10,104
עריכות
| שורה 45: | שורה 45: | ||
כתב ה'''מאירי''' (לז א ד"ה כל תבשיל שהוא) שאם מבשל תבשיל מחמשת מיני דגן ולא נתבקעו, מברך עליו בורא פרי האדמה בתחילתו, ובורא נפשות בסופו. אבל אם נתבקעו בבישול, או שחלקן בעודם חיים לשנים או לשלוש או לארבע או לחמש (ונקראים - חילקא וטירגיס וזריד וערסן), מברך מזונות ומעין שלוש. | כתב ה'''מאירי''' (לז א ד"ה כל תבשיל שהוא) שאם מבשל תבשיל מחמשת מיני דגן ולא נתבקעו, מברך עליו בורא פרי האדמה בתחילתו, ובורא נפשות בסופו. אבל אם נתבקעו בבישול, או שחלקן בעודם חיים לשנים או לשלוש או לארבע או לחמש (ונקראים - חילקא וטירגיס וזריד וערסן), מברך מזונות ומעין שלוש. | ||
== הגדרת מין דגן עיקר == | |||
כתב ה'''טורי זהב''' (רח ג) שאם יש מין דגן אפילו הוא אינו רוב, מברכים עליו מזונות, אפילו אינו נותן טעם בתבשיל, אלא כיון שנתנו למאכל קובע הוא ברכה לעצמו. שהרי כל שיש דבש אינו מורגש אלא טעם הדבש ולא טעם הקמח. | |||
<BR/>ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג) הביא הרבה פוסקים שחולקים על זה. כתב שבמגן אברהם (רד כה) משמע שבעינן שיהא הטעם נרגש, וכן בב"ח (קפד א) ובלבוש כאן (ב). וכן משמע ב'''רשב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&st=&pgnum=51&hilite= (לז א ד"ה דובשא)]. | |||
== טיוטה == | == טיוטה == | ||
'''ספר הפרדס שער הדגן''' על הגמרא אומר שכל המפרשים קיבלו את דברי רב ושמואל לגבי 'כל שיש בו'. ומה שכתוב תיובתא דרב ושמואל אינו על זה, אלא על הדיוק שדייקנו מדבריהם 'כל שהוא מחמשת מיני דגן', שאמרנו שרק מה שהוא חמשת מיני דגן ברכתו 'מזונות' ולכן אורז ודוחן לא, שזה לא נכון שהרי מברכים על אורז 'מזונות' כי הוא מזין. יוצא מדבריו שגם כל שהוא מחמשת המינים לא נדחה אלא רק הדיוק. | '''ספר הפרדס שער הדגן''' על הגמרא אומר שכל המפרשים קיבלו את דברי רב ושמואל לגבי 'כל שיש בו'. ומה שכתוב תיובתא דרב ושמואל אינו על זה, אלא על הדיוק שדייקנו מדבריהם 'כל שהוא מחמשת מיני דגן', שאמרנו שרק מה שהוא חמשת מיני דגן ברכתו 'מזונות' ולכן אורז ודוחן לא, שזה לא נכון שהרי מברכים על אורז 'מזונות' כי הוא מזין. יוצא מדבריו שגם כל שהוא מחמשת המינים לא נדחה אלא רק הדיוק. | ||