הבדלים בין גרסאות בדף "דין ערלה באילן שנעקר וניטע שנית"

אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
אילן שנעקר על ידי הרוח או בידי אדם, וניטע שנית באותו מקום או במקום אחר, אם צריך למנות מחדש שנות ערלה, או ממשיך את המנין שמנו לו קודם שנעקר. וכן נטיעה שניטעה בעציץ נקוב או אינו נקוב, ולאחר זמן שותלים אותה בארץ, ממתי צריך למנות לה שנות ערלה.
{{להשלים|כל הסוגיה=כן}}
אילן שנעקר על ידי הרוח או בידי אדם, וניטע שנית באותו מקום או במקום אחר, אם צריך למנות מחדש שנות ערלה, או ממשיך את המנין שמנו לו קודם שנעקר.  
{{מקורות|ערלה א ג|בבא מציעא ק ב-קא א||מעשר שני ונטע רבעי י יב|יורה דעה רצד יט-כ}}
{{מקורות|ערלה א ג|בבא מציעא ק ב-קא א||מעשר שני ונטע רבעי י יב|יורה דעה רצד יט-כ}}
== משנה ותוספתא ==
== משנה ותוספתא ==
שורה 61: שורה 62:
כבר הובא לעיל שהמחמירים להצריך ג' שנים (על פי תשובת הרשב"א הנ"ל) הם הרב '''פרח מטה אהרון''' וה'''ברכי יוסף'''. הרב '''שיבת ציון''' סובר שיש להחמיר בארץ ישראל להמתין ג' שנים מחמת הספק, אך יש להקל בחוץ לארץ.
כבר הובא לעיל שהמחמירים להצריך ג' שנים (על פי תשובת הרשב"א הנ"ל) הם הרב '''פרח מטה אהרון''' וה'''ברכי יוסף'''. הרב '''שיבת ציון''' סובר שיש להחמיר בארץ ישראל להמתין ג' שנים מחמת הספק, אך יש להקל בחוץ לארץ.
<BR/>לעומת זאת כמה וכמה אחרונים מקלים גם בארץ ישראל, חלקם הוזכרו לעיל:<BR/>  
<BR/>לעומת זאת כמה וכמה אחרונים מקלים גם בארץ ישראל, חלקם הוזכרו לעיל:<BR/>  
ה'''משפט כהן''' (ח), '''משפטי עוזיאל''', ה'''ציץ אליעזר''' (א יט).<BR/>
ה'''משפט כהן''' {{היברובוקס|22302|29|ח}}, '''משפטי עוזיאל''' {{היברובוקס|1288|209|יורה דעה כ}}, ה'''ציץ אליעזר''' {{היברובוקס|14500|95|א יט לט}}.<BR/>
גם ה'''ערוך השלחן''' (רצד לה) כותב שאין צורך באומדן לג' שנים, אלא כל שלפי בקיאים יכול האילן לחיות מעפר זה, די בזה, ובפרט בחוץ לארץ.
גם ה'''ערוך השלחן''' (רצד לה) כותב שאין צורך באומדן לג' שנים, אלא כל שלפי בקיאים יכול האילן לחיות מעפר זה, די בזה, ובפרט בחוץ לארץ.


== האם מותר לעקור בידיים או שכל ההיתר הוא רק בדיעבד ==
== לעקור לכתחילה בידיים ==
בשו"ת '''נאות דשא''' אייבשיץ {{היברובוקס|1453|96|א לב}} דן בשאלה האם מותר לכתחילה לעקור אילן עם גושו ולנטעו במקום אחר כדי לפטרו מאיסור ערלה, ונוטה שם להחמיר בדבר, שכל המשנה והפוסקים לא דיברו אלא בדיעבד כאשר עקרו נהר, אבל אם עוקרו בידיים צריך למנות לו מחדש שנות ערלה אפילו עקרו עם עפר ויכול לחיות מאותו גוש. ומביא לזה ראיה מהסוגיה בבבא מציעא הנ"ל, שם כתוב שבתוך שלוש שנים חולקים את הפירות לפי שיכול בעל הפירות לטעון שאם היה בעל הקרקע קונה נטיעות בעצמו ונוטע, היה צריך להמתין ג' שנים. ולכאורה יכול בעל הקרקע להשיב שהיה קונה נטיעה בת שנתה ונוטעה וממתין רק שנתיים? אלא על כרחך שאם יקנה נטיעה בת שנתה, צריך להמתין ג' שנים מחדש, לפי שלא אמרו כן בעושה לכתחילה, אלא רק בדיעבד.
בשו"ת '''נאות דשא''' אייבשיץ {{היברובוקס|1453|96|א לב}} דן בשאלה האם מותר לכתחילה לעקור אילן עם גושו ולנטעו במקום אחר כדי לפטרו מאיסור ערלה, ונוטה שם להחמיר בדבר, שכל המשנה והפוסקים לא דיברו אלא בדיעבד כאשר עקרו נהר, אבל אם עוקרו בידיים צריך למנות לו מחדש שנות ערלה אפילו עקרו עם עפר ויכול לחיות מאותו גוש. ומביא לזה ראיה מהסוגיה בבבא מציעא הנ"ל, שם כתוב שבתוך שלוש שנים חולקים את הפירות לפי שיכול בעל הפירות לטעון שאם היה בעל הקרקע קונה נטיעות בעצמו ונוטע, היה צריך להמתין ג' שנים. ולכאורה יכול בעל הקרקע להשיב שהיה קונה נטיעה בת שנתה ונוטעה וממתין רק שנתיים? אלא על כרחך שאם יקנה נטיעה בת שנתה, צריך להמתין ג' שנים מחדש, לפי שלא אמרו כן בעושה לכתחילה, אלא רק בדיעבד.
<BR/>אמנם הוא עצמו דוחה ראיה זו וכותב שכל סברת ההיתר בנעקר בגושו, היא מפני שאין כאן שום גורם איסור שהרי הקרקע של היתר היא, וגם על האילן לא יכול לחול שם ערלה, שהרי זקן הוא, ואם כן אין סברה לאסור לכתחילה. <BR/>
<BR/>אמנם הוא עצמו דוחה ראיה זו וכותב שכל סברת ההיתר בנעקר בגושו, היא מפני שאין כאן שום גורם איסור שהרי הקרקע של היתר היא, וגם על האילן לא יכול לחול שם ערלה, שהרי זקן הוא, ואם כן אין סברה לאסור לכתחילה. <BR/>
שורה 79: שורה 80:
במשנה ובראשונים לא מוזכר במפורש מה הדין כאשר נעקר האילן בגושו, אבל הניחו אותו במקום שחוצץ בינו לבין הקרקע, כעציץ שאינו נקוב, האם נחשב הדבר כאילו כבר אינו יכול לחיות וצריך למנות לו שנות ערלה מחדש או לא.
במשנה ובראשונים לא מוזכר במפורש מה הדין כאשר נעקר האילן בגושו, אבל הניחו אותו במקום שחוצץ בינו לבין הקרקע, כעציץ שאינו נקוב, האם נחשב הדבר כאילו כבר אינו יכול לחיות וצריך למנות לו שנות ערלה מחדש או לא.


ה'''ציץ אליעזר''' (א יט בסוף התשובה ט) כותב שאין קפידא אם מעבירים את האילן בעציץ נקוב או בעציץ שאינו נקוב, שכיון שנעקר בגושו לא נפסק כח החיות שקיבל. ועוד, שהרי גם הזורע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה.
ה'''ציץ אליעזר''' {{היברובוקס|14500|95|א יט לט ט}} כותב שאין קפידא אם מעבירים את האילן בעציץ נקוב או בעציץ שאינו נקוב, שכיון שנעקר בגושו לא נפסק כח החיות שקיבל. ועוד, שהרי גם הזורע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה.
== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}