הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הדלקת נרות שבת"

נוספו 18 בתים ,  12:28, 21 בדצמבר 2015
שורה 31: שורה 31:
===נר של שבת קודש===
===נר של שבת קודש===


כתב בשו"ת '''יביע אומר''' (ב אורח חיים טז יח) שיש הנוהגים לומר '''להדליק נר של שבת קודש''', ואין לו מקור בראשונים, והוא שם דן אם חשיב הפסק או לא, ומסיק דלא הוי הפסק כיון שהוא מענין הברכה, אך כתב שאעפ"כ לא יעשום קבע שלא להוסיף על מה שתקנו חז"ל.
כתב בשו"ת '''יביע אומר''' (ב אורח חיים טז יח) שיש הנוהגים לומר 'להדליק נר של שבת '''קודש'''', ואין לו מקור בראשונים, והוא שם דן אם חשיב הפסק או לא, ומסיק דלא הוי הפסק כיון שהוא מענין הברכה, אך כתב שאעפ"כ לא יעשום קבע שלא להוסיף על מה שתקנו חז"ל.
<BR/> ועיין בשו"ת '''משנה הלכות''' (טו רג ד"ה ולפענ"ד קושית החת"ס) שהביא כך את נוסח הברכה בתוספת 'קודש' אף שלא דן שם בזה, אלא מענין אחר.
<BR/> ועיין בשו"ת '''משנה הלכות''' (טו רג ד"ה ולפענ"ד קושית החת"ס) שהביא כך את נוסח הברכה בתוספת 'קודש' אף שלא דן שם בזה, אלא מענין אחר.


וב'''תשובות והנהגות''' לרב שטרנבוך גם הביא מנהג זה, ושכן מצא בסידור הרש"ז ובסידור קרבן מנחה, וכתב שאינו יודע על מה סמכו. ומסיק שם שהכל תליא אם מקבלת שבת בהדלקה או לא, דאם מקבלת שבת בהדלקה ראוי לה להוסיף קודש, שבזה מרמזת על קבלת קדושת היום, אך מתנה שלא לקבל שבת בהדלקה, לא תאמר קודש.
וב'''תשובות והנהגות''' לרב שטרנבוך גם הביא מנהג זה, ושכן מצא בסידור הרש"ז ובסידור קרבן מנחה, וכתב שאינו יודע על מה סמכו. ולבסוף מסיק שם שהכל תליא אם מקבלת שבת בהדלקה או לא, דאם מקבלת שבת בהדלקה ראוי לה להוסיף קודש, שבזה מרמזת על קבלת קדושת היום, אך אם מתנה שלא לקבל שבת בהדלקה, לא תאמר קודש.


==מתי מברך==
==מתי מברך==