10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בדיקה לפני תשמיש"
אין תקציר עריכה
(דף חדש: {{מקורות|נידה א ז; ב א; ב ד|נידה יא.-יב:|נידה א א,ו|איסורי ביאה ד יד,טז|יורה דעה קפו א-ב}} ==טיוטא== אשה הרוצה ל...) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|נידה א ז; ב א; ב ד|נידה יא | {{מקורות|נידה א ז; ב א; ב ד|נידה יא א - יב ב|נידה א א,ו|איסורי ביאה ד יד,טז|יורה דעה קפו א-ב}} | ||
אשה הרוצה לשמש עם בעלה, אם צריכה לבדוק את עצמה קודם תשמיש שמא טמאה היא ואסורה לבעלה, ואם יש חילוק בין אשה שיש לה וסת לאשה שאין לה וסת. | אשה הרוצה לשמש עם בעלה, אם צריכה לבדוק את עצמה קודם תשמיש שמא טמאה היא ואסורה לבעלה, ואם יש חילוק בין אשה שיש לה וסת לאשה שאין לה וסת. | ||
| שורה 53: | שורה 51: | ||
'''רש"י''' (יב ב ד"ה מאן) כתב שמסקנת הגמרא היא שרב יהודה בשם שמואל שפסק כר' חנינא בן אנטיגנוס, באמת דיבר בעסוקה בטהרות, ובזה דווקא צריכה בדיקה. ואף שכבר אמר כן ר' זירא בשם שמואל לעיל, שניהם אמרו כן משמו, ומאן דמתני הא לא מתני הא. | '''רש"י''' (יב ב ד"ה מאן) כתב שמסקנת הגמרא היא שרב יהודה בשם שמואל שפסק כר' חנינא בן אנטיגנוס, באמת דיבר בעסוקה בטהרות, ובזה דווקא צריכה בדיקה. ואף שכבר אמר כן ר' זירא בשם שמואל לעיל, שניהם אמרו כן משמו, ומאן דמתני הא לא מתני הא. | ||
לפי דברי רש"י יוצא למעשה שאשה שאינה עסוקה בטהרות | לפי דברי רש"י יוצא למעשה שאשה שאינה עסוקה בטהרות אפילו שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לפני תשמיש, ואילו אשה העסוקה בטהרות אפילו יש לה וסת צריכה בדיקה לפני תשמיש. וזהו מתאים לדברי רב יהודה בשם שמואל לעיל (יא ב) שלפי פשט הגמרא שם גם אשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה אלא אם כן עסוקה בטהרות, ופירש רש"י שם (ד"ה מגו) שמתוך שהצריכוה בדיקה לטהרות, שמא ראתה היא מחמת תשמיש, הצריכוה גם בדיקה קודם תשמיש. | ||
<BR/>כמה וכמה ראשונים הסכימו לשיטה זו. כן נראה מדברי ה'''תוספות''' (יב ב ד"ה דמתני), וכן הכריעו ה'''רשב"א''' בחידושים (יב ב ד"ה ואקשינן) וב'''תורת הבית''' (ז ב ד"ה ועתה) וה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה אבל עם כל זאת), וכשיטה זו סוברים גם '''בעל המאור''' (כתובות ס ב) ו'''ספר התרומה''' (צג) ו'''סמ"ג''' (לאוין קיא לז ג ד"ה שנינו בפרק ראשון) ו'''הגהות מיימוניות''' (איסורי ביאה ד כ) בשם ה'''רשב"ם''', וה'''רוקח''' (שיז ד"ה בדיקה). גם ה'''מאירי''' נראה שסובר כשיטה זו (יב א ד"ה כבר ביארנו).<BR/> | <BR/>כמה וכמה ראשונים הסכימו לשיטה זו. כן נראה מדברי ה'''תוספות''' (יב ב ד"ה דמתני), וכן הכריעו ה'''רשב"א''' בחידושים (יב ב ד"ה ואקשינן) וב'''תורת הבית''' (ז ב ד"ה ועתה) וה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה אבל עם כל זאת), וכשיטה זו סוברים גם '''בעל המאור''' (כתובות ס ב) ו'''ספר התרומה''' (צג) ו'''סמ"ג''' (לאוין קיא לז ג ד"ה שנינו בפרק ראשון) ו'''הגהות מיימוניות''' (איסורי ביאה ד כ) בשם ה'''רשב"ם''', וה'''רוקח''' (שיז ד"ה בדיקה). גם ה'''מאירי''' נראה שסובר כשיטה זו (יב א ד"ה כבר ביארנו).<BR/> | ||
ה'''רא"ש''' (א ה) גם הוא הסכים לפירוש רש"י בגמרא, אלא שסיים שלא מלאו ליבו להקל אחר שרבנו חננאל מחמיר בזה, וכל דבריו דברי קבלה הן. | ה'''רא"ש''' (א ה) גם הוא הסכים לפירוש רש"י בגמרא, אלא שסיים שלא מלאו ליבו להקל אחר שרבנו חננאל מחמיר בזה, וכל דבריו דברי קבלה הן. | ||
הרשב"א ב'''תורת הבית''' (ז ב ד"ה ועתה) חיזק שיטה זו להלכה ולמעשה והביא ראיות מהגמרא שאין לבדוק | הרשב"א ב'''תורת הבית''' (ז ב ד"ה ועתה) חיזק שיטה זו להלכה ולמעשה והביא ראיות מהגמרא שאין לבדוק קודם תשמיש, שהרי רב יהודה הורה לר' זירא שלא לבדוק, ומשמע שאפילו ממידת חסידות אין לעשות כן שמא לבו נוקפו ופורש, ומן הסתם איירי באין לה וסת, שאם לא כן היה לו לפרש. וכן ראיה מהמשנה שכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן, וגם שם משמע בגמרא שאף בשאין לה וסת איירי. | ||
====קושיות לשיטה זו==== | ====קושיות לשיטה זו==== | ||
| שורה 100: | שורה 98: | ||
=====הסבר ה'חוות דעת'===== | =====הסבר ה'חוות דעת'===== | ||
ב'''חוות דעת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47858&st=&pgnum=32 (קפו א)] כתב | ב'''חוות דעת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47858&st=&pgnum=32 (קפו א)] כתב לתרץ קושיית רש"י באופן אחר ולחלק בין בדיקת חורים וסדקים לקינוח, שאשה העסוקה בטהרות צריכה בדיקת חורים וסדקים, אך לבעלה אינה צריכה אלא קינוח. וא"כ דברי רב יהודה בשם שמואל הראשונים מדברים על בדיקת חורים וסדקים ולכן קאמר דאינה צריכה בדיקה אם לא עסוקה בטהרות, אמנם לענין קינוח לא דיבר ואפשר שצריכה קינוח. אמנם דברי ר' זירא בשם שמואל שאמר שאשה שאינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה, זה מיירי אפילו בקינוח בלבד. | ||
<BR/>ולפי זה מתפרשת הגמרא, ששואלת במה מדבר שמואל שפסק כר' חנינא, אי בעסוקה בטהרות ובעי בדיקת חורים וסדקים, הא אמרה חדא זימנא, והכוונה לדברי רב יהודה בשם שמואל. ואי מיירי בשאינה עסוקה בטהרות וחובת הבדיקה היא קינוח, הרי זהו נגד דברי ר' זירא. | <BR/>ולפי זה מתפרשת הגמרא, ששואלת במה מדבר שמואל שפסק כר' חנינא, אי בעסוקה בטהרות ובעי בדיקת חורים וסדקים, הא אמרה חדא זימנא, והכוונה לדברי רב יהודה בשם שמואל. ואי מיירי בשאינה עסוקה בטהרות וחובת הבדיקה היא קינוח, הרי זהו נגד דברי ר' זירא. | ||
אמנם דברי החוות דעת קשים מכמה פנים, כמו שכתב כבר הרב '''ערוך השלחן''' (ה) ועוד אחרונים. גם קשה לדבריו הגמרא (יא ב) שאומרת שדברי רב יהודה בשם שמואל אחדים הם עם דברי ר' זירא, אלא שמאן דמתני הא לא מתני הא, ולדברי החוו"ד זה דיבר על קינוח וזה על בדיקת חורים וסדקים. | אמנם דברי החוות דעת קשים מכמה פנים, כמו שכתב כבר הרב '''ערוך השלחן''' (ה) ועוד אחרונים. גם קשה לדבריו הגמרא (יא ב) שאומרת שדברי רב יהודה בשם שמואל אחדים הם עם דברי ר' זירא, אלא שמאן דמתני הא לא מתני הא, ולדברי החוו"ד זה דיבר על קינוח וזה על בדיקת חורים וסדקים. | ||
=====הסבר הפרדס רימונים===== | =====הסבר הפרדס רימונים===== | ||
{{ | {{להשלים|פסקה=כן}} | ||
====שיטת הראב"ד בהשגות==== | ====שיטת הראב"ד בהשגות==== | ||
| שורה 144: | שורה 142: | ||
====הסבר ערוך השלחן בדעת הרי"ף==== | ====הסבר ערוך השלחן בדעת הרי"ף==== | ||
{{ | {{להשלים|פסקה=כן}} | ||
==סיכום שיטות הראשונים== | ==סיכום שיטות הראשונים== | ||
| שורה 167: | שורה 165: | ||
===אם די בקינוח או צריך בדיקת חורים וסדקים=== | ===אם די בקינוח או צריך בדיקת חורים וסדקים=== | ||
{{ | {{להשלים|פסקה=כן}} | ||
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ||
| שורה 175: | שורה 173: | ||
[[קטגוריה:בדיקות]] | [[קטגוריה:בדיקות]] | ||
[[קטגוריה:תשמיש]] | [[קטגוריה:תשמיש]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:נדה ה.]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:נדה יא.]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:נדה יא:]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:נדה יב.]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:נדה יב:]] | ||
[[קטגוריה:איסורי ביאה פרק ד]] | [[קטגוריה:איסורי ביאה פרק ד]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה סימן קפו]] | [[קטגוריה:יורה דעה סימן קפו]] | ||