10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת"
אין תקציר עריכה
| (26 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|שבת יז א-ד|שבת קכב ב-קכד ב|שבת יז א|שבת כה א-ג|אורח חיים שח ג-ד}} | |||
{{מקורות|שבת יז א-ד|שבת קכב ב-קכד ב|שבת יז א|שבת כה|אורח חיים שח}} | |||
אילו כלים מותר לטלטלן בשבת ולאיזה צורך, ואילו כלים אינם ניטלים בשבת כלל. | אילו כלים מותר לטלטלן בשבת ולאיזה צורך, ואילו כלים אינם ניטלים בשבת כלל. | ||
==סוגיות הגמרא== | ==סוגיות הגמרא== | ||
במסכת שבת פרק שבעה עשר, ישנן מספר משניות העוסקות בנטילת כלים מסוגים שונים בשבת, לצורך מלאכות המותרות או | במסכת שבת פרק שבעה עשר, ישנן מספר משניות העוסקות בנטילת כלים מסוגים שונים בשבת, לצורך מלאכות המותרות בשבת או לצרכים אחרים. | ||
===סוגיה ראשונה=== | ===סוגיה ראשונה=== | ||
| שורה 43: | שורה 42: | ||
מעירים '''תוספות''' (ד"ה איתיביה) שרבא לא מעמיד כר' נחמיה מפני שאין הלכה כמותו. אמנם לגבי עלי לכא' יכול היה לתרץ כרבה שבזה כו"ע מודים מפני שמייחד להם מקום ומקפיד עליהם. ולכא' מזה שלא תירץ כן היה אפשר לדייק שלא ס"ל שכלים שאדם מייחד להם מקום אסורים בטלטול. אמנם יש לדחות ולומר שבעלמא ודאי הוא סובר כן, אלא שבעלי לא נכון לומר כך מפני שאינו מקפיד עליו כל כך (וכך משמע בבעה"מ ד"ה ורבה). | מעירים '''תוספות''' (ד"ה איתיביה) שרבא לא מעמיד כר' נחמיה מפני שאין הלכה כמותו. אמנם לגבי עלי לכא' יכול היה לתרץ כרבה שבזה כו"ע מודים מפני שמייחד להם מקום ומקפיד עליהם. ולכא' מזה שלא תירץ כן היה אפשר לדייק שלא ס"ל שכלים שאדם מייחד להם מקום אסורים בטלטול. אמנם יש לדחות ולומר שבעלמא ודאי הוא סובר כן, אלא שבעלי לא נכון לומר כך מפני שאינו מקפיד עליו כל כך (וכך משמע בבעה"מ ד"ה ורבה). | ||
כתב ה'''רשב"א''' שאביי חולק על רבא וסובר שדבר שאפשר לטלטלו באדם אחד אין לטלטלו בשני בני אדם, א"נ שאדם מקצה אותו כיון שאינו יכול לטלטלו בעצמו. ומ"מ הלכה כרבא שמותר אפילו בכמה בני אדם, ומחלוקת היא בירושלמי (ה"א). | כתב ה'''רשב"א''' שאביי חולק על רבא וסובר שדבר שאפשר לטלטלו באדם אחד אין לטלטלו בשני בני אדם, א"נ שאדם מקצה אותו כיון שאינו יכול לטלטלו בעצמו. ומ"מ הלכה כרבא שמותר אפילו בכמה בני אדם, ומחלוקת היא בירושלמי (ה"א) וראה [[#כלים גדולים וכבדים|להלן]]. | ||
===סוגיה שלישית=== | ===סוגיה שלישית=== | ||
| שורה 50: | שורה 49: | ||
<BR/>עולה מזה לכאורה שבין לרבא ובין לרבה דעת ר' נחמיה היא שאין לחלק כלל בין כלי שמלאכתו לאיסור לבין כלי שמלאכתו להיתר, אלא שלרבה מותר בהם רק לצורך גופן ולא לצורך מקומן, ואילו לרבא מותר בהם בין לצורך גופן בין לצורך מקומן. | <BR/>עולה מזה לכאורה שבין לרבא ובין לרבה דעת ר' נחמיה היא שאין לחלק כלל בין כלי שמלאכתו לאיסור לבין כלי שמלאכתו להיתר, אלא שלרבה מותר בהם רק לצורך גופן ולא לצורך מקומן, ואילו לרבא מותר בהם בין לצורך גופן בין לצורך מקומן. | ||
===בירור דעת ר' נחמיה=== | ====בירור דעת ר' נחמיה==== | ||
====שיטת רש"י וסייעתו==== | =====שיטת רש"י וסייעתו===== | ||
אמנם ברש"י [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=124&format=pdf (קכד א ד"ה א"ל)] מבואר להדיא שבין לרבה ובין לרבא אליבא דר' נחמיה דווקא מלאכתו להיתר שרי, אבל מלאכתו לאיסור אסור בכל גווני. ומה שהביא את רש"י לפרש כן, היא ה'''ברייתא''' לקמן [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (קמו א)] המובאת ב'''תוספתא''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47526&st=&pgnum=98 (טו א)] שם אומר ר' נחמיה שאפילו טלית ותרווד אינם ניטלים אלא לצורך תשמישן המיוחד להן, וא"כ כלים שמלאכתן לאיסור אינם ניטלים כלל, שהרי תשמישן המיוחד להם הוא מלאכת איסור. נמצא שלשיטת רש"י 'צורך גופו' אליבא דר' נחמיה לא דמי ל'צורך גופו' אליבא דרבנן, שלר' נחמיה דווקא לצורך תשמישן המיוחד חשיב צורך גופו. אמנם לרבא מותר אף לצורך מקומו כיון שהוא מחשיבו כצורך גופו. | אמנם ברש"י [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=124&format=pdf (קכד א ד"ה א"ל)] מבואר להדיא שבין לרבה ובין לרבא אליבא דר' נחמיה דווקא מלאכתו להיתר שרי, אבל מלאכתו לאיסור אסור בכל גווני. ומה שהביא את רש"י לפרש כן, היא ה'''ברייתא''' לקמן [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (קמו א)] המובאת ב'''תוספתא''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47526&st=&pgnum=98 (טו א)] שם אומר ר' נחמיה שאפילו טלית ותרווד אינם ניטלים אלא לצורך תשמישן המיוחד להן, וא"כ כלים שמלאכתן לאיסור אינם ניטלים כלל, שהרי תשמישן המיוחד להם הוא מלאכת איסור. נמצא שלשיטת רש"י 'צורך גופו' אליבא דר' נחמיה לא דמי ל'צורך גופו' אליבא דרבנן, שלר' נחמיה דווקא לצורך תשמישן המיוחד חשיב צורך גופו. אמנם לרבא מותר אף לצורך מקומו כיון שהוא מחשיבו כצורך גופו. | ||
<BR/>דברי רש"י מסתייעין מן ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=36&format=pdf (שבת לו א)] שאומרת שלר' נחמיה אסור לטלטל שופר וחצוצרות אף כדי לגמע בהן לתינוק. | <BR/>דברי רש"י מסתייעין מן ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=36&format=pdf (שבת לו א)] שאומרת שלר' נחמיה אסור לטלטל שופר וחצוצרות אף כדי לגמע בהן לתינוק. | ||
| שורה 65: | שורה 64: | ||
ה'''רשב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40907&st=&pgnum=93 (קכד א ד"ה ואתא)] אחרי שהביא באריכות את השיטות השונות, כתב שדברי רש"י נראין לו עיקר. | ה'''רשב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40907&st=&pgnum=93 (קכד א ד"ה ואתא)] אחרי שהביא באריכות את השיטות השונות, כתב שדברי רש"י נראין לו עיקר. | ||
====שיטת רבנו תם ובעל המאור==== | =====שיטת רבנו תם ובעל המאור===== | ||
דעת '''רבנו תם''' (שבת לו א ד"ה הא ר' נחמיה, ספר הישר תשובות ב) כפי פשט דברי רבא ורב בסוגיין, שלר' נחמיה אין חילוק בין כלי שמלאכתו לאיסור לכלי שמלאכתו להיתר, אלא לרבה תרווייהו מותרים לצורך גופן בלבד, ואילו לרבא תרווייהו מותרים לצורך גופן ומקומן אך לא מחמה לצל, וכן כתב גם '''בעל המאור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40787&st=&pgnum=22 (בדפי הרי"ף מז א)]. ואת הברייתא (קמו א) שאומר ר' נחמיה שאינם ניטלים אלא לצורך תשמישן מפרשים הם שהכוונה לתשמיש שרגיל בהן בחול, ולאפוקי מחמה לצל לרבא או לצורך מקומן לרבה, וכמו כן למיעוטי תשמישין רחוקים שאינם מצויים כגון שופר לגמע בו מים כמבואר בגמרא (שבת לו א). וכן יש לבאר גם בגמרא (קמו א) שאוסרת לטלטל סכין לחתוך חותלות, וקרדום לשבור חבית, שכל אלו אקראי בעלמא ואין דעתו על שימושים מעין אלו. אבל דרכים שדרכן בכך לפעמים, כגון קורנס של נפחים לפצוע בו אגוזים מותר, דחשיב צורך תשמישן. | דעת '''רבנו תם''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=36&format=pdf (שבת לו א ד"ה הא ר' נחמיה,] [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1300&st=&pgnum=22 ספר הישר תשובות ב)] כפי פשט דברי רבא ורב בסוגיין, שלר' נחמיה אין חילוק בין כלי שמלאכתו לאיסור לכלי שמלאכתו להיתר, אלא לרבה תרווייהו מותרים לצורך גופן בלבד, ואילו לרבא תרווייהו מותרים לצורך גופן ומקומן אך לא מחמה לצל, וכן כתב גם '''בעל המאור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40787&st=&pgnum=22 (בדפי הרי"ף מז א)]. ואת הברייתא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (קמו א)] שאומר ר' נחמיה שאינם ניטלים אלא לצורך תשמישן מפרשים הם שהכוונה לתשמיש שרגיל בהן בחול, ולאפוקי מחמה לצל לרבא או לצורך מקומן לרבה, וכמו כן למיעוטי תשמישין רחוקים שאינם מצויים כגון שופר לגמע בו מים כמבואר בגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=36&format=pdf (שבת לו א)]. וכן יש לבאר גם בגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (קמו א)] שאוסרת לטלטל סכין לחתוך חותלות, וקרדום לשבור חבית, שכל אלו אקראי בעלמא ואין דעתו על שימושים מעין אלו. אבל דרכים שדרכן בכך לפעמים, כגון קורנס של נפחים לפצוע בו אגוזים מותר, דחשיב צורך תשמישן. | ||
<BR/>יוצא לפירוש זה שלר' נחמיה שרי לטלטל כלים שמלאכתן לאיסור או להיתר כאשר הוא לצורך גופן, כלומר לעשות בהם שימוש של היתר, ולרבא אף לצורך מקומן. אך אם זהו תשמיש רחוק שאינו נוהג בכיוצא בו בחול, הוי כמחמה לצל ואסור {{ראה עוד|כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|בירור דעת ר' נחמיה}}. | |||
ה'''רשב"א''' בחידושיו (קכד א ד"ה וק"ל טובא) הקשה על פירוש זה, שעדיין קשה הקושיה שהקשו גם לרש"י, שיוצא שצורך גופו דר' נחמיה אינו כצורך גופו דרבנן. | |||
<BR/>ועוד הקשה הרשב"א שבגמרא מוכח שרב נחמיה סובר שאין ליטול כלל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך מלאכת היתר, שהרי רבה ביאר את ה[[#סוגיה ראשונה|משנה בריש פרקין]] שאיירי בקורנס של אגוזים, והקשה עליו אביי ממדוכה שאסרינן אם לא שיש בה שום, ותירץ לו רבה שהוא אליבא דר' נחמיה. מבואר מזה שר' נחמיה אוסר קורנס של נפחים לצורך שבירת אגוזים, ומוכח דלא כתוס' אלא כרש"י. | |||
====שיטה נוספת לרמב"ן==== | =====שיטה נוספת לרמב"ן===== | ||
כתב ה'''רמב"ן''' (קכד א ד"ה ואפשר) | כתב ה'''רמב"ן''' (קכד א ד"ה ואפשר) שאמנם גם לר' נחמיה כלי שמלאכתו לאיסור מותר לצורך תשמישו, ודלא כרש"י, אבל דווקא תשמיש שהוא כעין תשמישו הרגיל, כגון קורנס של נפחים על מנת לפצוע בו אגוזים, דסוף סוף שם הכאה אחד הוא, אך להשתמש בו למלאכה אחרת כגון לישב עליו או לכסות בו את הכלי, אף שהן מלאכות היתר אסור. | ||
<BR/>לפי"ז מבוארת הגמרא להלן (קמו א) דשרי ר' נחמיה לטלטל סכין לצורך שבירת החבית לאכול ממנה דרוסות אף שמלאכתה לאיסור, דשם חתיכה אחד הוא. מה שאין כן בשופר לגמע בו לתינוק, שאף שהוא מלאכת היתר, אינו מיועד למלאכה מעין זו. | |||
<BR/>אמנם מקשה הרמב"ן למה אינו מותר לר' נחמיה להפקיע את החותלות על מנת לאכול גרוגרות ואף לחתוך החותלות במספריים או בשום כלי המיועד לחיתוך אף שמלאכתו לאיסור, וכן קשה מהגמרא בעירובין הנ"ל (לה א). | |||
<BR/>ובאמת הרמב"ן דוחה פירוש זה וכותב עליו שאינו מחוור, שמשמע לו שכלי שמלאכתו לאיסור אין מטלטלין אותו כלל אפילו לצורך מלאכת היתר. ומסיים הרמב"ן שמ"מ אפשר שלצורך מקומו מותר לטלטלו, דהוי כתשמיש המיוחד לו, ונמצא שלר' נחמיה צורך מקומו יהיה קל יותר מלצורך גופו. | |||
<BR/>אמנם ה'''רשב"א''' (קכד א ד"ה ויש מפרשים) אחר שהביא פירוש הרמב"ן בזה וקושייתו, כתב בשם רבנו חננאל הסבר נוסף לגמרא בעירובין. אבל גם הוא דחה זה הפירוש מכח הקושיה שהקשה לעיל על שיטת רבנו תם ובעה"מ, שמוכח מהגמרא שהמשנה גבי קורנס אינה אליבא דר' נחמיה, וממילא מוכח שכלי שמלאכתו לאיסור לעולם אסור לטלטלו. | |||
<BR/>וה'''ריטב"א''' (קכד א ד"ה לצורך) לא דחה פירוש זה, אבל כתב ששיטת רש"י מחוורת יותר. | |||
===דעת רב יהודה=== | |||
עד כה נמצא לנו שתי שיטות בתנאים. | |||
*דעת ר' נחמיה שמתיר רק לצורך, ובדעתו פליגי רבה ורבא אם הוא לצורך גופו בלבד או גם לצורך מקומו, ונחלקו הראשונים לשיטתו לגבי כלי שמלאכתו לאיסור. | |||
*דעת ת"ק דר' נחמיה שהיא גם דעת ר' יוסי שכלי שמלאכתו להיתר ניטל לצורך ושלא לצורך (לאביי לגופו ומקומו ולרבא אף מחמה לצל) ואילו כלי שמלאכתו לאיסור אינו ניטל אלא לצורך (לאביי לצורך גופו ולרבא אף לצורך מקומו). דעת סתם משנה [[#סוגיה ראשונה|בריש הפרק]] לפי רבה ורבא יש להעמידה כר' יוסי ות"ק דר' נחמיה. | |||
אמנם כתבו '''בעל המאור'''', ה''''רמב"ן''' וה'''רשב"א''' שלדעת [[#סוגיה ראשונה|רב יהודה בריש הפרק]] שהוא אוסר לגמרי לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור, יש לבאר בדעת תנא קמא שכלי הניטל לצורך ושלא לצורך הוא דווקא בשמלאכתו להיתר וגם בזה אינו מותר מחמה לצל, וכלי שמלאכתו לאיסור אינו ניטל כלל. ולדעת ר' נחמיה אף שמלאכתו להיתר אינו ניטל אלא לצורך גופו כלומר תשמישו, וכפי שאומר בברייתא (קמד א) אפילו טלית ואפילו תרווד אינם ניטלים אלא לצורך תשמישן. ולשיטתו דעת ר' יוסי המתיר אף כלי שמלאכתו לאיסור היא יחידאה (וכשיטתיה אזלא הברייתא דחזרו והתירו), אך רבנן אוסרים לגמרי בכלי שמלאכתו לאיסור. נמצא שלשיטתו ישנן שלוש שיטות בתנאים. | |||
והקשה על זה הרמב"ן (ד"ה קורנוס) שא"כ למה התירה המשנה דווקא לפצוע אגוזים, והרי מותר אף לצורך מקומו לפי ת"ק דר' יוסי (קושיה זו קשה גם על פירוש רבא בסוגיה), ותירץ שבא לחדש שקורנס של נפחים אפילו לצורך גופו אסור, ולכן באה המשנה הבאה לומר שכל הכלים ניטלים לצורך ושלא לצורך, היינו אפילו לצורך מקומו. הובאו דבריו גם ברשב"א ריש פרקין. | |||
==שיטת ההלכה== | |||
הפוסקים כולם פסקו כתנא קמא לפי פירוש רבא בסוגיה, שכלי שמלאכתו להיתר מותר ליטלו אפילו מחמה לצל, ואילו כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו אבל לא מחמה לצל, וכן הוא ב'''רמב"ם''' (שבת כה א-ג) וב'''טור''' (אורח חיים שח) וב'''שלחן ערוך''' (שח ג-ד). | |||
===כלים גדולים וכבדים=== | |||
ה'''גמרא''' (שבת לה א) מביאה מחלוקת רבה ורב יוסף לענין טלטול כוורת בשבת, שלדעת רבה אם היא בת שני כורים מותר לטלטלה, אבל בת שלוש כורים אסור. ואילו לדעת רב יוסף גם כוורת בת שלושה כורים מותר לטלטלה, ורק אם היא בת ארבעה כורים אסור. ופירש '''רש"י''' שם (ד"ה בת תלתא) שהטעם שאסור לטלטלה הוא מפני שהיא גדולה יותר מדי ואין תורת כלי עליה. | |||
<BR/>מנגד ב'''גמרא''' אחרת (עירובין קב א) מצאנו שרבי פדת התיר לטלטל קורה בשבת, אף שאינה ניטלת אלא בעשרה בני אדם, ואמר שתורת כלי עליה. וכן מכתשת שהיתה בבית מר שמואל שהיתה מחזקת חצי כור, והתירה מר שמואל לטלטלה לסמוך בה הואיל ותורת כלי עליה. | |||
ה'''תוספות''' (שבת לה ב ד"ה ואפילו) הבינו שבאמת גמרות אלו סותרות, והלכה כהגמרא בעירובין, שאין מתבטל שם כלי מחמת כובד, וכן כתב ה'''רא"ש''' בפסקים (שבת ב כד) ובתוספותיו (שבת לה א ד"ה אפילו). והוכיחו כן מגמרא נוספת (שבת מה ב) שרבה ורב יוסף אסרו לטלטל מנורה מפני שאדם קובע לה מקום, ואביי שם דחה דבריהם, ומוכח שכבר אביי לא סובר כן. וכן הסכים לדינא גם ה'''אגודה''' (שבת ב מט). | |||
כתב | אמנם ה'''תוספות''' בעירובין (קב א ד"ה ההוא) כתבו שהסוגיות אינן סותרות, שדווקא כוורת אסרו רבה ורב יוסף לפי שאין דרכה לטלטלה בחול, אבל קורה שדרכה לטלטלה בחול כדי לנעול את הדלת, מותר אפילו גדולה הרבה. וכן כתב גם ה'''רא"ש''' שם בתוספותיו (ד"ה ההיא). וה'''רשב"א''' בחידושיו (עירובין קב א ד"ה ההיא) הסכים לפירוש זה של התוספות, ומשמע שדווקא דבר שדרכו ליטלטל בחול מותר לטלטלו אף בעשרה בני אדם. | ||
<BR/>ה'''ראב"ד''' כתב (מובא בחידושי הרשב"א עירובין קב א ד"ה ההיא) שעשרה בני אדם שאמרה הגמרא הוא לשון גוזמא, אלא הכוונה לשני בני אדם ועשרה סייעו להם, שבאמת אם אינה מיטלטלת אלא בעשרה בני אדם אסור. | |||
<BR/>גם מלשון '''רבנו חננאל''' (עירובין קב א ד"ה ההיא שריתא) יש לדייק לכאורה שדווקא קורה ומכתשת מותר, לפי שכתב 'זו תורת כלי עליה', משמע שדווקא אלו אבל דבר שאין תורת כלי עליו מחמת כובדו, אסור לטלטלו. | |||
ה'''רי"ף''' (עירובין מט א) העתיק דברי רבי פדת ומר שמואל, הרי שסובר כוותייהו להלכה, ואת דברי רבה ורב יוסף בפרק בשבת לה. לא העתיק. גם ה'''רמב"ם''' (שבת כה ו) כתב שאבן או קורה גדולה אף שאינה ניטלת אלא בעשרה בני אדם, אם יש תורת כלי עליה מטלטלים אותה. ולא ביאר דעתו לגבי הכוורת שנחלקו בה רבה ורב יוסף. | |||
<BR/>ה'''מגיד משנה''' (כה ו) כתב בדעתם שסוברים הם שאין דברי רבה ורב יוסף להלכה, ושנדחו דבריהם מפני מימרות דרב פדת ומר שמואל, והעתיק דבריו ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שח). וכן פסק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (שח ב) שכל כלי אפילו הוא גדול וכבד הרבה לא נתבטל שם כלי ממנו מפני גודלו וכובדו, ולא הזכיר כלל תנאי שיהיה דרך לטלטלם בחול, וכן כתבו ה'''בית חדש''' (שח ג), ה'''אליה רבה''' (ה) וה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ד) שאין צריך שיהיה דרכן לטלטלן בחול, והעתיקם ה'''משנה ברורה''' (ח), אלא שהעיר שם שאם אין דרך להזיזה כלל כדי שלא תיפסד ותתקלקל הרי שהיא בכלל [[מוקצה מחמת חסרון כיס]] ואסור. | |||
===הגדרת צורך גופו=== | |||
{{להשלים}} | |||
ה'''גמרא''' (קכד א) מביאה דברי רבה שהטעם שנטילת הקנים בשלחן לחם הפנים אינו דוחה שבת, הוא מפני שאפשר גם בלא נטילתן בשבת, לפי שכל עניין הקנים הוא כדי שהלחם לא יתעפש, וכיון שהוא זמן מועט לא חיישינן לעיפוש ולכן אסור לטלטלן. מבואר מהגמרא שנטילה לצורך גופו אינה אלא בדבר שיש לו תועלת, אבל אם גם בלא הטלטול אין חשש קלקול אסור. וב'''רשב"א''' בחידושיו (ד"ה אלא אמר) כתב שאז נחשב טלטול דבר זה כמחמה לצל. וכתב בהגהות ה'''רא"ם הורוויץ''' (ש"ס וילנא בסופו עמ' 130) שמזה יש ללמוד לדידן בכלי שמלאכתו לאיסור, שאם אין צורך בגופו כיון שאפשר גם בלאו הכי, אסור לטלטלו. | |||
===הגדרת צורך מקומו=== | |||
{{להשלים}} | |||
===טלטול שלא לצורך כלל=== | |||
כתב ה'''ר"ן''' (חידושים קכג ב ד"ה וחזרו, בדפי הרי"ף מח א ד"ה ואיכא) שטלטול שלא לצורך כלל אסור, אף בכלי שמלאכתו להיתר, דלא הותר אלא מחמה לצל, ואין לנו אלא מה שהתירו, וכן דעת ה'''ריטב"א''' (קכג ב ד"ה אלא). גם ה'''מאירי''' (קכד א ד"ה כלי) כתב שאין לטלטל כלי שמלאכתו להיתר אלא לאיזה צורך.<BR/> | |||
אבל ב'''שיטה לר"ן''' (קכו ב ד"ה כי פליגי) כתב בשם '''הרא"ה''' שכל טלטול בכדי הרי הוא כמחמה לצל ומותר, והביא לזה ראיה מה'''גמרא''' (שבת קמב ב) שרבא הניח סכין על בן יונה ומטלטלו ועשה כן משום שאדם חשוב הוא אך מדינא אינו צריך. הרי מבואר שטלטל את הסכין בכדי ומותר. אמנם יש להשיב על ראיה זו, דשם מדובר בסכין, ובזה אפשר שכולם מודים לפי ש[[#כלי אוכל וספרי קודש|כלי האכילה לא נאסרו בטלטול]] כלל. ועוד, שאפשר שזה חשוב לצורך גופו שהרי צריך לו כדי לטלטל אגב הסכין את בן היונה. | |||
ה'''מגיד משנה''' (שבת כה ג) כתב שדעת הרשב"א (שבת מג ב) היא שטלטול שלא לצורך כלל אסור, וכתב שכן נראה דעת ה'''רמב"ם''' (שבת כה ג). אמנם בספר '''תהלה לדוד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&st=&pgnum=120 (ד)] הוכיח שהרשב"א לא ברירא ליה דבר זה ואינו אלא כמסתפק, וגם מהרמב"ם אין להביא ראיה לפי שנקט לשון הגמרא, וכדבריו כתב גם '''ערוך השלחן''' (שח טו) שאין ראיה לא מהרשב"א ולא מהרמב"ם. <BR/> | |||
וה'''אבני נזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1344&st=&pgnum=447&hilite= (אורח חיים תג ב)] כתב שאדרבה מהרשב"א בחידושים (קכד א ד"ה אמר רבא) מבואר שסובר שטלטול שלא לצורך כלל מותר, שהרי הגמרא אומרת שסידור קנים אינו דוחה את השבת מפני שאין בהם צורך, לפי שעד מוצאי שבת לא יתעפש הלחם בזמן מועט, והקשה על זה הרשב"א דמ"מ יהיה מותר דהוי מחמה לצל, ותירץ דגמרא זו היא אליבא דרבה שאוסר מחמה לצל. והנה יכול היה הרשב"א לתרץ שאפילו מחמה לצל אין פה, אלא הוי שלא לצורך כלל ואסור אף לרבא. מוכח מזה שסובר דשלא לצורך כלל שרי. וכתב עוד האבנ"ז שכן היא גם דעת התוספות (סוכה מב ב). | |||
ב'''שלחן ערוך''' (ד) פסק להלכה כדברי הר"ן בחידושיו, שכל טלטול שלא לצורך כלל אסור, אלא באוכלין וספרי קודש שמעולם לא נאסרו. | |||
<BR/>אמנם כמה מהאחרונים מצאו מקום להתיר וללמד זכות על מה שמקלים בזה, וכמו שכתב הרב '''תהלה לדוד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&st=&pgnum=120 (ד)] וכן הכריע ב'''אבני נזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1344&st=&pgnum=447&hilite= (אורח חיים תג)]. | |||
====מה נקרא שלא לצורך==== | |||
=====בצריך לאחר זמן===== | |||
ב'''טורי זהב''' (ב) התקשה היאך אנשים מטלטלים סכין בנדן שלהם כשהוא תלוי בחגורה אף שאין להם צורך בזה. ותירץ שלא אסרו אלא דבר שאין בו צורך כל היום, אבל אם עתיד להשתמש בו בשבת, מותר לשאתו כדי שיהיה מוכן לו בשעתו. והיו שתירצו קושיית הט"ז באופן אחר, ראה למשל ב'''חתם סופר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14001&st=&pgnum=63 (קכג ב ד"ה ת"ר)], אמנם לא חלקו על עיקר חידושו שכל שהוא לצורך שבת שרי, וכן העתיקוהו להלכה ה'''משנה ברורה''' (כא) והרב '''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9086&st=&pgnum=255&hilite= (טל)]. | |||
<BR/>כדברי הט"ז משמע גם ב'''מאירי''' (קכד א ד"ה כלי) שכתב שמותר לטלטל בגדים אף אם אינם נפסדים בחמה ואינו צריך להם עכשיו, לפי שאפשר שיבוא מי שישב עליהם ונמצא כאן קצת צורך. ובדבריו מבואר שאפילו צורך שאינו עכשווי שרי, ועוד שאפילו אינו צורך ודאי אלא רק אפשרי חשיב צורך ומותר לטלטל. | |||
=====התעסקות בכלי===== | |||
כתב הרב '''ערוך השלחן''' (שח טו) שטלטול שלא לצורך הוא כגון במתעסק בעלמא שאין לו שום כוונה בטלטולו, אבל אם יש לו שום הנאה בזה, אף שבכלי שמלאכתו לאיסור ודאי אסור, מ"מ במלאכתו להיתר מותר, העתיקו להלכה בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (כ פג). ובהערות '''ביצחק יקרא''' על המשנ"ב לרב אביגדר נבנצל (ד ד"ה שלא) כתב בשם הגרשז"א שאם אין לו כלי שמלאכתו להיתר להתעסק בו, מותר אף בכלי שמלאכתו לאיסור, אמנם בערוה"ש מפורש לא כן. | |||
<BR/>לעומת זאת ב'''בן איש חי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14054&st=&pgnum=294 (שנה שניה מקץ א)] כתב שלהתעסק במזלג או בסכין שלא לצורך אלא רק מפני שידיו עסקניות הן, הרי זה טלטול שלא לצורך ואסור. הובאו דבריו גם ב'''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9086&st=&pgnum=255 (מד)]. | |||
=====נמלך להחזיר הכלי===== | |||
עוד הוסיף שם הרב '''בן איש חי''' שאם אדם הביא מזלג לשולחן ונמלך להביא אחר, אין לו להחזיר את הראשון אם לא שצריך שמירה עליו או לצורך מקומו, דזהו טלטול שלא לצורך כלל, שהרי לא משנה לו אם יהיה בחדר זה או בחדר אחר. | |||
====כלי אוכל וספרי קודש==== | |||
כתב '''בעל המאור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40787&st=&pgnum=22 (בדפי הרי"ף מז א)] בסוף דבריו שכל מה שהוצרכו לאסור מלכתחילה הם דווקא כלים שפעמים מצויים במלאכת איסור, אבל כלים המיוחדים למלאכת היתר, כגון שולחן כוס וקערה לא עלתה על דעת אדם מעולם שיהיו אסורים. כעין זה כתב גם ה'''ר"ן''' בחידושיו (קכג ב ד"ה בראשונה), וכן הוא ב'''ריטב"א''' משמו (קכג ב ד"ה ת"ר).<BR/> | |||
וב'''תוספות''' (קכג ב ד"ה מקצוע) כתב באופן שונה, שמלכתחילה אסרו דווקא כלים שאין להם בית קיבול, אבל כלים בעלי בית קיבול ככוסות וצלחות וכד' היו מטלטלין לעולם. | |||
<BR/>וב'''שפת אמת''' (קכג ב ד"ה בתוס') הציע פירוש נוסף, שלא אסרו מלכתחילה כלים הנצרכים לאדם לאכול ולהשתמש בהם, ואפשר שהוא כדברי בעל המאור. | |||
לשיטתם יש לומר לכאורה, שכיון שבכלים אלו מעולם לא היתה גזרה, מותר [[#טלטול שלא לצורך כלל|לטלטלן אף שלא לצורך כלל]], וכן כתב להדיא '''הר"ן''' (קכג ב ד"ה וחזרו) שספרי הקודש ואוכלין שמלכתחילה לא נאסרו, מותר לטלטלן אף שלא לצורך כלל {{ראה עוד|כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|כלי אוכל וספרי קודש}} והעתיקו להלכה מרן ב'''שלחן ערוך''' (ד). וב'''שלטי הגיבורים''' (בדפי הרי"ף מח א א) הוסיף כן גם לגבי כלי האוכל שמותרים בטלטול אפילו שלו לצורך כלל ע"פ דברי התוס' שכלים אלו לא נאסרו כלל, וכן כתב מדנפשיה ה'''חת"ם סופר''' בחידושיו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14001&st=&pgnum=63 (קכג ב ד"ה ת"ר)], ולמד כן מדברי הר"ן. וכן כתב להלכה בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8004&st=&pgnum=110 (שח יח)] בשם הרב '''כנסת הגדולה''', וכן הביא בשמו בספר '''יד דוד''' זינצהיים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49408&st=&pgnum=87 (קכד א ד"ה קערות)] (כבר העירו האחרונים דליתא בכנסת הגדולה אלא מקורו מהשלטי גיבורים, ובבאר היטב העתיק כנראה מהתוס"ש). | |||
<BR/>אמנם ב'''רמב"ם''' (שבת כה א) משמע שגם כלי האכילה כגון כוס וקערה וסכין וכד', גם הם היו בכלל הגזרה ונחשבים הם לכלי שמלאכתו להיתר, ואף הם לא הותרו אלא לצורך עצמו, גופו ומקומו, אבל שלא לצורך כלל אין לטלטל גם כלים אלו, וב'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=213&hilite= (י)] כתב שכן משמע בדבריו ב'''פירוש המשניות''' (שבת יז ד) וב'''כל בו''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42483&st=&pgnum=73&hilite= (לא עמוד לג)] {{קטן|(צ"ע כוונתו בכלבו)}}. ובספר '''תהלה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&st=&pgnum=120 (ד)] כתב שלרמב"ם מותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר אף שלא לצורך כלל, ואם כן הוא הדין גם לקערות וכוסות וסכין. | |||
ולכאורה יש להקשות על השיטות המתירות, שהרי ב'''גמרא''' (קכד א) אביי מקשה על רבה לשיטתו אליבא דר' נחמיה איך אנו מטלטלים קערות אחר האכילה, ומתרץ לו רבה שזהו כ[[גרף של רעי]]. ולכאורה אינו מובן מעיקרא מאי קושיה, הרי קערות מעולם לא נאסרו, וכן כתבו להקשות בספר '''יד דוד''' זינצהיים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspxreq=49408&st=&pgnum=87 (קכד א ד"ה קערות)] ובשו"ת '''מנחת יצחק''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1600&st=&pgnum=176 (ז עב ד)]. <BR/> | |||
והנה ב'''מהרש"א''' (קכד א ד"ה לרבה) תמה שקושית אביי קשה גם על רבא היאך טלטלו קערות לפני התרת כלים, ומתמיהתו מבואר שגם קערות אינם מותרים אם לא לצורך גופו ומקומו או מחמה לצל, דגם הם היו בכלל האיסור. ובספר '''שבת של מי''' (קכד א ד"ה שם יתיב) כתב שהתירוץ לזה פשוט ע"פ התוס' הנ"ל, שקערות לא היו בכלל האיסור כלל. אבל לכאורה דבריו אינם מובנים דא"כ גם לר' נחמיה לא נאסרו מעולם ומה מקשב אביי. אמנם בשו"ת '''מנחת יצחק''' שם כותב שר' נחמיה פליג לגמרי וסובר שאף לכתחילה אסרו את כל הכלים, ולשיטתו ליכא חילוק בין כלים לכלים. | |||
<BR/>אמנם בספר '''יד דוד''' שם מכח קושית המהרש"א מסיק דגם כלי הסעודה אינם מותרים שלא לצורך כלל ודלא כהרב '''תוספת שבת''' הנ"ל. ולדעתו בתוס' ובבעה"מ י"ל שלא התירו אלא לצורך גופו ומקומו אבל שלא לצורך כלל אסור, ואף בר"ן לא הזכיר להדיא כלי האוכל אלא רק אוכלין. | |||
<BR/>להלכה, ב'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=213&hilite= (י)] העתיק כדברי הרב שלטי הגיבורים, וכתב שכן משמע בתוס' הנ"ל. גם ה'''משנה ברורה''' (כג) העתיק להלכה שאף כלי האוכל מותרים בטלטול שלא לצורך כלל דלא חלה עליהו תורת מוקצה, וכן פסק הרב '''חסד לאלפים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7849&st=&pgnum=539 (ב)]. <BR/> | |||
אמנם ה'''גר"ז''' (טז-יז) כתב שבתחילה כל הכלים נאסרו, ואף כשהתירו לא התירו אלא לגופו ומקומו או מחמה לצל כאשר מלאכתו להיתר, אבל שלא לצורך כלל לא התירו כלל. אמנם זהו דווקא בכלים אבל אוכלין וספרים לאו כלים נינהו ולא נאסרו כלל. כדבריו הכריעו הרב '''בן איש חי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14054&st=&pgnum=294 (שנה שניה מקץ א)] והרב '''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9086&st=&pgnum=255 (מד)]. | |||
==טעם האיסור== | |||
{{להשלים}} | |||
כתב ה'''ריטב"א''' (קכג ב ד"ה ת"ר) שטעם הגזירה שגזרו על טלטול כלים הוא משום הוצאה, וכן משמע בגמרא (שבת קכד ב). | |||
ובענין כלי שמלאכתו לאיסור כתב ה'''ראב"ד''' (בדפי הרי"ף ריש ביצה?) שהטעם בזה אינו משום מוקצה, אלא משום דמחזי כרוצה לעשות בה מלאכתו. וכן כתב ה'''מאירי''' (ריש ביצה ד"ה תרנגולת). אמנם ב'''רמב"ם''' (שבת כד יג) לא משמע כן. (ציץ אליעזר ד כו). | |||
[[קטגוריה:מוקצה]] | [[קטגוריה:מוקצה]] | ||
[[קטגוריה:שבת לה.]] | |||
[[קטגוריה:שבת קכב:]] | |||
[[קטגוריה:שבת קכג.]] | |||
[[קטגוריה:שבת קכג:]] | |||
[[קטגוריה:שבת קכד.]] | |||
[[קטגוריה:עירובין קב.]] | |||
[[קטגוריה:שבת פרק כה]] | |||
[[קטגוריה:אורח חיים סימן שח]] | |||