10,098
עריכות
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||בבא מציעא נח א, נדרים לז א||שבת ו כה|אורח חיים שו ד | {{מקורות||בבא מציעא נח א, נדרים לז א||שבת ו כה|אורח חיים שו ד}} | ||
האופן המותר והאופן האסור ליטול שכר, עבור שירות שנותן או פעולה שעושה בשבת. | האופן המותר והאופן האסור ליטול שכר, עבור שירות שנותן או פעולה שעושה בשבת. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
===גדר האיסור=== | ===גדר האיסור=== | ||
ב'''חידושי הגר"ח מבריסק''' (שבת יט א) כתב שאין איסור שכר שבת על נטילת הממון, אלא האיסור הוא לעשות פעולה, אף שהיא כשלעצמה מותרת, אם מרוויח עליה שכר בשבת. וב'''שמירת שבת כהלכתה''' (כח {קטז}) הקשה מה'''גמרא''' (כתובות סד א) שחוששת הגמ' לשכר שבת אפילו שאין האשה עושה שום מלאכה, רק | ב'''חידושי הגר"ח מבריסק''' (שבת יט א) כתב שאין איסור שכר שבת על נטילת הממון, אלא האיסור הוא לעשות פעולה, אף שהיא כשלעצמה מותרת, אם מרוויח עליה שכר בשבת. וב'''שמירת שבת כהלכתה''' (כח {קטז}) הקשה מה'''גמרא''' (כתובות סד א) שחוששת הגמ' לשכר שבת אפילו שאין האשה עושה שום מלאכה, רק ש[[הבעל מורד בה וקנסוהו להוסיף על כתובתה בכל יום שעומד במרדו]]. ותירץ בשם ה'''גרש"ז אויערבך''' ששם אינו שכר שבת ממש, אלא רק מיחזי כשכר שבת, כמבואר שם מלשון הגמרא, וכן הוא להדיא ב'''ריטב"א''' שם. אבל בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1880&st=&pgnum=54&hilite= (ח מא)] | ||
כתב שהוא איסור ממש, ואין חילוק בין מחזי כשכר שבת לשכר שבת, וראה [[#טעם האיסור|להלן]] | כתב שהוא איסור ממש, ואין חילוק בין מחזי כשכר שבת לשכר שבת, וראה [[#טעם האיסור|להלן]] | ||
===טעם האיסור=== | ===טעם האיסור=== | ||
כתב '''רש"י''' (כתובות סד א ד"ה כשכר שבת) שטעם האיסור הוא | כתב '''רש"י''' (כתובות סד א ד"ה כשכר שבת) שטעם האיסור הוא גזירה משום [[מקח וממכר]] ושכירות. וב'''מהר"ם שי"ף''' שם העיר על דבריו, שמקח וממכר גופא גזירה היא, וסיים דאפשר שכוונתו משום [[עובדין דחול]], וכעי"ז כתב בשו"ת '''בית שערים''' (אורח חיים ערה). | ||
<BR/>וב'''בית יוסף''' (אורח חיים תקפה) הביא דברי רש"י הללו וכתב על דבריו, דודאי אין הכוונה גזירה ממש, שהרי מו"מ היא גזירה ואי אפשר לגזור גזירה לגזירה, ולכן צ"ל שאפילו איסור דרבנן אין בזה, אלא רק יש להיזהר בזה לכתחילה. והביא לזה ראיה מהגמרא בפסחים נ: שמשמע שאין בזה איסור ממש אלא רק אינו רואה סימן ברכה. וע' בשו"ת '''משנה הלכות''' (ח מא) שביאר דברי הב"י ותירצם עם מש"כ בסי' שו. | <BR/>וב'''בית יוסף''' (אורח חיים תקפה) הביא דברי רש"י הללו וכתב על דבריו, דודאי אין הכוונה גזירה ממש, שהרי מו"מ היא גזירה ואי אפשר לגזור גזירה לגזירה, ולכן צ"ל שאפילו איסור דרבנן אין בזה, אלא רק יש להיזהר בזה לכתחילה. והביא לזה ראיה מהגמרא בפסחים נ: שמשמע שאין בזה איסור ממש אלא רק אינו רואה סימן ברכה. וע' בשו"ת '''משנה הלכות''' (ח מא) שביאר דברי הב"י ותירצם עם מש"כ בסי' שו. | ||
<BR/>ובספר '''אליה רבה''' (שו יד) כתב על דברי בית יוסף אלו, שנעלמה ממנו '''גמרא''' מפורשת (ביצה לז א) שאומרת שהטעם | <BR/>ובספר '''אליה רבה''' (שו יד) כתב על דברי בית יוסף אלו, שנעלמה ממנו '''גמרא''' מפורשת (ביצה לז א) שאומרת שהטעם ש[[אסור להקדיש בשבת ויו"ט]] הוא גזירה משום מקח וממכר, וזהו המקור לדברי רש"י הנ"ל. וכתבו שם '''רש"י''' ו'''תוס'''' (ד"ה משום) שמקח וממכר אסור מן הפסוק 'ממצוא חפצך', ולא הוי גזירה לגזירה, ואף אם נאמר דמו"מ גזירה דרבנן היא, כולה חדא גזירה הוא. | ||
ובשו"ת '''שואל ומשיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1426&st=&pgnum=194&hilite= (ה צא)] כתב שע"פ הרמב"ן בפרשת אמור יש באיסור שכר שבת דררא דאורייתא, שהרמב"ן עה"פ 'יהיה לכם שבתון' הביא דברי הספרי שאסור דברים שהם משום שבות, וכתב ע"ז הרמב"ן דחובת המנוחה בשבת היא דאורייתא, ועפי"ז סמכו חז"ל כל איסורי השבותין. | ובשו"ת '''שואל ומשיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1426&st=&pgnum=194&hilite= (ה צא)] כתב שע"פ הרמב"ן בפרשת אמור יש באיסור שכר שבת דררא דאורייתא, שהרמב"ן עה"פ 'יהיה לכם שבתון' הביא דברי הספרי שאסור דברים שהם משום שבות, וכתב ע"ז הרמב"ן דחובת המנוחה בשבת היא דאורייתא, ועפי"ז סמכו חז"ל כל איסורי השבותין. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
===איסור על הנותן=== | ===איסור על הנותן=== | ||
בספר '''תהלה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&st=&pgnum=3 (רמג א)] כתב בשם ספר '''מנורה הטהורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14799&st=&pgnum=34 (רמז ב)] | בספר '''תהלה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&st=&pgnum=3 (רמג א)] כתב בשם ספר '''מנורה הטהורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14799&st=&pgnum=34 (רמז ב)] | ||
שכשם שיש איסור לקבל שכר שבת, כן יש איסור על הנותן. אבל מדברי ה'''משנה ברורה''' (כא) שכתב דהנותן שכר שבת עובר על איסור 'לפני עיור', ואף השוכר את הפועל לעשות לו בשבת עובר על האיסור [ומקורו ב'''חיי אדם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38644&st=&pgnum=235 (ס ח)]], דייק בבספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (כח {קיט}) שאין על הנותן איסור שכר שבת, אלא רק איסור 'לפני עיור'. | שכשם שיש איסור לקבל שכר שבת, כן יש איסור על הנותן. אבל מדברי ה'''משנה ברורה''' (כא) שכתב דהנותן שכר שבת עובר על איסור '[[לפני עיור]]', ואף השוכר את הפועל לעשות לו בשבת עובר על האיסור [ומקורו ב'''חיי אדם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38644&st=&pgnum=235 (ס ח)]], דייק בבספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (כח {קיט}) שאין על הנותן איסור שכר שבת, אלא רק איסור 'לפני עיור'. | ||
<BR/>ויש להעיר מלשון הברייתא שבה כתוב 'אין נותנין לו שכר שבת', משמע שהוא דין דווקא על הנותן, וכן ציטטו הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש והשו"ע. אבל בטור שינה הלשון וכתב 'אסור לו ליקח שכר שבת', ועמד על זה ה'''בית חדש''' (ג). | <BR/>ויש להעיר מלשון הברייתא שבה כתוב 'אין נותנין לו שכר שבת', משמע שהוא דין דווקא על הנותן, וכן ציטטו הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש והשו"ע. אבל בטור שינה הלשון וכתב 'אסור לו ליקח שכר שבת', ועמד על זה ה'''בית חדש''' (ג). | ||
<BR/>וב'''ערך ש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8539&st=&pgnum=166 (ד)] | <BR/>וב'''ערך ש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8539&st=&pgnum=166 (ד)] ביאר כוונת הטור, דכיון שהוא צורך מצווה [שמירת פרה אדומה ותינוקות שלא יטמאו] יש להתיר לנותן אם אי אפשר בענין אחר, אלא שהמקבל אסור אף לצורך מצוה. וראה בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1882&st=&pgnum=84&hilite= (י סד)] | ||
שדחה דבריו. וב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ד) כתב בכוונת הטור לומר שאפילו רוצה המשכיר ליתן לו שכר, אסור לו ליקח, והעתיקו ה'''משנה ברורה''' (טו).<BR/> | שדחה דבריו. וב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ד) כתב בכוונת הטור לומר שאפילו רוצה המשכיר ליתן לו שכר, אסור לו ליקח, והעתיקו ה'''משנה ברורה''' (טו).<BR/> | ||
ובשו"ת '''משנה הלכות''' שם הביא מדברי ה'''טור''' עצמו (אורח חיים תקפה) שציטט את הברייתא ככל הראשונים ואעפ"כ סובר שהאיסור הוא על המקבל. וראה שם שהוכיח כן מדברי הברייתא, שלשון 'אין נותנין' מוכיח שמצד דיני הממון מגיע לו תשלום, אלא דאסור הוא לקבל מפני שכר שבת ולכן אין נותנין לו, וזהו חידוש הברייתא, שמטעם זה אינו חייב באחריות, אף שמצד דיני ממונות יש כאן חיוב תשלום. ודברים דומים לזה כתב ה'''רי"מ שטרן''' בקובץ מבית לוי (תשרי תשנח ב לא). | ובשו"ת '''משנה הלכות''' שם הביא מדברי ה'''טור''' עצמו (אורח חיים תקפה) שציטט את הברייתא ככל הראשונים ואעפ"כ סובר שהאיסור הוא על המקבל. וראה שם שהוכיח כן מדברי הברייתא, שלשון 'אין נותנין' מוכיח שמצד דיני הממון מגיע לו תשלום, אלא דאסור הוא לקבל מפני שכר שבת ולכן אין נותנין לו, וזהו חידוש הברייתא, שמטעם זה אינו חייב באחריות, אף שמצד דיני ממונות יש כאן חיוב תשלום. ודברים דומים לזה כתב ה'''רי"מ שטרן''' בקובץ מבית לוי (תשרי תשנח ב לא). | ||
==הגדרת שכר== | ==הגדרת שכר== | ||
הקשה בספר '''ישועות יעקב''' אורנשטיין [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9259&st=&pgnum=262 (שז ו)] על דברי הגמרא (שבת קנא א) שאומרת | הקשה בספר '''ישועות יעקב''' אורנשטיין [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9259&st=&pgnum=262 (שז ו)] על דברי הגמרא (שבת קנא א) שאומרת ש[[מותר לומר לחבירו בשבת 'שמור לי ואשמור לך']], למה לא חשיב שכר שבת, והרי [[שמור לי ואשמור לך חשיב שומר שכר]]. ותירץ שאף שלענין ממון נחשב הוא שומר שכר, מ"מ לענין שכר שבת, בעינן שכר ממש, דלא"ה אינו אסור. ומטעם זה התיר גם לנכות חוב עבור שמירה בשבת, דל"ח שכר שבת. והביא ראיה לדבריו מהגמרא (כתובות סד א) שאין מוסיפים על כתובת האשה שכר על יום השבת, כאשר בעלה מורד, אך כן [[מפחיתים ממנה כאשר היא מורדת]], ואין בזה משום שכר שבת, כיוון שהוא רק ניכוי חוב של הבעל.<BR/> | ||
מבואר יוצא מדבריו ששכר שבת מוגדר רק שכר ממש, ולא ניכוי חוב וכן לא תועלת אחרת שמרוויח עבור שמירתו בשבת. גם ב'''מגן אברהם''' (ז) כתב דמחילת חוב אינה שכר שבת, והביא לזה הראיה מן הגמ' בכתבות הנזכרת. | מבואר יוצא מדבריו ששכר שבת מוגדר רק שכר ממש, ולא ניכוי חוב וכן לא תועלת אחרת שמרוויח עבור שמירתו בשבת. גם ב'''מגן אברהם''' (ז) כתב דמחילת חוב אינה שכר שבת, והביא לזה הראיה מן הגמ' בכתבות הנזכרת. | ||
<BR/>אבל ב'''ריטב"א''' (כתובות סד א) מפורש שמחילת חוב עבור עבודה הנעשית בשבת חשיב שכר שבת, והגמרא בכתובות התירה מפני שרק מיחזי כשכר שבת, שהרי אין האשה עושה שום פעולה. וכ"כ '''ר' עקיבא איגר''' בגליון שלחן ערוך (ז). | <BR/>אבל ב'''ריטב"א''' (כתובות סד א) מפורש שמחילת חוב עבור עבודה הנעשית בשבת חשיב שכר שבת, והגמרא בכתובות התירה מפני שרק מיחזי כשכר שבת, שהרי אין האשה עושה שום פעולה. וכ"כ '''ר' עקיבא איגר''' בגליון שלחן ערוך (ז). | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
===מתנה=== | ===מתנה=== | ||
כתב ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ד) שאם נותן לו בתורת מתנה, לא חשיב שכר שבת, והעתיקו ה'''משנה ברורה''' (טו). וב'''אליה רבה''' (טו) כתב בשם '''מהר"ם מטיקטין''' על המרדכי (קפט מ) דכל שאם היה עושה כן גם בלי שכר, לא חשיב שכר שבת. וכתב שכן הוא | כתב ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ד) שאם נותן לו בתורת מתנה, לא חשיב שכר שבת, והעתיקו ה'''משנה ברורה''' (טו). וב'''אליה רבה''' (טו) כתב בשם '''מהר"ם מטיקטין''' על המרדכי (קפט מ) דכל שאם היה עושה כן גם בלי שכר, לא חשיב שכר שבת. וכתב שכן הוא ב'''אגודה''' (כתובות צ). | ||
===פחות משווה פרוטה=== | ===פחות משווה פרוטה=== | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
<BR/>מבואר מדברי הברייתא, שיסוד היתר ההבלעה תלוי בסיכום שמסכמים ביניהם קודם העבודה. שאם הוא שכיר יום, אף שנותן לו את כל השכר ביחד ואינו מפרש לו שכר השבת, אינו נחשב להבלעה ואסור, משום שנותן לו שכר על מה ששמר בשבת. אבל אם הוא שכיר לפרק זמן שכולל בתוכו גם את יום השבת, הרי שהשכר שנותן לו עבור יום השבת, מובלע הוא בשכר שאר הימים ומותר. | <BR/>מבואר מדברי הברייתא, שיסוד היתר ההבלעה תלוי בסיכום שמסכמים ביניהם קודם העבודה. שאם הוא שכיר יום, אף שנותן לו את כל השכר ביחד ואינו מפרש לו שכר השבת, אינו נחשב להבלעה ואסור, משום שנותן לו שכר על מה ששמר בשבת. אבל אם הוא שכיר לפרק זמן שכולל בתוכו גם את יום השבת, הרי שהשכר שנותן לו עבור יום השבת, מובלע הוא בשכר שאר הימים ומותר. | ||
על דברי ה'''גמרא''' (כתובות סד א) שאמרה | ===שכרו לחודש ונותן לו לפי יום=== | ||
על דברי ה'''גמרא''' (כתובות סד א) שאמרה ש[[מוסיפין לאיש המורד באשתו]] ג' טרפעיקין על כתובתה, חצי טרפעיק לכל יום, ועל שבת אין מוסיפים משום דמחזי כשכר שבת, הקשה ה'''ר"ן''' על דפי הרי"ף (כתובות כז ב ד"ה ירושלמי) למה מיחזי כשכר שבת, והרי בהבלעה מותר. ותירץ שאין זו הבלעה לפי שמוסיפים לכל יום ויום חצי טרפעיק, ואם יתפייס באמצע השבוע, אינם מצטרפים ימי השבוע זה עם זה. ודברי הר"ן הללו לקוחים מן ה'''תוספות''' (כתובות סד ב ד"ה מיחזי). | |||
<BR/>ועל פי דברי הר"ן אלו כתב ה'''דרכי משה''' (ב) שאם משכיר את הפועל לחודש, אבל נותן לו שכר לפי יום באופן שיכול הוא לחזור בו באמצע החודש ולקבל את השכר רק עבור הימים שעברו, ה"ז שכר שבת ואסור, וכן ביאר ה'''מגן אברהם''' את פסק ה'''רמ"א''' (ד) וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (יח-יט). ובשו"ת '''איגרות משה''' (ה יח) הסתפק בלשון הרמ"א, לפי שמשמע מלשונו שאף שאין בעל הבית יכול לחזור בו באמצע השכירות, מ"מ צריך שיהיה השכר בהבלעה, ונשאר בצ"ע. | <BR/>ועל פי דברי הר"ן אלו כתב ה'''דרכי משה''' (ב) שאם משכיר את הפועל לחודש, אבל נותן לו שכר לפי יום באופן שיכול הוא לחזור בו באמצע החודש ולקבל את השכר רק עבור הימים שעברו, ה"ז שכר שבת ואסור, וכן ביאר ה'''מגן אברהם''' את פסק ה'''רמ"א''' (ד) וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (יח-יט). ובשו"ת '''איגרות משה''' (ה יח) הסתפק בלשון הרמ"א, לפי שמשמע מלשונו שאף שאין בעל הבית יכול לחזור בו באמצע השכירות, מ"מ צריך שיהיה השכר בהבלעה, ונשאר בצ"ע. | ||
| שורה 50: | שורה 51: | ||
כתב ה'''חיי אדם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38644&st=&pgnum=235 (ס ח)] שאם מנכה השכר לשומר כאשר אינו שומר בשבת, לא הוי הבלעה. ולמד כן מהגמרא בכתובות הנזכרת ומתוס' שם. אבל ה'''משנה ברורה''' (יז) חלק עליו וכתב שיכול לנכות לו ולא הוי שכר שבת, כשם שמנכה לו מיום אחר, וביאר דבריו יותר ב'''באור הלכה''' (ד"ה נותן לו). | כתב ה'''חיי אדם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38644&st=&pgnum=235 (ס ח)] שאם מנכה השכר לשומר כאשר אינו שומר בשבת, לא הוי הבלעה. ולמד כן מהגמרא בכתובות הנזכרת ומתוס' שם. אבל ה'''משנה ברורה''' (יז) חלק עליו וכתב שיכול לנכות לו ולא הוי שכר שבת, כשם שמנכה לו מיום אחר, וביאר דבריו יותר ב'''באור הלכה''' (ד"ה נותן לו). | ||
כתב ב'''שו"ת מהרש"ג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48130&st=&pgnum=111&hilite= (סה)] שאם שוכר שומר לכל יום ויום, וגם לשבת, לאחר מכן נותן את שכר כל הימים יחד, פשוט שאין זה נחשב הבלעה, וכתב שכן הוא גם ב'''שו"ת מהר"ם שי"ק''' (צו) ובשו"ת '''תשורת ש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1485&st=&pgnum=322&hilite= (תקיט)]. אלא שהקשה על זה ממש"כ הר"ן (עבודה זרה ) הובא להלכה ב'''רמ"א''' (רמה א) ש[[ישראל שיש לו שותפות עם גוי]] בתנור, אם הגוי אופה על דעת עצמו בשבת, מותר לישראל אחר כך לחלוק השכר שווה בשווה, אף שנוטל שכר שבת, ובלבד שיהיה זה בהבלעה. וקשה דמה בכך שנותן לו השכר מעורב עם ימות החול, והרי השכר הוא עבור יום השבת. וכתב שם לחלק שלא אסרו חז"ל אלא שכר שהוא מקבל עבור זמן השבת, שיש צורך לעשיית פעולה זו בשבת, כגון שמירה וכד', אבל אם עושה מלאכה שאין משמעות לכך שהיא נעשית בשבת, וגם אינם מזכירים הימים כלל, אלא הלוקח משלם לפי קיבולת העבודה, אף שהיא נעשתה בשבת, אין זה חשוב שכר שבת אם היא מובלעת בשכר שאר הימים. ומ"מ סיים שם דבעינן גם שלא תהיה המלאכה מלאכת גופו של ישראל, שאם שכרו להניח לו חפצים וכד', והניחם בשבת, אין ראיה להתיר שתועיל בזה הבלעה. | ===הבלעה בשעת התשלום=== | ||
כתב ב'''שו"ת מהרש"ג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48130&st=&pgnum=111&hilite= (סה)] שאם שוכר שומר לכל יום ויום, וגם לשבת, לאחר מכן נותן את שכר כל הימים יחד, פשוט שאין זה נחשב הבלעה, וכתב שכן הוא גם ב'''שו"ת מהר"ם שי"ק''' (צו) ובשו"ת '''תשורת ש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1485&st=&pgnum=322&hilite= (תקיט)]. אלא שהקשה על זה ממש"כ הר"ן (עבודה זרה ) הובא להלכה ב'''רמ"א''' (רמה א) ש[[ישראל שיש לו שותפות עם גוי]] בתנור, אם הגוי אופה על דעת עצמו בשבת, [[מותר לישראל אחר כך לחלוק השכר]] שווה בשווה, אף שנוטל שכר שבת, ובלבד שיהיה זה בהבלעה. וקשה דמה בכך שנותן לו השכר מעורב עם ימות החול, והרי השכר הוא עבור יום השבת.<BR/> | |||
וכתב המהרש"ג שם לחלק שלא אסרו חז"ל אלא שכר שהוא מקבל עבור זמן השבת, שיש צורך לעשיית פעולה זו בשבת, כגון שמירה וכד', אבל אם עושה מלאכה שאין משמעות לכך שהיא נעשית בשבת, וגם אינם מזכירים הימים כלל, אלא הלוקח משלם לפי קיבולת העבודה, אף שהיא נעשתה בשבת, אין זה חשוב שכר שבת אם היא מובלעת בשכר שאר הימים. ומ"מ סיים שם דבעינן גם שלא תהיה המלאכה מלאכת גופו של ישראל, שאם שכרו להניח לו חפצים וכד', והניחם בשבת, אין ראיה להתיר שתועיל בזה הבלעה. | |||
===הבלעה בזמן=== | ===הבלעה בזמן=== | ||
==נכרי== | ==נכרי== | ||
===שכר שבת מנכרי=== | ===שכר שבת מנכרי=== | ||
ב'''גמרא''' (עבודה זרה כו א) משמע שמותר לקבל שכר שבת מנכרי, שרב יוסף סבר שם לומר | ב'''גמרא''' (עבודה זרה כו א) משמע שמותר לקבל שכר שבת מנכרי, שרב יוסף סבר שם לומר ש[[מותר ליילד נכרית בשכר]] אף בשבת משום איבה, ואמר לו אביי, שאין להתיר לפי שיכולה לומר לה שאינה יכולה לחלל שבת על גויה מפני שהיא עצמה אינה שומרת שבת, ורק ליילד ישראלית מותר. ומבואר מזה דמ"מ לולי חשש חילול שבת מותר היה ליטול שכר מן הנכרית עבור שבת. אך ב'''ריטב"א''' שם כתב (ד"ה אולודי) שנוטלת את השכר וזורקתו לים, משום ששכר שבת אסור. וצ"ת בדעת שאר הראשונים שלא כתבו כן. | ||
<BR/>אמנם מדברי הראשונים בסוגיה | <BR/>אמנם מדברי הראשונים בסוגיה ד[[השכרת כלים]] (שבת יט א) מבואר להדיא דשכר שבת אסור אף אם נוטלו מן הגוי. | ||
===שכר שבת לנכרי=== | ===שכר שבת לנכרי=== | ||
{{להשלים|פסקה=כן}} | |||
==איסור הזכרת שכר השבת בפירוש== | ==איסור הזכרת שכר השבת בפירוש== | ||
ב'''תוספתא''' (שבת יח טז) מובא שאין לומר תן לי שכרי של שבת, אלא אומר לו תן לי שכרי של לעשרה ימים. ובגירסה אחרת של ה'''תוספתא''' (בבא מציעא ח א) מבואר דאיירי בשכיר שבת, כלומר של שבוע. | ב'''תוספתא''' (שבת יח טז) מובא שאין לומר תן לי שכרי של שבת, אלא אומר לו תן לי שכרי של לעשרה ימים. ובגירסה אחרת של ה'''תוספתא''' (בבא מציעא ח א) מבואר דאיירי בשכיר שבת, כלומר של שבוע. | ||
==שכר שבת בדיעבד== | ==שכר שבת בדיעבד== | ||
כתב ה'''מרדכי''' (שבת רמו) בשם רבנו גרשום שגויים שאפו בתנור של ישראל בעל כרחו ונתנו לו פת בשכרו, אינו יכול להינות מאותה הפת, והביא לזה ראיה מה'''גמרא''' (עבודה זרה כב ב) דאיתא בברייתא | כתב ה'''מרדכי''' (שבת רמו) בשם רבנו גרשום שגויים שאפו בתנור של ישראל בעל כרחו ונתנו לו פת בשכרו, אינו יכול להינות מאותה הפת, והביא לזה ראיה מה'''גמרא''' (עבודה זרה כב ב) דאיתא בברייתא ש[[לא יאמר ישראל לגוי שותפו 'טול אתה חלקך בשבת ואני בחול']], והטעם משום שכיון שהם שותפים ועל שניהם מוטלת העבודה, א"כ מה שהגוי עושה בשבת הוא כשלוחו של ישראל. וכתוב שם 'ואם באו לחשבון אסור' מבואר מזה דאפילו בדיעבד אסור ליטול שכר שבת. והובא כל זה להלכה ב'''שלחן ערוך''' (רמה ו). | ||
<BR/>ובהערות '''בגדי ישע''' על המרדכי לבעל השל"ה (כא) כתב ליישב הגירסה שרק לכתחילה אסור ליטול, אבל בדיעבד אם נתנו לו מותר להינות מן הפת. וב'''לבוש''' כתב (רמה ג) שטעם האיסור הוא מפני שנאפית הפת בשבילו, ולכן אסור בהנאה מדרבנן. ולפי"ז שכר שבת בדיעבד שרי. | <BR/>ובהערות '''בגדי ישע''' על המרדכי לבעל השל"ה (כא) כתב ליישב הגירסה שרק לכתחילה אסור ליטול, אבל בדיעבד אם נתנו לו מותר להינות מן הפת. וב'''לבוש''' כתב (רמה ג) שטעם האיסור הוא מפני שנאפית הפת בשבילו, ולכן אסור בהנאה מדרבנן. ולפי"ז שכר שבת בדיעבד שרי.<BR/> | ||
אבל רוב ככל האחרונים דחו דברי הבגדי ישע והלבוש, וכתבו שאף בדיעבד אסור. כן כתב ה'''גר"ז''' () וה'''באור הלכה''' (ד"ה אסור) ו'''ערוך השלחן''' (יח). | אבל רוב ככל האחרונים דחו דברי הבגדי ישע והלבוש, וכתבו שאף בדיעבד אסור. כן כתב ה'''גר"ז''' () וה'''באור הלכה''' (ד"ה אסור) ו'''ערוך השלחן''' (יח). | ||
| שורה 69: | שורה 73: | ||
ועל פי דברים אלו כתב ב'''שמירת שבת כהלכתה''' (כח עו) שכל שכר שבת אסור בדיעבד בין לו ובין לאחרים. {{ראה עוד|שכר שבת|בדיעבד}} | ועל פי דברים אלו כתב ב'''שמירת שבת כהלכתה''' (כח עו) שכל שכר שבת אסור בדיעבד בין לו ובין לאחרים. {{ראה עוד|שכר שבת|בדיעבד}} | ||
==ראו גם== | |||
[[שכר שבת לדבר מצוה]] | |||
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | |||
* [http://asif.co.il/?wpfb_filepage=02-pdf-96 בענין שכר שבת] - הרב ברוך רקובר, 'שעלי דעת' ג, תשמ"ד. | |||
* [http://beinenu.com/lessons/%D7%A9%D7%9B%D7%A8-%D7%A9%D7%91%D7%AA שכר שבת] - הרב יהודה אריה דינר, ערוץ [http://beinenu.com/ 'בינינו']. | |||
[[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]] | [[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]] | ||
[[קטגוריה:בבא מציעא נח.]] | |||
[[קטגוריה:נדרים לז.]] | |||
[[קטגוריה:שבת פרק ו]] | |||
[[קטגוריה:אורח חיים סימן שו]] | |||