הבדלים בין גרסאות בדף "תפילה בבית המדרש"

נוספו 105 בתים ,  10:55, 22 ביוני 2018
אין תקציר עריכה
מ
שורה 11: שורה 11:


לעומת זאת דעת ה'''רמב"ם''' (תפילה ח ג) שאין עדיפות לבית המדרש על פני בית הכנסת, אלא בתנאי שיתפלל שם בציבור, אך אם אין לו מנין, עדיף שיתפלל בבית הכנסת מאשר בבית המדרש.
לעומת זאת דעת ה'''רמב"ם''' (תפילה ח ג) שאין עדיפות לבית המדרש על פני בית הכנסת, אלא בתנאי שיתפלל שם בציבור, אך אם אין לו מנין, עדיף שיתפלל בבית הכנסת מאשר בבית המדרש.
<BR/>'''רבנו יונה''' (ד א ד"ה אלא) כתב להקשות שאם כן מה חידוש יש בדבר? ותירץ שהחידוש הוא שיש להעדיף את מקום הלימוד על פני רוב עם שבבית הכנסת.
<BR/>'''רבנו יונה''' (ד א ד"ה אלא) כתב להקשות שאם כן מה חידוש יש בדבר? ותירץ שהחידוש הוא שיש להעדיף את התפילה במקום הלימוד על פני רוב עם שבבית הכנסת.
<BR/>ה'''כסף משנה''' לעומת זאת כותב שאפילו אם יש מנין שווה בבית הכנסת ובבית המדרש, גם זה חידוש שיש להעדיף בית מדרש ע"פ בית כנסת.
<BR/>ה'''כסף משנה''' לעומת זאת כותב שאפילו אם יש אותו גודל של מנין בבית הכנסת ובבית המדרש, גם זה חידוש שיש להעדיף בית מדרש ע"פ בית כנסת.


עוד הוסיפו '''תלמידי רבנו יונה''' שם בשם רבם, שגם דברי הרמב"ם שלא להעדיף את מקום הלימוד על פני מנין, זהו דווקא באותם שהולכים לבית הנדרש ללמוד, שכיון שבלאו הכי יוצאים מביתם ללכת לביהמ"ד מוטב שיתפללו בבית הכנסת בציבור, אבל אותם שלומדים בביתם ואינם יוצאים, להם עדיף ללמוד בביתם אפילו ביחידות מאשר לבטל לימודם ולצאת לבית הכנסת להתפלל בציבור.
עוד הוסיפו '''תלמידי רבנו יונה''' שם בשם רבם, שגם דברי הרמב"ם שלא להעדיף את מקום הלימוד על פני מנין, זהו דווקא באותם שהולכים מביתם לבית המדרש ללמוד, שכיון שבלאו הכי יוצאים מביתם ללכת לביהמ"ד מוטב שיתפללו בבית הכנסת בציבור, אבל אותם שלומדים בביתם ואינם יוצאים, להם עדיף ללמוד בביתם אפילו ביחידות מאשר לבטל לימודם ולצאת לבית הכנסת להתפלל בציבור.


ה'''רא"ש''' בפסקים (א ז) רק הביא הגמרא כצורתה, אמנם בתשובה (ד יא) כתב, שעדיף להתפלל עם הציבור בעשרה, שאין אנו תורתינו אומנותו כל כך, ובלאו הכי אנו מבטלים הרבה שעות ביום. והוסיף שאם תלמיד חכם לא יתפלל עם הציבור, ילמדו מזה אחרים ולא יחושו לתפילה כלל, כי אינם יודעים לדונו לכף זכות שעוסק בלימודו.
ה'''רא"ש''' בתשובה (ד יא) כתב<ref>בפסקים (א ז) רק הביא את הגמרא כצורתה.</ref>, שעדיף להתפלל עם הציבור בעשרה, שאין אנו תורתינו אומנותו כל כך, ובלאו הכי אנו מבטלים הרבה שעות ביום. והוסיף שאם תלמיד חכם לא יתפלל עם הציבור, ילמדו מזה אחרים ולא יחושו לתפילה כלל, כי אינם יודעים לדונו לכף זכות שעוסק בלימודו.


ה'''טור''' (אורח חיים צ) אף שבתחילת דבריו משמע כרבנו יונה שעדיף תפילה במקום הלימוד אפילו על חשבון תפילה בציבור, מ"מ בהמשך דבריו הביא תשובת הרא"ש הנ"ל, ומשמע שסובר כמותו לדינא.
ה'''טור''' (אורח חיים צ) אף שבתחילת דבריו משמע כרבנו יונה שעדיף תפילה במקום הלימוד אפילו על חשבון תפילה בציבור, מ"מ בהמשך דבריו הביא תשובת הרא"ש הנ"ל, ומשמע שסובר כמותו לדינא.
שורה 22: שורה 22:
== שלחן ערוך ואחרונים ==
== שלחן ערוך ואחרונים ==
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים צ יח) כתב שבית מדרש קבוע יש בו קדושה יותר מבית כנסת, ומצוה יותר להתפלל בו, ובלבד שיהיו שם עשרה. <BR/>ה'''רמ"א''' שם הביא דעת היש אומרים שאפילו בלא עשרה יש עדיפות על בית המדרש, אבל דווקא מי שתורתו אומנותו ואינו מתבטל בלאו הכי, והוסיף דברי הרא"ש שלא ירגיל עצמו לעשות כן שלא ילמדו ממנו עמי הארץ. <BR/>ב'''ביאור הגר"א''' (ד"ה ודוקא) העיר שדברי הרמ"א הם על פי הרא"ש בתשובה הנ"ל, אבל לפי רבנו יונה והתוספות אף מי שאין תורתו אומנותו, מותר לו לבטל תפילה במנין כדי לא להיבטל מלמודו. וכן העיר על זה ב'''אגרות משה''' (אורח חיים א לא),
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים צ יח) כתב שבית מדרש קבוע יש בו קדושה יותר מבית כנסת, ומצוה יותר להתפלל בו, ובלבד שיהיו שם עשרה. <BR/>ה'''רמ"א''' שם הביא דעת היש אומרים שאפילו בלא עשרה יש עדיפות על בית המדרש, אבל דווקא מי שתורתו אומנותו ואינו מתבטל בלאו הכי, והוסיף דברי הרא"ש שלא ירגיל עצמו לעשות כן שלא ילמדו ממנו עמי הארץ. <BR/>ב'''ביאור הגר"א''' (ד"ה ודוקא) העיר שדברי הרמ"א הם על פי הרא"ש בתשובה הנ"ל, אבל לפי רבנו יונה והתוספות אף מי שאין תורתו אומנותו, מותר לו לבטל תפילה במנין כדי לא להיבטל מלמודו. וכן העיר על זה ב'''אגרות משה''' (אורח חיים א לא),
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}