9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||שבת כא א-ב||מגילה וחנוכה ד ה-ו|אורח חיים תרעג א-ב}} | {{מקורות||שבת כא א-ב||מגילה וחנוכה ד ה-ו|אורח חיים תרעג א-ב}} | ||
אילו שמנים ופתילות כשרים לנר חנוכה, מה הדין אן כבו נרות חנוכה אם צריך לחזור ולהדליקן, והאם מותר להשתמש באור הנרות של חנוכה. | אילו שמנים ופתילות כשרים לנר חנוכה, מה הדין אן כבו נרות חנוכה אם צריך לחזור ולהדליקן, והאם מותר להשתמש באור הנרות של חנוכה. | ||
== | == סוגיות הגמרא == | ||
=== כבתה אם זקוק לה, ואם מותר להשתמש לאורה === | === כבתה אם זקוק לה, ואם מותר להשתמש לאורה === | ||
ה'''גמרא''' (שבת כא א-ב) מביאה דברי רב הונא שאומר שהשמנים והפתילות הפסולים לנר שבת, פסולים כמו כן לנר חנוכה בין ביום חול ובין בשבת חנוכה. | ה'''גמרא''' (שבת כא א-ב) מביאה דברי רב הונא שאומר שהשמנים והפתילות הפסולים לנר שבת, פסולים כמו כן לנר חנוכה בין ביום חול ובין בשבת חנוכה. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
הראשונים כולם פסקו הלכה כר' זירא, שפתילות ושמנים שאסור להדליק בהם בשבת מותר להדליק בהם בחנוכה, בין בחול בין בשבת, משום שכבתה אין זקוק לה ומותר להשתמש לאורה. וכן הוא ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרעג א) | הראשונים כולם פסקו הלכה כר' זירא, שפתילות ושמנים שאסור להדליק בהם בשבת מותר להדליק בהם בחנוכה, בין בחול בין בשבת, משום שכבתה אין זקוק לה ומותר להשתמש לאורה. וכן הוא ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרעג א) | ||
=== טעם האיסור === | ==== טעם האיסור ==== | ||
ב'''גמרא''' לא נתבאר מה טעם האיסור להשתמש לאורה, ונחלקו בדבר הראשונים. | ב'''גמרא''' לא נתבאר מה טעם האיסור להשתמש לאורה, ונחלקו בדבר הראשונים. | ||
<BR/>'''בעל המאור''' (ט א) כתב שמ"ד אסור להשתמש לאורה סובר שכיון שהנרות הם זכר לשמן של היכל, יש בהם קדושה ואסורים הם בהנאה כנרות של בית המקדש. כעין זה כתב גם ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ט א) שתיקנו נר חנוכה להיות כנר של בית המקדש שאין משתמשים בהם כלל. וכן הביא ה'''רשב"א''' בחידושיו (כא ב ד"ה אמר ר' ירמיה) בפירוש ראשון. | <BR/>'''בעל המאור''' (ט א) כתב שמ"ד אסור להשתמש לאורה סובר שכיון שהנרות הם זכר לשמן של היכל, יש בהם קדושה ואסורים הם בהנאה כנרות של בית המקדש. כעין זה כתב גם ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ט א) שתיקנו נר חנוכה להיות כנר של בית המקדש שאין משתמשים בהם כלל. וכן הביא ה'''רשב"א''' בחידושיו (כא ב ד"ה אמר ר' ירמיה) בפירוש ראשון. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
=== הרצאת מעות כנגד נר חנוכה === | === הרצאת מעות כנגד נר חנוכה === | ||
בהמשך ה'''גמרא''' (כב א) מביאה דברי רב יהודה שאסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה. ומביאה הגמרא תמיהת שמואל על דבריו, וכי נר קדושה יש בו? למה שיהיה אסור להרצות מעות כנגדו. ומתרץ שם רב יוסף שאף שנר חנוכה אין בו קדושה, מ"מ האיסור בזה הוא כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו, וכשם שאומרת הברייתא לגבי [[כיסוי הדם]], ש[[אסור לכסותו ברגל]] כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו. | בהמשך ה'''גמרא''' (כב א) מביאה דברי רב יהודה שאסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה. ומביאה הגמרא תמיהת שמואל על דבריו, וכי נר קדושה יש בו? למה שיהיה אסור להרצות מעות כנגדו. ומתרץ שם רב יוסף שאף שנר חנוכה אין בו קדושה, מ"מ האיסור בזה הוא כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו, וכשם שאומרת הברייתא לגבי [[כיסוי הדם]], ש[[אסור לכסותו ברגל]] כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו. | ||
<BR/> | <BR/>מבואר שתרווייהו סבירא להו שאין קדושה בנר כמו תשמישי קדושה כתפילין ומזוזות, עד שנאסור בגללה תשמיש בנר, אלא שרב יוסף אומר שיש לאסור הרצאת מעות משום ביזוי מצוה, ולא מבואר אם שמואל הסכים וחזר בו או לא. | ||
כמו כן יש לבאר היחס בין שתי הגמרות הללו, אם חלוקות הן זו על זו או לא. | |||
== אילו תשמישים אסורים לאור הנר == | == אילו תשמישים אסורים לאור הנר == | ||
===שיטת בעל המאור === | ===שיטת בעל המאור === | ||
כתב '''בעל המאור''' (ט א) שיש חילוק בין שתי הסוגיות הנ"ל. שלפי ר' זירא בשם רב (או רב מתנה) שאסר להשתמש לאורה, כוונתו לאסור בכל סוגי התשמישים, אפילו תשמישי מצוה ותשמישי קדושה כגון לצורך סעודת שבת, לפי שטעם האיסור לשיטתו הוא שכיון שהנרות הם זכר לשמן של היכל, יש בהם קדושה ואסורים בהנאה. אמנם, רב יהודה שאוסר להרצות מעות כנגד נר חנוכה, לא אסר אלא משום ביזוי מצוה ולכן לא כלול באיסור אלא תשמיש רשות ותשמיש של חול, שבזה יש ביזוי מצוה, אבל תשמיש של מצוה וקדושה מותר. וכתב בעה"מ שכן הלכה, שמותר להשתמש בנר חנוכה תשמיש של מצוה, אבל תשמיש רשות אסור משום בזויי מצוה. ומ"מ צריך נר אחרת להשתמש לאורה כדברי רבא, מפני הרואים שלא יאמרו לצרכו הוא מדליקה. | כתב '''בעל המאור''' (ט א) שיש חילוק בין שתי הסוגיות הנ"ל. שלפי ר' זירא בשם רב (או רב מתנה) שאסר להשתמש לאורה, כוונתו לאסור בכל סוגי התשמישים, אפילו תשמישי מצוה ותשמישי קדושה כגון לצורך סעודת שבת, לפי שטעם האיסור לשיטתו הוא שכיון שהנרות הם זכר לשמן של היכל, יש בהם קדושה ואסורים בהנאה. אמנם, רב יהודה שאוסר להרצות מעות כנגד נר חנוכה, לא אסר אלא משום ביזוי מצוה ולכן לא כלול באיסור אלא תשמיש רשות ותשמיש של חול, שבזה יש ביזוי מצוה, אבל תשמיש של מצוה וקדושה מותר. וכתב בעה"מ שכן הלכה, שמותר להשתמש בנר חנוכה תשמיש של מצוה, אבל תשמיש רשות אסור משום בזויי מצוה. ומ"מ צריך נר אחרת להשתמש לאורה כדברי רבא, מפני הרואים שלא יאמרו לצרכו הוא מדליקה. | ||