10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מטה שייחדה למעות או שיש עליה מעות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| (6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==סוגיית הגמרא== | ==סוגיית הגמרא== | ||
ה'''גמרא''' (שבת מד א-ב) מביאה דברי רב יהודה בשם רב | ה'''גמרא''' (שבת מד א-ב) מביאה דברי רב יהודה בשם רב שאומר שמיטה שייחד אותה למעות אסור לטלטל אותה בשבת. | ||
<BR/>אמנם לאור קושיית רב נחמן בר יצחק מהמשנה, שם רואים שמותר לטלטל נר של חרס שלא דלק מעולם ואפילו שמיוחד הוא להדלקה (ונחלקו הראשונים בביאור הקושיה כדלהלן), מתקנת הגמרא את דברי רב יהודה בשם רב, שדווקא מטה שייחדה למעות והניח עליה מעות מבעוד יום אסור לטלטלה, אע"פ שסלקן מבעוד יום. אם לא ייחדה למעות אין איסור לטלטלה, אלא אם כן יש עליה מעות כעת, או שהיו עליה מעות בבין השמשות, שאז נאסרת המטה בטלטול. | |||
<BR/>בהמשך הסוגיה אומרת הגמרא שדברי רב יהודה אלו הם אליבא דר' יהודה הסובר שיש לאסור כל מוקצה בשבת, אך לפי ר' שמעון אף שהיו מעות על המטה בבין השמשות מותר לטלטלה. | <BR/>בהמשך הסוגיה אומרת הגמרא שדברי רב יהודה אלו הם אליבא דר' יהודה הסובר שיש לאסור כל מוקצה בשבת, אך לפי ר' שמעון אף שהיו מעות על המטה בבין השמשות מותר לטלטלה. | ||
עוד עולה מתוך הגמרא, שמטה שיש עליה מעות כעת אסור לטלטלה אף לר' שמעון, וכן כתבו '''רש"י''' (מד ב ד"ה ההיא) וה'''רי"ף''' (כא א) ושאר פוסקים. | עוד עולה מתוך הגמרא, שמטה שיש עליה מעות כעת אסור לטלטלה אף לר' שמעון, וכן כתבו '''רש"י''' (מד ב ד"ה ההיא) וה'''רי"ף''' (כא א) ושאר פוסקים. כמו כאשר היו המעות על המיטה בבין השמשות, גם בזה מודה ר' שמעון דנאסרה המיטה בטלטול. | ||
מבואר מזה שג' מקרים יש כאן: | |||
*ייחד מיטה למעות והניח עליה מעות וסילקם מבעוד יום. לר' יהודה אסור לר' שמעון מותר. | |||
*הניח עליה מעות מבעוד יום, והיו עליה בבין השמשות. לכולי עלמא אסור, אפילו לא ייחד את המיטה למעות. | |||
*יש עליה מעות בשבת, אף שלא היו עליה בבין השמשות. לכולי עלמא אסור. | |||
יש לדון בכל אחד מן המקרים איזה מוקצה הוא, והאם יש אופנים להתיר את הטלטול, וכמי ההלכה. | |||
===מחלוקת הראשונים בביאור קושיית רב נחמן בר יצחק ותשובת הגמרא=== | ===מחלוקת הראשונים בביאור קושיית רב נחמן בר יצחק ותשובת הגמרא=== | ||
====פירוש רש"י==== | ====פירוש רש"י==== | ||
'''רש"י''' (מד א ד"ה מטלטלין) הסביר | '''רש"י''' (מד א ד"ה מטלטלין) הסביר שקושיית רב נחמן בר יצחק היא ממה שר' יהודה התיר נר חדש ועל כרחך מדובר דם בייחדו להדלקה, שם דווקא באינו מיוחד להדלקה התיר רבי יהודה, היה לו לפרש כן במשנה ולאסור נר חדש שייחדו במקום לאסור נר ישן. בעקבות קושיה זו מתקנת הגמרא את דברי רב יהודה בשם רב, שבאמת לא אסור אלא כאשר גם הניח על המיטה מעות, שאז אסור לטלטלה אפילו אם סילק המעות מבעוד יום, ולא קשה מנר לפי ששם הדליק בו. | ||
<BR/>'''תוספות''' (מד ב ד"ה ומה) הקשו על רש"י, שלשיטתו אינה מובנת תשובת הגמרא, | <BR/>'''תוספות''' (מד ב ד"ה ומה) הקשו על רש"י, שלשיטתו אינה מובנת תשובת הגמרא, שהרי בברייתא מובא שר' יהודה מתיר לטלטל כל נר של מתכת אלא אם כן היה דולק בשבת, ואם כן גם כאן יש לדייק שממה שלא אסר בייחדו והדליק בו בחול אלא רק בשהיה דולק בשבת, מבואר שמותר אף אם ייחד ועשה בו שימוש. | ||
בספר '''מגיני שלמה''' (מד ב ד"ה על כן) כתב לתרץ שרק מהמשנה לגבי נר ישן דייקה הגמרא, לפי שנר ישן ודאי מיוחד הוא להדלקה, שהרי הולך עכשיו להדליק בו, ואם כן למה צריך שידליק בפועל, אפילו לא הדליק אלא עומד להדליק כיון שייחדו לזה אסור, ואם כן היה לו לר' יהודה לחלק בתוך נר חדש בין ייחדו ללא ייחדו. אבל מהברייתא לא קשה דהתם לא כתב איסורא בנר ישן אלא בנר שהיה דלוק בשבת, ומהא ליכא למידק מידי ועל כרחך אפילו בלא ייחדו איירי. תירוץ זה קרוב הוא | בספר '''מגיני שלמה''' (מד ב ד"ה על כן) כתב לתרץ שרק מהמשנה לגבי נר ישן דייקה הגמרא, לפי שנר ישן ודאי מיוחד הוא להדלקה, שהרי הולך עכשיו להדליק בו, ואם כן למה צריך שידליק בפועל, אפילו לא הדליק אלא עומד להדליק כיון שייחדו לזה אסור, ואם כן היה לו לר' יהודה לחלק בתוך נר חדש בין ייחדו ללא ייחדו. אבל מהברייתא לא קשה דהתם לא כתב איסורא בנר ישן אלא בנר שהיה דלוק בשבת, ומהא ליכא למידק מידי ועל כרחך אפילו בלא ייחדו איירי. תירוץ זה קרוב הוא ל[[#פירוש הרמב"ן|הסבר הרמב"ן]]. | ||
<BR/>ה'''צל"ח''' (מד א ד"ה ומעתה נלענ"ד) כתב לתרץ דברי רש"י, שסובר הוא שנר אינו [[כלי שמלאכתו לאיסור]], אלא הוא [[בסיס לדבר האסור]], וגם לר' יהודה מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו. אך נר שהיה דולק בשבת כיון שאיתקצאי בבין השמשות מלטלטלו אפילו לצורך גופו ומקומו, כן דינו למשך כל השבת. לכן בהוה אמינא שסברה הגמרא שרב אוסר בייחוד לבד, הרי זה כמו נר ישן והיה לה למשנה להשמיענו במיוחד לכך. אבל למסקנה שרב אוסר דווקא בייחוד ומעשה, אי אפשר לה לברייתא להשמיענו בזה, לפי שרצתה להשמיענו בהדליקו בשבת שאסור אף לצורך גופו ומקומו, ואילו במייחד ועשה מעשה אינו אסור אלא מחמה לצל. | <BR/>ה'''צל"ח''' (מד א ד"ה ומעתה נלענ"ד) כתב לתרץ דברי רש"י, שסובר הוא שנר אינו [[כלי שמלאכתו לאיסור]], אלא הוא [[בסיס לדבר האסור]], וגם לר' יהודה מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו. אך נר שהיה דולק בשבת כיון שאיתקצאי בבין השמשות מלטלטלו אפילו לצורך גופו ומקומו, כן דינו למשך כל השבת. לכן בהוה אמינא שסברה הגמרא שרב אוסר בייחוד לבד, הרי זה כמו נר ישן והיה לה למשנה להשמיענו במיוחד לכך. אבל למסקנה שרב אוסר דווקא בייחוד ומעשה, אי אפשר לה לברייתא להשמיענו בזה, לפי שרצתה להשמיענו בהדליקו בשבת שאסור אף לצורך גופו ומקומו, ואילו במייחד ועשה מעשה אינו אסור אלא מחמה לצל. | ||
<BR/>בתירוץ נוסף שם כתב הצל"ח כעין דברי המגיני שלמה. | <BR/>בתירוץ נוסף שם כתב הצל"ח כעין דברי המגיני שלמה. | ||
| שורה 21: | שורה 28: | ||
====פירוש תוספות==== | ====פירוש תוספות==== | ||
'''תוספות''' (מד ב ד"ה ומה) למדו באופן אחר. שקושיית רב נחמן הוא ממה שהתיר ר' יהודה דווקא נר של חרס שאינו מיועד אלא להדלקה | '''תוספות''' (מד ב ד"ה ומה) למדו באופן אחר. שקושיית רב נחמן הוא ממה שהתיר ר' יהודה דווקא נר של חרס חדש שאף שאינו מיועד אלא להדלקה שהרי לאחר הדלקתו נמאס והוי כאילו ייחדו לכך, אפילו הכי התיר ר' יהודה. ולפי זה מובנת הברייתא שנר של מתכת כיון שאין תחילת עשייתה להדלקה בלבד אלא ראויה היא לתשמיש אחר, אפילו אם הדליק בה מותרת בטלטול. כן כתב גם ב'''תוספות רא"ש''' (מד ב ד"ה ומה). | ||
<BR/>[[#שיטת רבנו תם והרא"ש|להלן] יובא פירוש אחר לקושיית רב נחמן, על פי דרכו של רבנו תם שהסוגיה היא גם אליבא דר' שמעון. | <BR/>[[#שיטת רבנו תם והרא"ש|להלן] יובא פירוש אחר לקושיית רב נחמן, על פי דרכו של רבנו תם שהסוגיה היא גם אליבא דר' שמעון. | ||
ה'''רמב"ן''' (מד ב ד"ה הא) | ה'''רמב"ן''' (מד ב ד"ה הא) וה'''ר"ן''' (מד ב ד"ה ומה) למדו בתוס' שכוונתו לומר שנר של חרס כיון שעשוי הוא להדלקה הוי כבסיס לדבר האיסור, מה שאין כן נר של מתכת שאין מדליקים בו אלא לפעמים. לכן מסיקה הגמרא לדמות מיטה לנר של חרס דווקא, דגם מיטה היא מיוחדת לכך ועשויה להעמיד בה מעות בכל עת הרי היא כבסיס לדבר האסור, מה שאין כן נר של מתכת אף שמיוחד לכך אין מדליקים בו אלא לםעמים ולא הוי כבסיס לדבר האסור.<BR/> | ||
על פי זה נתקשה הרמב"ן בפירוש התוספות, שאם כדבריהם היה לו לר' יהודה לאסור נר של חרס אף אם אינו מאוס, שהרי זה כמיוחד לכך והדליקו בו, ולמה צריך היה ר' יהודה להגיע לטעם דמוקצה מחמת מיאוס, הרי זה ככלי שמלאכתו לאיסור. | על פי זה נתקשה הרמב"ן בפירוש התוספות, שאם כדבריהם היה לו לר' יהודה לאסור נר של חרס אף אם אינו מאוס, שהרי זה כמיוחד לכך והדליקו בו, ולמה צריך היה ר' יהודה להגיע לטעם דמוקצה מחמת מיאוס, הרי זה ככלי שמלאכתו לאיסור. | ||
<BR/>וה'''ר"ן''' שם תירץ על זה, שעיקר הטעם הוא המיאוס שזה מה שאוסר את הנר של חרס גם קודם שהדליק, לכן נקטה הגמרא טעם זה, אבל נר של מתכת בגלל שאינו מאוס, אדם חס עליו ואינו מדליק בו כל שעה. | |||
על כל פנים יש נפקא מינה בין רש"י לתוספות, שלפי רש"י הברייתא שדיבר בה ר' יהודה על נרות של מתכת מיירי בלא ייחדו, ולכן אין מקור להתיר בייחדו והדליק בו, מפני שזה דומה למיטה שייחדה והניח בה. אך לדברי תוספות הברייתא מיירי בייחדו ואף על פי כן לא הקשתה הגמרא ממנה לפי שבנר של מתכת כיון שראויה היא לתשמיש אחר מותר אפילו עשה בה מעשה. וכתב ה'''רשב"א''' (מד ב ד"ה ומיהו לענין) וכן הוא ב'''מיוחס לר"ן''' (מד ב ד"ה הניח) וב'''תוספות רי"ד''' (מד ב ד"ה מטה). | |||
====פירוש הרמב"ן==== | ====פירוש הרמב"ן==== | ||
| שורה 31: | שורה 41: | ||
<BR/>ויש להעיר שאפשר שזו גם כוונת התוספות או אפשר שלפני הרמב"ן היה פירוש אחר של התוס'. | <BR/>ויש להעיר שאפשר שזו גם כוונת התוספות או אפשר שלפני הרמב"ן היה פירוש אחר של התוס'. | ||
===מניח או שוכח=== | ===מניח או שוכח ואם מותר לנער המעות=== | ||
כתבו ה'''תוספות''' (מד ב ד"ה יש) שמוכרחים אנו להעמיד את הגמרא שמדובר בהניח מעות על הכר ולא בששכחם שם, שהרי קיימא לן (שבת קמב ב) לגבי [[מעות שעל הכר]] שדווקא במניח הוי בסיס לדבר האסור, אבל בשוכח מותר לנערן על מנת שיפלו. והתקשו התוס' איך ייתכן שמניח, והרי מדובר שהניח בשבת, שאם קודם השבת אסור אפילו אם אין עליה מעות. ותירצו דמיירי שהניח גוי או קטן. כן כתב גם ה'''ריטב"א''' (מד ב ד"ה לא הניח) והוסיף דאפשר שהניח הוא עצמו במזיד, ואם הניח גוי או קטן הוא דווקא בשהניחו לדעתו, שאם לא כן הוי כשוכח, וכן הוא ב'''חידושי הר"ן''' (מד ב ד"ה יש). | |||
<BR/>דבר זה מוסכם מכל הראשונים והאחרונים בלא חולק, וכן נפסק להלכה ב'''משנה ברורה''' (שי כג). | |||
לענין ניעור, על פי ה'''גמרא''' להלן (קמב ב) מבואר שיכול לנער אם שכח את המעות, אך אם הניח אינו יכול לנערן דנעשו בסיס לדבר האסור. אמנם אפשר שהוא דווקא כאשר הניח מבעוד יום והיו שם כל בין השמשות, כדאיירי התם לענין [[אבן על פי החבית]], אבל כאן מדובר שהמעות הונחו בשבת, ואם כן אפשר שכן יהיה מותר לנערן. וב'''באור הלכה''' (ד"ה מטה) הביא דברי המגן אברהם (שח נ) שיש דעות בזה. | |||
===אם דווקא כשהיו על המיטה כל זמן בין השמשות=== | ===אם דווקא כשהיו על המיטה כל זמן בין השמשות=== | ||
| שורה 61: | שורה 75: | ||
===לצורך גופו ומקומו=== | ===לצורך גופו ומקומו=== | ||
====מיטה שייחדה למעות==== | |||
כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שי ד"ה והרי"ף כתב) שמתוך דברי רבנו תם והרא"ש שאסרו לטלטל מיטה שייחדה למעות, משמע שדינה ככלי שמלאכתו לאיסור ואינו אסור אלא מחמה לצל אבל לצורך גופו ומקומו מותר, וכתב שכן כתוב ב'''הגהות אשרי''' (כ ד"ה ואפילו). את דברי הבית יוסף בזה העתיק ה'''רמ"א''' להלכה (ז) שהוא סובר להלכה כדעת רבנו תם והרא"ש לאסור מטה שייחדה למעות, אך לצורך גופו ומקומו מותר כנ"ל. | כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שי ד"ה והרי"ף כתב) שמתוך דברי רבנו תם והרא"ש שאסרו לטלטל מיטה שייחדה למעות, משמע שדינה ככלי שמלאכתו לאיסור ואינו אסור אלא מחמה לצל אבל לצורך גופו ומקומו מותר, וכתב שכן כתוב ב'''הגהות אשרי''' (כ ד"ה ואפילו). את דברי הבית יוסף בזה העתיק ה'''רמ"א''' להלכה (ז) שהוא סובר להלכה כדעת רבנו תם והרא"ש לאסור מטה שייחדה למעות, אך לצורך גופו ומקומו מותר כנ"ל. | ||
אבל ה'''דרישה''' (ה) כתב שמדברי רבנו תם משמע דווקא שמדמים את המטה למוקצה מחמת חסרון כיס ואסור אף לצורך גופו ומקומו, ומהגהות אשרי ליכא ראיה לפי שהוא סובר בכל [[טלטול נר בשבת#לצורך גופו ומקומו|מוקצה מחמת איסור שמותר לצורך גופו ומקומו]], ואנן לא קיימא לן הכי. גם ה'''מגן אברהם''' (ה) חלק בזה על הרמ"א ודימה זאת לסיכי זיירי ומזורי שאיתא בגמרא (קכג א) שאסורים אפילו לצורך גופן ומקומן, וכתב לדינא להחמיר מלטלטל לצורך גופו ומקומו, וכן הסכים ה'''משנה ברורה''' (כה, כז). | |||
<BR/>חיזוק לשיטתם יש מדברי ה'''ראב"ן''' (שעח) שדימה כיס של מעות לגרוגרות וצימוקים שמודה בהם ר' שמעון לאיסורא, ולשיטתו ודאי אסור אף לצורך גופו ומקומו. | <BR/>חיזוק לשיטתם יש מדברי ה'''ראב"ן''' (שעח) שדימה כיס של מעות לגרוגרות וצימוקים שמודה בהם ר' שמעון לאיסורא, ולשיטתו ודאי אסור אף לצורך גופו ומקומו. | ||
הרב '''ערוך השלחן''' (יא) השיג על דברי המגן אברהם בזה, שאינו דומה סיכי זיירי ומזורי שמייחד להם מקום מחמת מלאכתן שלא יתקלקלו למיטה שאין בה מלאכה ואין שייך בה קלקול, ומסיק כדברי הבית יוסף דשרי לטלטלה לצורך גופה ומקומה. | |||
<BR/>ויש להעיר עוד, שהרי הפוסקים כתבו ש[[מוקצה מחמת חסרון כיס]] הוא דווקא ב[[כלי שמלאכתו לאיסור]] דומיא דמסר הגדול ויתד של מחרישה, או בדברים העומדים לסחורה, ואם כן מיטה שודאי אינה כלי שמלאכתו לאיסור וגם אינה עומדת לסחורה, אי אפשר לומר בה שתהיה [[מוקצה מחמת חסרון כיס]]. | |||
====מיטה שיש עליה מעות או שהיו עליה בין השמשות==== | |||
לענין מיטה שהיו עליה מעות בבין השמשות, כתב ה'''משנה ברורה''' בשם ה'''לבושי שרד''' שאסור לטלטלה אף לצורך גופו ומקומו, כיון שדין הבסיס כדין האיסור, וכשם שאת המעות אסור לטלטל אפילו לצורך גופן ומקומן דמוקצה מחמת גופו הם, כך גם דין המיטה. | |||
===כיס של מעות=== | ===כיס של מעות=== | ||
{{להשלים}} | |||
[[קטגוריה:מוקצה]] | [[קטגוריה:מוקצה]] | ||