הבדלים בין גרסאות בדף "עיקר וטפל בברכות"

→ העריכה הקודמת

עיקר וטפל בברכות (עריכה)

גרסה מ־09:50, 9 במאי 2018

נוספו 3,990 בתים , 09:50, 9 במאי 2018

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,780

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מקורות|ברכות ו ז|ברכות מא א, מד א||ברכות ג ה-ז|אורח חיים ריב א-ב}}
+אדם האוכל שני מאכלים יחד או אחד אחרי השני, איזו ברכה מברך לפניהם ולאחריהם.
 == משנה וגמרא ==
 ה'''משנה''' (ברכות ו ז) אומרת שאדם שאוכל דבר מלוח ויחד עימו ואוכל פת, צריך לברך על המליח בלבד ופוטר בברכתו גם את הפת, מפני שהמליח עיקר והפת טפל, והכלל הוא שבעיקר וטפל מברך על העיקר ופוטר את הטפל.
@@ שורה 83: / שורה 84: @@
 בשו"ת '''משיבת נפש''' צינץ [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37572&st=&pgnum=11 (ב ה)], תלה את הדבר בשאלה אם חיוב ברכת המזון על הפת היא מדאורייתא או מדרבנן, שאם חייב בברכה"מ מדאורייתא, כגון ששבע, אין ברכה אחרונה של מליח יכולה לפוטרו. אך כיון שבסתמא אינו חייב אלא מדרבנן, שהרי לא אוכל הפת אלא להפיג המליחות, יש לומר שנפטר הפת בברכה אחרונה של המליח.
+ובסוף דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37572&st=&pgnum=12 (ד"ה ועתה נבאר)] מסיק להלכה, שאם אכל מליח פחות מכשיעור, ופת כשיעור, צריך לברך 'בורא נפשות'. וכתב טעם לדבר, שאם היה אוכל פחות מכשיעור מהעיקר ופחות מכשיעור מהטפל, וביחד נצטרפו לכשיעור, פשיטא שצריך לברך נפשות, שהרי גם הטפל טעון ברכה. ואם כן, הוא הדין אם אכל טפל יותר מכשיעור, נימא דמצטרף קצתו לעיקר ומברך בורא נפשות, שהיא ברכה בנתקנה על כל הנאות שבגוף.
+<BR/>והרב '''יביע אומר''' (ז לב) השיג על דבריו, שאין ברכת בורא נפשות פוטרת אלא מה שקבעו חכמים ולא שאר מינים. ולמד גם מדברי ה'''חזון איש''' (אורח חיים כז ט) שאם אכל מהמליח פחות מכשיעור שאין צריך לברך עליו, צריך לברך על הפת ברכת המזון.
 == עיקר מול חביב ==
@@ שורה 93: / שורה 96: @@
 אמנם ה'''שלחן ערוך''' (ריב א) לא הזכיר דברי האגור ומהר"ח אור זרוע, אך ה'''רמ"א''' שם הביא דברי האגור להלכה, שאם הטפל חביב עליו מברך עליו בפני עצמו.
 <BR/>דעת ה'''טורי זהב''' (ג) שמברך על החביב בנפרד מהעיקר רק אם אוכל אותם כל אחד בפני עצמו, אבל אם אוכלם יחד לא מהני חביב, ומברך על העיקר.
+== תערובת מאכלים ==
+{{בעבודה|פסקה=כן}}
+הסוגיה הנ"ל עסקה באדם האוכל שני מאכלים, כאשר אחד הוא עיקרי והשני בא רק כדי להכשיר את אכילת העיקר.
+בנוסף, דנו הפוסקים במקרים בהם אדם אוכל שני מאכלים מעורבים יחד, שאין אחד מהם בא רק כדי להכשיר את האכילה, אלא את שניהם הוא רוצה לאכול מצד עצמם.
+מקור לדיון זה בראשונים נמצא בסוגית [[ברכת האורז והדוחן]], שם דנו הפוסקים לגבי [[ברכת האורז והדוחן#תערובת אורז ודבר אחר|ברכת האורז כאשר הוא מעורב עם תבשיל אחר]].
+<BR/>ה'''רי"ף''' (ברכות כו א) שם קבע שברכת האורז בורא מיני מזונות רק כאשר הוא לבדו, אך אם הוא מעורב עם דבר אחר, אין לו חשיבות לברך מזונות. וכן העתיק ה'''רמב"ם''' (ברכות ג י) להלכה. אולם ה'''רא"ש''' (ברכות ו ח) סייג את הדברים וכתב שזהו דווקא כאשר האורז הוא מיעוט, אך אם הוא רוב בתערובת, נשארת ברכת התערובת בורא מיני מזונות, וכן נראה שדעת השלחן ערוך.
+עולה מדבריהם שעל תערובת בתבשיל יש לברך ברכה אחת ולא שתי ברכות, אלא שיש לקבוע מהו העיקר שעליו יש לברך ומהו הטפל שנפטר בברכת העיקר.
+<BR/>כאשר יש בתבשיל מין מחמשת מיני דגן, מוסכם בפוסקים שיש לברך בורא מיני מזונות, ונתבאר בסוגיית [[מין דגן עיקר]].
+בנוסף יש להבחין בין תערובת של שני דברים שנתבשלו יחד, לבין תערובת שעירבו אותם אחר הבישול.
+<BR/>ה'''תוספות רי"ד''' (ברכות לו ב ד"ה חביץ) כותב שחיטים שלמות שברכתן אדמה שבישלן עם דבש שברכתו שהכל, מברך שהכל, לפי שהדבש עיקר ואינו בטל אצלן. אך אם בישל החיטים לבדן ולאחר מכן נתן לתוכן חלב או יין מבושל או דבש, הרי הם בטלים לחיטים, ומברך בורא פרי האדמה, שכיון שבישל את החיטין לבדן, הרי הם אוכל ואת המשקין אינו נותן אלא להטעימן, והוי כאוכל עיקר שעימו טפילה. אמנם ייתכן שכוונתו לומר כן דווקא בחיטין שעירבן במשקה, אבל בשני מיני אוכלין שעירבן יחד, לא.
 == הערות שוליים ==