הבדלים בין גרסאות בדף "מקום הדלקת נר שבת"

נוספו 698 בתים ,  13:00, 3 בינואר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות|||||}}
{{מקורות||||אורח חיים רסג ט, רעג ז|}}
המקום בו יש להדליק נרות שבת.
המקום בו יש להדליק נרות שבת.


שורה 6: שורה 6:
במשנה ובגמרא לא מבואר באיזה מקום יש להדליק נר של שבת. אמנם '''רש"י''' (שבת כה ב ד"ה חובה) כתב שחובת הדלקת נר שבת היא מפני שאין סעודה חשובה אלא במקום אור. ולפי"ז נראה שעיקר מקום ההדלקה הוא במקום שסועד את סעודת השבת. <BR/>גם מדברי '''תוספות''' שם (ד"ה חובה) שכתב שהחובה היא לסעוד במקום הנר, משום עונג שבת, מבואר דההדלקה צריכה להיות במקום שסועד.  
במשנה ובגמרא לא מבואר באיזה מקום יש להדליק נר של שבת. אמנם '''רש"י''' (שבת כה ב ד"ה חובה) כתב שחובת הדלקת נר שבת היא מפני שאין סעודה חשובה אלא במקום אור. ולפי"ז נראה שעיקר מקום ההדלקה הוא במקום שסועד את סעודת השבת. <BR/>גם מדברי '''תוספות''' שם (ד"ה חובה) שכתב שהחובה היא לסעוד במקום הנר, משום עונג שבת, מבואר דההדלקה צריכה להיות במקום שסועד.  
<BR/>ב'''רמב"ם''' לא נזכר מקום ההדלקה, אמנם גם מתוך דבריו שכתב שהדלקת הנר היא משום עונג שבת, כלומר שיהיה לו אור בסעודה, מתבאר דמקום ההדלקה צריך להיות במקום שבו סועד את סעודת השבת. וכן משתמע להדיא מתוך דברי האגודה והמהרי"ל המובאים [[#אכילה בחצר|להלן]], והעתיקם להלכה ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ט).  
<BR/>ב'''רמב"ם''' לא נזכר מקום ההדלקה, אמנם גם מתוך דבריו שכתב שהדלקת הנר היא משום עונג שבת, כלומר שיהיה לו אור בסעודה, מתבאר דמקום ההדלקה צריך להיות במקום שבו סועד את סעודת השבת. וכן משתמע להדיא מתוך דברי האגודה והמהרי"ל המובאים [[#אכילה בחצר|להלן]], והעתיקם להלכה ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ט).  
===אכילה בחצר===
כתב '''הגהות מיימוניות''' (שבת ה א) שמצא בשם רבנו זצ"ל שמותר להדליק נר בבית ולאכול בחצר אם ירצה, ושכן היה רגיל '''ר' שמחה''' לעשות כן. משמע שאפילו אינו נהנה מן הנרות, ונכנס לבית רק לאחר שכבו, מותר. וכעין זה כתב גם ה'''מרדכי''' (שבת רצד) כתב בשם '''מהר"ם''' שמותר להדליק נרות בבית ולאכול בחצר לאור היום (בשבתות הקיץ), מפני שנר שבת אינו אלא משום שלום בית שלא יכשל בעץ או אבן, והרי יש לו אורה גדולה מן היום, והוסיף שכן הנהיג גדול אחד בגרמייזא, וכן הוא ב'''תשב"ץ קטן''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=4087&st=%u05E9%u05D1%u05EA (ג)]. ומבואר מדבריהם שאין חובה לאכול דווקא במקום הנר. <BR/>
וב'''מרדכי''' (פסחים) כתב גם שמותר לאכול בלא נר, ומשמע אף בחושך ממש ללא אור יום.
אבל ה'''אגודה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=9770&st=%u05D1%u05DE%u05D4%20%u05DE%u05D3%u05DC%u05D9%u05E7%u05D9%u05DF (שבת ב מה)] כתב שהמדליקים בבית ואוכלים בחצר, אם אין הנרות דולקים עד הלילה הוי ברכה לבטלה, וכן כתב בשמו בשו"ת מהרי"ל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43235&hilite=8b76c022-7374-4a43-ac78-dd2bd9616ed2&st=%D7%A0%D7%92+&pgnum=34 (נג)], הובא ב'''בית יוסף''' (אורח חיים רסג).<BR/>
מבואר מדבריו דמ"מ בעינן שיפיק תועלת מאור הנרות, לכל הפחות לאחר האכילה. וכן פסק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (רסג ט).


===הדלקה על השלחן===
===הדלקה על השלחן===
שורה 12: שורה 20:
<BR/>וכתב ב'''כף החיים''' (סח) שמשמע שמדליקין על השלחן ממש, וכתב שראה קצת שנוהגים כן, וכן מבואר מתוך דברי ה'''מטה אפרים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41197&hilite=7b9b41aa-cade-45cd-b5e2-a6a73b7cbcf9&st=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F+%D7%AA%D7%A8%D7%99&pgnum=253 (תרי ב)], וסיים הכה"ח שם דלפי הזוהר אין להדליק על השלחן, אלא שולחן בדרום ומנורה בצפון. אבל ב'''קצות השלחן''' (עד [יד]) כדבר שפשוט שלאו דווקא על השלחן ממש אלא סמוך לשלחן, והביא דברי כף החיים הנ"ל בשם הזוהר.
<BR/>וכתב ב'''כף החיים''' (סח) שמשמע שמדליקין על השלחן ממש, וכתב שראה קצת שנוהגים כן, וכן מבואר מתוך דברי ה'''מטה אפרים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41197&hilite=7b9b41aa-cade-45cd-b5e2-a6a73b7cbcf9&st=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F+%D7%AA%D7%A8%D7%99&pgnum=253 (תרי ב)], וסיים הכה"ח שם דלפי הזוהר אין להדליק על השלחן, אלא שולחן בדרום ומנורה בצפון. אבל ב'''קצות השלחן''' (עד [יד]) כדבר שפשוט שלאו דווקא על השלחן ממש אלא סמוך לשלחן, והביא דברי כף החיים הנ"ל בשם הזוהר.
<BR/>וראה בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1885&st=&pgnum=45 (יג לג)] להרב מנשה קליין [הקטן] זצ"ל, שהביא מעשה שהיה עם מחותנו הגה"ק ר' אלעזר מענדל מלעלוב זצ"ל, ומאז אותו מעשה תיקן בכל בית לעלוב שלא להדליק נרות על השלחן שאוכלין עליו.
<BR/>וראה בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1885&st=&pgnum=45 (יג לג)] להרב מנשה קליין [הקטן] זצ"ל, שהביא מעשה שהיה עם מחותנו הגה"ק ר' אלעזר מענדל מלעלוב זצ"ל, ומאז אותו מעשה תיקן בכל בית לעלוב שלא להדליק נרות על השלחן שאוכלין עליו.
===אכילה בחצר===
כתב המרדכי (שבת רצד) בשם מהר"ם שמותר להדליק נרות בבית ולאכול בחצר לאור היום (בשבתות הקיץ), מפני שנר שבת אינו אלא משום שלום בית שלא יכשל בעץ או אבן, והוסיף שכן הנהיג גדול אחד בגרמייזא, וכן הוא ב'''תשב"ץ קטן''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=4087&st=%u05E9%u05D1%u05EA (ג)].
ומבואר מדבריו דמ"מ בעינן שיפיק תועלת מאור הנרות, לכל הפחות לאחר באכילה. וכן מבואר מתוך שו"ת מהרי"ל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43235&hilite=8b76c022-7374-4a43-ac78-dd2bd9616ed2&st=%D7%A0%D7%92+&pgnum=34 (נג)] בשם ה'''אגודה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=9770&st=%u05D1%u05DE%u05D4%20%u05DE%u05D3%u05DC%u05D9%u05E7%u05D9%u05DF (שבת ב מה)], שהמדליקים בבית ואוכלים בחצר, אם אין הנרות דולקים עד הלילה הוי ברכה לבטלה. והובאו דבריו ב'''בית יוסף''' (אורח חיים רסג) ונפסקו להלכה ב'''שלחן ערוך''' (רסג ט).


==הדלקה בשאר החדרים==
==הדלקה בשאר החדרים==