד שבנו ממזר מחמת שאשתו זינתה עם איש אחר, אין לו נאמנות, שהרי בעדותו גופא הוא מודה שהוא אינו אביו וממילא אין לו נאמנות של 'יכיר' שנאמרה רק באב. וכך סבר ר' ישעיה מטראני, בספרו '''המכריע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8910&st=&pgnum=90  (ערך ס"ד)] וב'''תשובות הרי"ד''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21414&st=&pgnum=293  (צב)] וב'''תורי"ד''' (ב"ב קכח ב).
ה'''ריא"ז''' (מובא ב'''ש"ג''', [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49042&st=&pgnum=320 קידושין לב א)] סובר שהנאמנות להעיד על בנו שהוא ממזר זה רק במעיד שבנו ממזר מחייבי כריתות, אבל אם מעיד שבנו ממזר מחמת שאשתו זינתה עם איש אחר, אין לו נאמנות, שהרי בעדותו גופא הוא מודה שהוא אינו אביו וממילא אין לו נאמנות של 'יכיר' שנאמרה רק באב. וכך סבר ר' ישעיה מטראני, בספרו '''המכריע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8910&st=&pgnum=90  (סד)] וב'''תשובות הרי"ד''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21414&st=&pgnum=293  (צב)] וב'''תורי"ד''' (ב"ב קכח ב).
רוב הראשונים חלקו עליהם. וכן ה'''רמב"ם''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=27&perek=15&halocha=15&hilite (איסו"ב טו טו)] והמחבר ב'''שו"ע''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%93_%D7%9B%D7%98 (אה"ע ד כט)] פסקו להלכה שלא כדברי הריא"ז ונאמן להעיד על בנו שהוא ממזר גם באומר שהוא אינו בנו.<BR/>
רוב הראשונים חלקו עליהם. וכן ה'''רמב"ם''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=4367 (איסו"ב טו יט)] והמחבר ב'''שו"ע''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%93_%D7%9B%D7%98 (אה"ע ד כט)] פסקו להלכה שלא כדברי הריא"ז ונאמן להעיד על בנו שהוא ממזר גם באומר שהוא אינו בנו.<BR/>
'''שו"ת שיבת ציון''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1481&st=&pgnum=62  (סז ד"ה ובזה)] נקט בדברי הרמב"ם שדווקא ב'''עובר''' נאמן לומר אינו בני, אבל אם הוא כבר '''נולד''' והוחזק לבנו אין האב נאמן לפוסלו ע"י שאומר אינו בני, אלא רק יכול לומר שהוא ממזר מחייבי כריתות. וזוהי שיטה מחודשת ברמב"ם שלא נראה שהתקבלה להלכה.
'''שו"ת שיבת ציון''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1481&st=&pgnum=62  (סז ד"ה ובזה)] נקט בדברי הרמב"ם שדווקא ב'''עובר''' נאמן לומר אינו בני, אבל אם הוא כבר '''נולד''' והוחזק לבנו אין האב נאמן לפוסלו ע"י שאומר אינו בני, אלא רק יכול לומר שהוא ממזר מחייבי כריתות. וזוהי שיטה מחודשת ברמב"ם שלא נראה שהתקבלה להלכה.


ובביאור הסוגיות בגמרא: במשנה ב'''קדושין עח:''' שבה נחלקו ר"י וחכמים, נאמרו שני מקרים. לדברי ה'''ריא"ז''' וה'''רי"ד''' צריך לומר שבשני המקרים האב מעיד שבנו ממזר מחייבי כריתות, ודלא כ'''רש"י''' שביאר שברישא האב אומר שבנו ממזר מחייבי כריתות, ובסיפא מדובר שהאב אומר שהוא ממזר מחמת שהוא אינו בנו. בגמרא '''ב"ב קכז:''' שנפסק שאב נאמן לומר שבנו הוא הבכור גם באומר על קטן בין גדולים שהוא הבכור, לדברי ה'''ריא"ז''' וה'''רי"ד''' הכוונה למקרה שבו אחד נראה גדול מהשני ולאחר העדות מתברר שהוא הקטן, אבל אם יש ידיעה וודאית שהוא הגדול, אין האב נאמן לומר על הקטן שהוא הבכור, שהרי עושה את הגדול לממזר. וכך ביאר '''המכריע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8910&st=&pgnum=91  (סד)].
ובביאור הסוגיות בגמרא: '''במשנה בקדושין עח:''' שבה נחלקו ר"י וחכמים, נאמרו שני מקרים. לדברי הריא"ז והרי"ד צריך לומר שבשני המקרים האב מעיד שבנו ממזר מחייבי כריתות, ודלא כרש"י שביאר שברישא האב אומר שבנו ממזר מחייבי כריתות, ובסיפא מדובר שהאב אומר שהוא ממזר מחמת שהוא אינו בנו. '''בגמרא ב"ב קכז:''' שנפסק שאב נאמן לומר שבנו הוא הבכור גם באומר על קטן בין גדולים שהוא הבכור, לדברי הריא"ז והרי"ד הכוונה למקרה שבו אחד נראה גדול מהשני ולאחר העדות מתברר שהוא הקטן, אבל אם יש ידיעה וודאית שהוא הגדול, אין האב נאמן לומר על הקטן שהוא הבכור, שהרי עושה את הגדול לממזר. וכך ביאר '''המכריע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8910&st=&pgnum=91  (סד)].


===ביאור שיטת הרמב"ם===
===ביאור שיטת הרמב"ם===
שורה 86: שורה 85:
ומצינו באחרונים שנחלקו בזה. ה'''אבני מלואים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=24403&st=%u05D9%u05DB%u05D9%u05E8 (ד יט)] סובר שלפי הריא"ז אין למעיד שבנו גוי נאמנות של 'יכיר'. ולעומתו '''רע"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=224&hilite= (שו"ת א קכח)] סובר שגם לריא"ז יש 'יכיר' באופן הזה. וכן נקט ה'''עין יצחק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1303&st=&pgnum=177&hilite= (אה"ע א ז)].
ומצינו באחרונים שנחלקו בזה. ה'''אבני מלואים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=24403&st=%u05D9%u05DB%u05D9%u05E8 (ד יט)] סובר שלפי הריא"ז אין למעיד שבנו גוי נאמנות של 'יכיר'. ולעומתו '''רע"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=224&hilite= (שו"ת א קכח)] סובר שגם לריא"ז יש 'יכיר' באופן הזה. וכן נקט ה'''עין יצחק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1303&st=&pgnum=177&hilite= (אה"ע א ז)].


ונראה שיש ראיה לנדון זה גם מהראשונים, '''ר' אברהם מן ההר''' (יבמות מז א) סובר שהיכא שהתגיירו אב ובן, כיון שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי אין לו נאמנות של 'יכיר' על בנו. מכאן רואים שסבר שבשביל נאמנות של 'יכיר' צריך שייחשב אביו מבחינה דינית. ולעומת זאת מה'''תורי"ד''' (יבמות מז א) מוכח שסבר שמספיק אב מציאותי בשביל 'יכיר'. שהרי התורי"ד סובר שאין נאמנות לומר 'אינו בני' כיון שמודה שהוא אינו אביו, ובכל זאת הקשה שיהיה נאמנות לאב לפסול את בנו ע"י שיודה שהוא אינו אביו מבחינה דינית (מבואר שם ביתר ביאור). נמצאנו למדים שה'''אבני מלואים''' כשיטת '''ר' אברהם מן ההר''', ו'''רע"א''' ו'''עין יצחק''' כשיטת ה'''תורי"ד'''.
ונראה שיש ראיה לנדון זה גם מהראשונים, '''ר' אברהם מן ההר''' (יבמות מז א) סובר שהיכא שהתגיירו אב ובן, כיון שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי אין לו נאמנות של 'יכיר' על בנו. מכאן רואים שסבר שבשביל נאמנות של 'יכיר' צריך שייחשב אביו מבחינה דינית. ולעומת זאת מה'''תורי"ד''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41110&hilite=ed0c1ce9-b622-4a64-988d-48ec490be0c5&st=%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%A8+%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%A0%D7%95&pgnum=27 (יבמות מז א)] מוכח שסבר שמספיק אב מציאותי בשביל 'יכיר'. שהרי התורי"ד סובר שאין נאמנות לומר 'אינו בני' כיון שמודה שהוא אינו אביו, ובכל זאת הקשה שיהיה נאמנות לאב לפסול את בנו ע"י שיודה שהוא אינו אביו מבחינה דינית (מבואר שם ביתר ביאור). נמצאנו למדים שה'''אבני מלואים''' כשיטת '''ר' אברהם מן ההר''', ו'''רע"א''' ו'''עין יצחק''' כשיטת ה'''תורי"ד'''.


===לשאר הראשונים===
===לשאר הראשונים===
ובשיטת שאר הראשונים החולקים על הריא"ז, וסוברים שיש נאמנות לומר 'אינו בני', בפשטות אב צריך להיות נאמן לומר על בנו שהוא גוי. אלא שיש מהאחרונים שלא סברו כן. '''ר' שלמה איגר''' (שו"ת רע"א א רכא) פלפל בסברא שאין נאמנות לומר שבנו גוי. אלא ש'''רע"א''' (א רכב) חולק עליו בסברא. וגם ב'''חדושי ר' שמואל רוזובסקי''' (ב"ב לא) נקט שאין נאמנות לומר על בנו שהוא גוי, (סברא שונה מר' שלמה איגר). וכך נקט ה'''חזו"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14331&st=&pgnum=150 (אה"ע נט כז)].
ובשיטת שאר הראשונים החולקים על הריא"ז, וסוברים שיש נאמנות לומר 'אינו בני', בפשטות אב צריך להיות נאמן לומר על בנו שהוא גוי. אלא שיש מהאחרונים שלא סברו כן. '''ר' שלמה איגר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=341 (שו"ת רע"א א רכא ד"ה אולם)] פלפל בסברא שאין נאמנות לומר שבנו גוי. אלא ש'''רע"א''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=352 (א רכב יב)] חולק עליו בסברא. וגם ב'''חדושי ר' שמואל רוזובסקי''' (ב"ב לא) נקט שאין נאמנות לומר על בנו שהוא גוי, (מסברא שונה מר' שלמה איגר). וכך נקט ה'''חזו"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14331&st=&pgnum=150 (אה"ע נט כז)].


במקרה שבו האב מעיד על בנו שהוא גוי למרות שאמו מוחזקת כישראלית, ייתכן שהאב לא יהיה נאמן מסיבה נוספת, שהרי הוא לא נאמן להעיד על האם שהיא גויה, וא"כ ייתכן שלא שייך שעליה לא יהיה נאמן ועל בנו כן. ונושא זה יתבאר לקמן בסוגיית [http://www.betmidrash.org.il/index.php/%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%28%D7%93%D7%99%D7%9F_%27%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%A8%27%29#.D7.A4.D7.9C.D7.92.D7.99.D7.A0.D7.9F_.D7.91.27.D7.99.D7.9B.D7.99.D7.A8.27 '''פלגינן'''].
במקרה שבו האב מעיד על בנו שהוא גוי למרות שאמו מוחזקת כישראלית, ייתכן שהאב לא יהיה נאמן מסיבה נוספת, שהרי הוא לא נאמן להעיד על האם שהיא גויה, וא"כ ייתכן שלא שייך שעליה לא יהיה נאמן ועל בנו כן. ונושא זה יתבאר לקמן בסוגיית [http://www.betmidrash.org.il/index.php/%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%28%D7%93%D7%99%D7%9F_%27%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%A8%27%29#.D7.A4.D7.9C.D7.92.D7.99.D7.A0.D7.9F_.D7.91.27.D7.99.D7.9B.D7.99.D7.A8.27 '''פלגינן'''].
שורה 104: שורה 103:
'''תשובות הרי"ד''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21414&st=&pgnum=291 (צב)] נוקט שהכרת האב את בנו כפוף לדיני עדות, וצריך האב להעיד דווקא בבי"ד. לעומתו ה'''חת"ס''' (א עו) נקט שאין העדות צריכה להאמר דווקא בבי"ד, וכך נוקטים רוב האחרונים. ויש לכאורה הוכחות מהגמ' שלא צריך הכרה בבי"ד. ב'''ב"ב''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=126b&format=pdf (קכו ב)] נאמר שאב שהיה רגיל לקרוא לבנו בכור זה נחשב שהכירו, ב'''ב"ב''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=127b&format=pdf (קכז ב)] נאמר שאב שהיה עובר במכס ואמר בני, נאמן. כך הוכיחו ב'''עטרת דבורה''' (א ה) וב'''פד"ר''' (ג 100). <BR/>
'''תשובות הרי"ד''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21414&st=&pgnum=291 (צב)] נוקט שהכרת האב את בנו כפוף לדיני עדות, וצריך האב להעיד דווקא בבי"ד. לעומתו ה'''חת"ס''' (א עו) נקט שאין העדות צריכה להאמר דווקא בבי"ד, וכך נוקטים רוב האחרונים. ויש לכאורה הוכחות מהגמ' שלא צריך הכרה בבי"ד. ב'''ב"ב''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=126b&format=pdf (קכו ב)] נאמר שאב שהיה רגיל לקרוא לבנו בכור זה נחשב שהכירו, ב'''ב"ב''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=127b&format=pdf (קכז ב)] נאמר שאב שהיה עובר במכס ואמר בני, נאמן. כך הוכיחו ב'''עטרת דבורה''' (א ה) וב'''פד"ר''' (ג 100). <BR/>


ה'''תורי"ד''' (יבמות מז א) אף נקט שיש ב'יכיר' דין תחילתו וסופו בכשרות, וכן נקט ה'''אור גדול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14583&st=&pgnum=53 (ב)].
ה'''תורי"ד''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41110&hilite=ed0c1ce9-b622-4a64-988d-48ec490be0c5&st=%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%A8+%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%A0%D7%95&pgnum=27 (יבמות מז א)] אף נקט שיש ב'יכיר' דין תחילתו וסופו בכשרות, וכן נקט ה'''אור גדול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14583&st=&pgnum=53 (ב)].


===נדונים השייכים לחקירה זו===
===נדונים השייכים לחקירה זו===
להלן כמה נדונים שייתכן ושייכים לנידון האם 'יכיר' מוגדר כעדות:
להלן כמה נדונים שייתכן ושייכים לנידון האם 'יכיר' מוגדר כעדות:


* '''יכיר' ברשע''': '''רע"א''' (כתובות כה ב) הסתפק אם יש נאמנות של 'יכיר' לאב רשע הפסול לעדות. ה'''מנחת אליעזר''' (ג ל) נוטה להכריע שנאמנות 'יכיר' זה לא מדיני עדות, וגם רשע נאמן. וכן פסק ה'''אור גדול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14583&st=&pgnum=53 (ב)] (אע"פ שסובר שיש ל'יכיר' גדר של עדות כאן התורה התירה, עיי"ש), וכן ה'''בית מאיר''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36279&st=&pgnum=17&hilite= (אה"ע ויג)], וכן '''אגרות משה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=921&st=&pgnum=22&hilite= (אה"ע ד כג)].
* '''יכיר' ברשע''': '''רע"א''' (כתובות כה ב) הסתפק אם יש נאמנות של 'יכיר' לאב רשע הפסול לעדות. ה'''מנחת אליעזר''' (ג ל) נוטה להכריע שנאמנות 'יכיר' זה לא מדיני עדות, וגם רשע נאמן. וכן פסק ה'''אור גדול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14583&st=&pgnum=53 (ב)] (אע"פ שסובר שיש ל'יכיר' גדר של עדות כאן התורה התירה, עיי"ש), וכן ה'''בית מאיר''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36279&st=&pgnum=17&hilite= (אה"ע ו יג)], וכן '''אגרות משה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=921&st=&pgnum=22&hilite= (אה"ע ד כג)].


* '''נוגע בעדותו''': בספר '''בנין עולם''' (ו י) נוטה להכריע שאין האב עדיף על עדים, והוא לא נאמן כאשר הוא נוגע. וכך פסק '''חת"ס''' (שו"ת עו). ויש גם ב'''שו"ת הרי"ד''' (צב) משמעות לכך שאין נאמנות 'יכיר' בנוגע בעדותו. לעומתם פסקו '''תשב"ץ''' (ב צ), '''ריב"ש''' (מא) שנוגע כשר להכיר, וכמותם פסקו רבים.
* '''נוגע בעדותו''': בספר '''בנין עולם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=749&st=&pgnum=362 (ו י)] נוטה להכריע שאין האב עדיף על עדים, והוא לא נאמן כאשר הוא נוגע. וכך פסק '''חת"ס''' (שו"ת עו). ויש גם ב'''תשובות הרי"ד''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21414&st=&pgnum=293  (צב)] משמעות לכך שאין נאמנות 'יכיר' בנוגע בעדותו. לעומתם פסקו '''תשב"ץ''' (ב צ), '''ריב"ש''' (מא) שנוגע כשר להכיר, וכמותם פסקו רבים.
* '''נגד עדים''': '''רשב"ם''' (ב"ב קכז א ד"ה היו מוחזקים) סובר שאין נאמנות לאב להכיר את בנו נגד עדים, ה'''רמב"ן''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=188 (ב"ב שם)] חולק וסובר שאפילו שיש עדים שבן אחד גדול מהשני, נאמן האב לומר שהשני הוא הבכור, וע"י כך יעשה את הגדול לממזר. והאחרונים נחלקו בשיטתו במקרה שיסתור את דברי העדים ויאמר שהקטן הוא הבכור והגדול הוא הקטן (ואינו ממזר), '''מהרשד"ם''' (חו"מ שד) סובר שאינו נאמן. ו'''מהריב"ל''' (א סד) סובר שאף בזה הוא נאמן.
* '''נגד עדים''': '''רשב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=127&format=pdf (ב"ב קכז א ד"ה היו מוחזקים)] סובר שאין נאמנות לאב להכיר את בנו נגד עדים, ה'''רמב"ן''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=188 (ב"ב שם)] חולק וסובר שאפילו שיש עדים שבן אחד גדול מהשני, נאמן האב לומר שהשני הוא הבכור, וע"י כך יעשה את הגדול לממזר. והאחרונים נחלקו בשיטתו במקרה שיסתור את דברי העדים ויאמר שהקטן הוא הבכור והגדול הוא הקטן (ואינו ממזר), '''מהרשד"ם''' (חו"מ שד) סובר שאינו נאמן. ו'''מהריב"ל''' (א סד) סובר שאף בזה הוא נאמן.


* '''כובש עדותו''': '''חוט המשולש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=858&st=&pgnum=31&hilite= (א ג)] סובר שאין חיוב לאב להעיד על בנו, ולא עובר על 'ואם לא יגיד'. אמנם ה'''רמב"ן''' (ספר המצוות מל"ת הנוספות יב) סובר שלגבי הכרת בכורה יש מצוות עשה להכירו, וזה נלמד מהמילה 'יכיר'.
* '''כובש עדותו''': '''חוט המשולש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=858&st=&pgnum=31&hilite= (א ג)] סובר שאין חיוב לאב להעיד על בנו, ולא עובר על 'ואם לא יגיד'. אמנם ה'''רמב"ן''' (ספר המצוות מל"ת הנוספות יב) סובר שלגבי הכרת בכורה יש מצוות עשה להכירו, וזה נלמד מהמילה 'יכיר'.


* '''משים עצמו רשע''': רבים מהראשונים שאלו איך נאמן להעיד שבנו בן גרושה, הלוא הוא משים עצמו רשע שבא על גרושה? ה'''ריטב"א''' (ב"ב קכז ב) יישב שמדובר שאומר שהוא היה שוגג. ועוד יישב שאפילו באומר שהוא מזיד עושים פלגינן ולא מאמינים לו על עצמו שהוא ידע. ה'''מאירי''' (יבמות מז א) חולק ונוקט שב'יכיר' התחדש שהאב נאמן גם היכן שהוא אומר על עצמו שהוא רשע. ה'''מהרשד"ם''' (חו"מ שה) יישב קושיה זו שכיון שרוצה לעשות תשובה שבניו לא יעבדו לחינם במזבח, הוא נאמן (ע"פ תוס' ב"מ ג ב).
* '''משים עצמו רשע''': רבים מהראשונים שאלו איך נאמן להעיד שבנו בן גרושה, הלוא הוא משים עצמו רשע שבא על גרושה? ה'''ריטב"א''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16210&st=%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%A8&pgnum=474 (ב"ב קכז ב)] יישב שמדובר שאומר שהוא היה שוגג. ועוד יישב שאפילו באומר שהוא מזיד עושים פלגינן ולא מאמינים לו על עצמו שהוא ידע. ה'''מאירי''' (יבמות מז א) חולק ונוקט שב'יכיר' התחדש שהאב נאמן גם היכן שהוא אומר על עצמו שהוא רשע. ה'''מהרשד"ם''' (חו"מ שה) יישב קושיה זו שכיון שרוצה לעשות תשובה שבניו לא יעבדו לחינם במזבח, הוא נאמן (ע"פ תוס' ב"מ ג ב).
   
   
* '''הכרה שנסמכת על אחרים''': ה'''בית שמואל''' (אה"ע ו כז) נוקט שאב נאמן להכיר את בנו גם אם הוא אינו יודע מעצמו את הדבר ונסמך על דברי אשתו, וה'''בית מאיר''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36279&st=&pgnum=17&hilite= (שם)] חולק וסובר שאין נאמנות לאב אלא אם כן יודע הדבר מעצמו. ר' שלמה טנא ב'''ברכת שלמה''' (יא) דן באריכות בדברי הב"ש ונוקט בביאורו שהתורה נתנה לאב כח של בי"ד להכריע על בנו, ומדמה זאת לגמרא '''כתובות''' (פה א) שיכול הדיין לסמוך על מישהו שנאמן עליו תמיד, ואפילו על פסול לעדות, כדי להפוך את השבועה על שכנגדו. ומסתפק בשיטת הב"ש האם מספיק שמאמין לה במקרה הזה, או שצריך שתהיה אשה שנאמנת עליו תמיד.
* '''הכרה שנסמכת על אחרים''': ה'''בית שמואל''' (אה"ע ו כז) נוקט שאב נאמן להכיר את בנו גם אם הוא אינו יודע מעצמו את הדבר ונסמך על דברי אשתו, וה'''בית מאיר''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36279&st=&pgnum=17&hilite= (שם)] חולק וסובר שאין נאמנות לאב אלא אם כן יודע הדבר מעצמו. ר' שלמה טנא ב'''ברכת שלמה''' (יא) דן באריכות בדברי הב"ש ונוקט בביאורו שהתורה נתנה לאב כח של בי"ד להכריע על בנו, ומדמה זאת לגמרא '''כתובות''' (פה א) שיכול הדיין לסמוך על מישהו שנאמן עליו תמיד, ואפילו על פסול לעדות, כדי להפוך את השבועה על שכנגדו. ומסתפק בשיטת הב"ש האם מספיק שמאמין לה במקרה הזה, או שצריך שתהיה אשה שנאמנת עליו תמיד.
שורה 128: שורה 127:
ה'''טור''' (חו"מ רעט ד) בשם ה'''רמ"ה'''  כותב שלמרות שנאמן האב לומר על מי שהוחזק לבנו שהוא עבדו, אם אמו של הילד הוחזקה להיות בת ישראל אז כבר אין לו נאמנות לומר על הבן שהוא בן שפחה, וכך פסק ה'''שו"ע'''. '''ביאור הגר"א''' (ז) ביאר שזה נלמד מהסוגיה ביבמות הנ"ל, שכל היכא שיש סתירה בעדותו שעל בנו הוא אמור להיות נאמן ועל אחרים לא, אז הוא לא נאמן גם על בנו. ונחלקו האחרונים האם ניתן להסיק מדברי הרמ"ה שלא אומרים פלגינן ב'כיר':
ה'''טור''' (חו"מ רעט ד) בשם ה'''רמ"ה'''  כותב שלמרות שנאמן האב לומר על מי שהוחזק לבנו שהוא עבדו, אם אמו של הילד הוחזקה להיות בת ישראל אז כבר אין לו נאמנות לומר על הבן שהוא בן שפחה, וכך פסק ה'''שו"ע'''. '''ביאור הגר"א''' (ז) ביאר שזה נלמד מהסוגיה ביבמות הנ"ל, שכל היכא שיש סתירה בעדותו שעל בנו הוא אמור להיות נאמן ועל אחרים לא, אז הוא לא נאמן גם על בנו. ונחלקו האחרונים האם ניתן להסיק מדברי הרמ"ה שלא אומרים פלגינן ב'כיר':


* ה'''קצוה"ח''' (ד) וה'''נתיה"מ''' (ד) הסיקו מדברי הרמ"ה שמתי שיש סתירה לדין של 'יכיר', הוא לא יהיה נאמן, ולא אומרים פלגינן.
* ה'''קצוה"ח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8995&st=&pgnum=136&hilite= (ד)] וה'''נתיה"מ''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8640&st=&pgnum=341&hilite= (ד)] הסיקו מדברי הרמ"ה שמתי שיש סתירה לדין של 'יכיר', הוא לא יהיה נאמן, ולא אומרים פלגינן.


* ר' אלחנן ב'''קובץ הערות''' (מא ג - ד) וב'''קובץ שעורים''' (תנו) מסייג את דברי הרמ"ה, ורק היכא שדין אחד הוא תולדה מהשני לא אומרים פלגינן, ולכן לא שייך להאמין שבנו ממזר ונכדו לא, או שהבן עבד והאם לא שפחה, אבל היכא שמעיד שני דברים ואין אחד מהם תולדה מהשני, אומרים פלגינן. וכך למד הגרש"ש ב'''שערי יושר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37867&st=&pgnum=167 (ו יג)].
* ר' אלחנן ב'''קובץ הערות''' (מא ג - ד) וב'''קובץ שעורים''' (תנו) מסייג את דברי הרמ"ה, ורק היכא שדין אחד הוא תולדה מהשני לא אומרים פלגינן, ולכן לא שייך להאמין שבנו ממזר ונכדו לא, או שהבן עבד והאם לא שפחה, אבל היכא שמעיד שני דברים ואין אחד מהם תולדה מהשני, אומרים פלגינן. וכך למד הגרש"ש ב'''שערי יושר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37867&st=&pgnum=167 (ו יג)].
שורה 159: שורה 158:
===ראיות מהגמ'===
===ראיות מהגמ'===
לכאורה מוכח שנאמנות של 'יכיר' זה גם כלפי אחרים, מזה שהאומר על בנו שהוא ממזר, הבן מותר בממזרת, רואים שהנאמנות גם כלפי הממזרת. ובאמת כך נקטו ה'''תשב"ץ''' (ג קב) '''חלקת יואב''' (אה"ע לו ד) ו'''אמרי משה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14048&st=&pgnum=87 (יא)]. ה'''זכרון שמואל''' (פא) דחה שזה נחשב חלק מדיני הבן שיהיה מותר בממזרת. וה'''אור גדול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14583&st=&pgnum=53 (ב)] דחה באופן אחר. <BR/>
לכאורה מוכח שנאמנות של 'יכיר' זה גם כלפי אחרים, מזה שהאומר על בנו שהוא ממזר, הבן מותר בממזרת, רואים שהנאמנות גם כלפי הממזרת. ובאמת כך נקטו ה'''תשב"ץ''' (ג קב) '''חלקת יואב''' (אה"ע לו ד) ו'''אמרי משה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14048&st=&pgnum=87 (יא)]. ה'''זכרון שמואל''' (פא) דחה שזה נחשב חלק מדיני הבן שיהיה מותר בממזרת. וה'''אור גדול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14583&st=&pgnum=53 (ב)] דחה באופן אחר. <BR/>
ויש להוכיח להיפך מ'''ב"ב''' (קלד ב) שהאומר יש לי בן פוטר את אשתו מיבום במיגו שיכל לגרשה, ולמה הגמ' לא אמרה שפוטר מדין 'יכיר', אלא וודאי שנאמנות האב כלפי הבן לא מועילה לגבי לפטור את האם מיבום, כך הוכיחו ונקטו רע"א [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=187 (שו"ת א קי)] ו'''שב שמעתתא''' (ב כ) וה'''שערי יושר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37867&st=&pgnum=167 (ו יג)]. '''חלקת יואב''' דחה שהגמ' מדברת לפי רבנן שאין נאמנות של 'יכיר' לומר זה בני.
ויש להוכיח להיפך מ'''ב"ב''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=134b&format=pdf (קלד ב)] שהאומר יש לי בן פוטר את אשתו מיבום במיגו שיכל לגרשה, ולמה הגמ' לא אמרה שפוטר מדין 'יכיר', אלא וודאי שנאמנות האב כלפי הבן לא מועילה לגבי לפטור את האם מיבום, כך הוכיחו ונקטו רע"א [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=187 (שו"ת א קי)] ו'''שב שמעתתא''' (ב כ) וה'''שערי יושר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37867&st=&pgnum=167 (ו יג)]. '''חלקת יואב''' דחה שהגמ' מדברת לפי רבנן שאין נאמנות של 'יכיר' לומר זה בני.


===כמה נפק"מ===
===כמה נפק"מ===
הגרש"ש ב'''שערי יושר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37867&st=&pgnum=167 (ו יג)] לשיטתו שהנאמנות רק כלפי הבן מחדש כמה דינים: '''א. ''' שבמעיד על זר שהוא בנו, בנו יורש אותו, אבל אין הוא יורש את בנו. '''ב. ''' למרות שמאמינים לאב להעיד על זר שהוא בנו, אין האב נאמן להעיד עליו דברים כגון שהוא ממזר וכדו'. '''ג. ''' מדייק מה'''ש"ג''' (קדושין עח ב) שאין הבי"ד מענישים את הבן ע"פ עדות 'יכיר', משום שזה לא מדיני הבן אלא דין על בי"ד. וה'''רי"ד''' (תשובות צב) נקט שמענישים. וכן נראה מסתימת לשונם של ה'''רמב"ם''' וה'''שו"ע'''.
הגרש"ש ב'''שערי יושר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37867&st=&pgnum=167 (ו יג)] לשיטתו שהנאמנות רק כלפי הבן מחדש כמה דינים: '''א. ''' שבמעיד על זר שהוא בנו, בנו יורש אותו, אבל אין הוא יורש את בנו. '''ב. ''' למרות שמאמינים לאב להעיד על זר שהוא בנו, אין האב נאמן להעיד עליו דברים כגון שהוא ממזר וכדו'. '''ג. ''' מדייק מה'''ש"ג''' (קדושין עח ב) שאין הבי"ד מענישים את הבן ע"פ עדות 'יכיר', משום שזה לא מדיני הבן אלא דין על בי"ד. וב'''תשובות רי"ד''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21414&st=&pgnum=291 (צב)] נקט שמענישים. וכן נראה מסתימת לשונם של ה'''רמב"ם''' וה'''שו"ע'''.


==נדונים שונים==
==נדונים שונים==
להלן כמה נדונים שונים ב'יכיר':
להלן כמה נדונים שונים ב'יכיר':
===הכרה מבוססת===
===הכרה מבוססת===
במקרה שהאב אומר שבנו ממזר, אלא שידיעתו מבוססת על השערות שאינם נחשבות כראיה בבי"ד. הרבה מהאחרונים סוברים שאין דין 'יכיר' באופן הזה  - וביניהם '''חת"ס''' (אה"ע א יג) '''נודב"י''' (א ד) וכן ה'''תשב"ץ''' (ב צ וכן ב יט) וה'''רדב"ז''' (א שכא), ועוד. וב'''תשובות הרי"ד''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21414&st=&pgnum=291 (צב)] חידש אף שאב המכיר את בנו צריך לעשות לו דרישה וחקירה כמו בעדות רגילה. היחיד שנראה שחולק על זה הוא ר' משה שטרנבוך ב'''תשובות והנהגות''' (ו רמב) אשר ביאר את שיטת ה'''בית שמואל''' (אה"ע ו כז) שיש נאמנות לאב להכיר אפילו באינו יודע הדבר מעצמו, אלא ע"י שסומך על אשתו, שכוונתו שאב נאמן להכיר את בנו גם בלא לתת ראיה מוכחת.  
במקרה שהאב אומר שבנו ממזר, אלא שידיעתו מבוססת על השערות שאינם נחשבות כראיה בבי"ד. הרבה מהאחרונים סוברים שאין דין 'יכיר' באופן הזה  - וביניהם '''חת"ס''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9218&st=&pgnum=22  (אה"ע א יג)] '''נודב"י''' (א ד) וכן ה'''תשב"ץ''' (ב צ וכן ב יט) וה'''רדב"ז''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=&pgnum=115&hilite= (א שכא)], ועוד. וב'''תשובות הרי"ד''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21414&st=&pgnum=291 (צב)] חידש אף שאב המכיר את בנו צריך לעשות לו דרישה וחקירה כמו בעדות רגילה. היחיד שנראה שחולק על זה הוא ר' משה שטרנבוך ב'''תשובות והנהגות''' (ו רמב) אשר ביאר את שיטת ה'''בית שמואל''' (אה"ע ו כז) שיש נאמנות לאב להכיר אפילו באינו יודע הדבר מעצמו, אלא ע"י שסומך על אשתו, שכוונתו שאב נאמן להכיר את בנו גם בלא לתת ראיה מוכחת.  


'''רע"א''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14656&st=&pgnum=224&hilite שו"ת א קכח] וכן [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14656&st=&pgnum=170 קו]) מחדש עוד נדבך, שצריך 'הכרה ברורה', דהיינו שאפילו אם האב מבסס את ידיעתו שבנו ממזר על דברים שנחשבים כביסוס נכון מבחינת בי"ד, ואם היו עדים מעידים את אותם הנתונים שהוא מעיד היינו מכריעים שהבן ממזר, כל עוד הוא לא יודע ידיעה וודאית וברורה שבנו ממזר, אין לו נאמנות של 'יכיר'.
'''רע"א''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14656&st=&pgnum=224&hilite שו"ת א קכח] וכן [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14656&st=&pgnum=170 קו]) מחדש עוד נדבך, שצריך 'הכרה ברורה', דהיינו שאפילו אם האב מבסס את ידיעתו שבנו ממזר על דברים שנחשבים כביסוס נכון מבחינת בי"ד, ואם היו עדים מעידים את אותם הנתונים שהוא מעיד היינו מכריעים שהבן ממזר, כל עוד הוא לא יודע ידיעה וודאית וברורה שבנו ממזר, אין לו נאמנות של 'יכיר'.


==='יכיר' בבת===
==='יכיר' בבת===
ה'''גרש"ש''' בשערי יושר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37867&st=&pgnum=167 (ו יג)] מחדש שאין נאמנות של 'יכיר' לאב לומר על בתו שהיא ממזרת, חללה, וכדו'. ה'''תשב"ץ''' (ג רעב) נקט שאין כל הבדל בין בן לבת. וכן מדויק בש"ג (קדושין עח ב). וכן רוב האחרונים נקטו שאין הבדל בין בן לבת.
ה'''גרש"ש''' בשערי יושר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37867&st=&pgnum=166 (ו יג)] מחדש שאין נאמנות של 'יכיר' לאב לומר על בתו שהיא ממזרת, חללה, וכדו'. ה'''תשב"ץ''' (ג רעב) נקט שאין כל הבדל בין בן לבת. וכן מדויק בש"ג (קדושין עח ב). וכן רוב האחרונים נקטו שאין הבדל בין בן לבת.
==='יכיר' בעובר, ולפני ההיווצרות===
==='יכיר' בעובר, ולפני ההיווצרות===
'''רע"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14656&st=&pgnum=224&hilite (שו"ת א קכח)] מחדש שאין האב נאמן להכיר את בנו בעודו עובר. '''דברי חיים''' (נחלות ד) ביאר את כוונתו לגבי הכרת בכורה, שהרי לגבי הכרת יוחסין המשנה '''קדושין''' (עח ב) אומרת להדיא שנאמן גם בעובר. '''מקור ברוך''' (מ) סובר שנאמן, אבל לפני יצירתו אינו נאמן. וכן נקט ה'''מהרש"ם''' (ד כו) והוסיף שעד מ' יום ליצירתו נחשב כמיא בעלמא ואינו נאמן. '''אור שמח''' (אסו"ב כ יג) נוקט שנאמן אף לפני יצירת הוולד על העתיד.
'''רע"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14656&st=&pgnum=224&hilite (שו"ת א קכח)] מחדש שאין האב נאמן להכיר את בנו בעודו עובר. '''דברי חיים''' (נחלות ד) ביאר את כוונתו לגבי הכרת בכורה, שהרי לגבי הכרת יוחסין המשנה '''קדושין''' (עח ב) אומרת להדיא שנאמן גם בעובר. '''מקור ברוך''' (מ) סובר שנאמן, אבל לפני יצירתו אינו נאמן. וכן נקט ה'''מהרש"ם''' (ד כו) והוסיף שעד מ' יום ליצירתו נחשב כמיא בעלמא ואינו נאמן. '''אור שמח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14552&st=&pgnum=184 (אסו"ב כ יג)] נוקט שנאמן אף לפני יצירת הוולד על העתיד.
 
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==
*[http://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/409.pdf דין 'יכיר' - שיעור] - הרב נחום אלעזר רבינוביץ', ישיבת ברכת משה.
*[http://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/410.pdf דין 'יכיר' - שיעור המשך] - הרב נחום אלעזר רבינוביץ', ישיבת ברכת משה.
*[http://www.yhy.co.il/content/view/403/168/lang,he/ דין 'יכיר'] - הרב אושרי ורהפטיג, ישיבת ההסדר ירוחם.
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=3607 שיטת הרמב"ם בדין 'יכיר'] - הרב חיים כץ, ישיבת בית אל.
*[http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=4966 דין 'יכיר' ונאמנות האב כלפי בניו] - הרב אריה שטרן, ערוץ מאיר.
*[http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=3936 דין 'יכיר'] - הרב יהודה זולדן, אתר פורטל דף היומי.
*[http://asif.co.il/?wpfb_filepage=135yakir-html דין 'יכיר' - נאמנות אב על בנו] - נתי הורוביץ וישראל בלום, 'עלון שבות' 135-136, תשנ"ו.
*[http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/havat/45-2.htm בירור חשדות לכשרות יוחסין בבתי הדין] - ד"ר מיכאל ויגודה, אתר דעת.
*[http://www.daat.ac.il/daat/psk/psk.asp?id=915 דין 'יכיר' לעניין חללי כהונה] - הרב ציון לוז (אילוז), אתר דעת.
 
[[קטגוריה: יוחסין]]
[[קטגוריה: ירושה]]
[[קטגוריה: בבא בתרא קכז.]]
[[קטגוריה: איסורי ביאה פרק טו]]
[[קטגוריה: אבן העזר סימן ד]]
אוחזר מתוך "https://www.betmidrash.org.il/מיוחד:השוואה_ניידת/6003...14301"