הבדלים בין גרסאות בדף "סוכה שתחת האילן"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 663 בתים ,  13:43, 8 באוקטובר 2017
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות|סוכה ב א|סוכה ט ב||סוכה ה יב|אורח חיים תרכו א}}
{{מקורות|סוכה ב א|סוכה ט ב||סוכה ה יב|אורח חיים תרכו א}}
דין סוכה שעשאוה תחת אילן, כשחמתה מרובה מצילתה וכשצילתה מרובה מחמתה, ודין סכך פסול וסכך כשר המעורבים זה בזה.
== פסול סוכה שתחת האילן ומקורו ==
== פסול סוכה שתחת האילן ומקורו ==
אומרת ה'''משנה''' (סוכה א ב) שהעושה סוכה תחת אילן הרי זה כאילו עשה אותה בתוך הבית, כלומר שהיא פסולה.
אומרת ה'''משנה''' (סוכה א ב) שהעושה סוכה תחת אילן הרי זה כאילו עשה אותה בתוך הבית, כלומר שהיא פסולה.
שורה 5: שורה 7:


הראשונים נחלקו האם מדובר במשנה בסוכה שצילתה מרובה מחמתה אף בלא האילן, או שהפסול הוא דווקא בסוכה שבלא צל האילן חמתה מרובה, ורק בתוספת צל האילן נעשית צילתה מרובה מחמתה.
הראשונים נחלקו האם מדובר במשנה בסוכה שצילתה מרובה מחמתה אף בלא האילן, או שהפסול הוא דווקא בסוכה שבלא צל האילן חמתה מרובה, ורק בתוספת צל האילן נעשית צילתה מרובה מחמתה.
<BR/>ה'''ריטב"א''' (ט ב מתניתין) כתב שמזה שהפסול הוא בסוכה שתחת האילן כלומר דהוו שני סככין, משמע שהסוכה מצד עצמה צילתה מרובה מחמתה, וגם לשון המשנה משמע 'העושה סוכתו' שמדובר בסוכה כשרה.
<BR/>ה'''ריטב"א''' (ט ב מתניתין) כתב שמזה שהפסול הוא בסוכה שתחת האילן כלומר דהוו שני סככין, משמע שהסוכה מצד עצמה צילתה מרובה מחמתה, וגם לשון המשנה משמע 'העושה סוכתו' שמדובר בסוכה כשרה. וכן כתב ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ד ב).
<BR/>לעומת זאת דעת ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=9b&format=pdf (ט ב ד"ה הא)] שאם הסוכה בפני עצמה כשרה וצילתה מרובה, אין טעם לפסלה בגלל צל האילן.   
<BR/>לעומת זאת דעת ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=9b&format=pdf (ט ב ד"ה הא)] שאם הסוכה בפני עצמה כשרה וצילתה מרובה, אין טעם לפסלה בגלל צל האילן.   
<BR/>[[#מחלוקת הראשונים בביאור הסוגיה|להלן]] תתבאר מחלוקת ראשונים זו בהרחבה.
<BR/>[[#מחלוקת הראשונים בביאור הסוגיה|להלן]] תתבאר מחלוקת ראשונים זו בהרחבה.
שורה 33: שורה 35:
ה'''רמב"ן''' (ט ב ד"ה הא) מבאר שכל סכך פסול שנמצא מעל סכך כשר מבטל אותו, כיון שהוא מאהיל עליו, ונמצא התחתון אינו עשוי לצל. גם ה'''ריטב"א''' (ט ב ד"ה ואקשינן) הסכים לשיטה זו, וכתב לבאר שהסכך העליון לעולם פוסל את מה שמתחתיו לפי שהוא חשוב יותר, ונעשה התחתון כמי שאינו, ולכן הסוכה פסולה עד שיהיה בה צל מרובה כל כך שאפילו ינטל כל מה שתחת האילן, עדיין תישאר צילתה מרובה מחמתה. וכתבו הם שכן פירש ה'''ראב"ד'''.
ה'''רמב"ן''' (ט ב ד"ה הא) מבאר שכל סכך פסול שנמצא מעל סכך כשר מבטל אותו, כיון שהוא מאהיל עליו, ונמצא התחתון אינו עשוי לצל. גם ה'''ריטב"א''' (ט ב ד"ה ואקשינן) הסכים לשיטה זו, וכתב לבאר שהסכך העליון לעולם פוסל את מה שמתחתיו לפי שהוא חשוב יותר, ונעשה התחתון כמי שאינו, ולכן הסוכה פסולה עד שיהיה בה צל מרובה כל כך שאפילו ינטל כל מה שתחת האילן, עדיין תישאר צילתה מרובה מחמתה. וכתבו הם שכן פירש ה'''ראב"ד'''.


ועל זה מתרצת הגמרא 'בשחבטן', כלומר, שהשפיל הענפים למטה ועירב את הפסול עם הכשר (מלשון חבוט רמי), ולכן אין הסכך הפסול מבטל את הכשר, אלא הכשר מבטל את הפסול, ובתנאי שיהיה הכשר מרובה על הפסול.
ועל זה מתרצת הגמרא 'בשחבטן', כלומר, שהשפיל הענפים למטה ועירב את הפסול עם הכשר (מלשון חבוט רמי), ואין הסכך הפסול מבטל את הכשר, אלא להיפך הכשר מבטל את הפסול, ובתנאי שיהיה הכשר מרובה על הפסול. והוסיף ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ד ב) שאמנם אם צל האילן מרובה מחמתו לא יועיל חבטה עירוב, ולא יבטל הכשר את הפסול אפילו שהוא רוב, לפי שבזה אין הסכך הכשר מועיל כלום..
 
כשיטה זו הביא גם הרא"ש (א יד) בשם ה'''ריב"א''', וכן דעת ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ד ב).


== שיטת התוספות והרא"ש ==
== שיטת התוספות והרא"ש ==

תפריט ניווט