הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת שמע על המטה וברכת המפיל"

 
(7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות||ברכות ד ב-ה א|ברכות א א|תפילה ונשיאת כפיים ז א-ב|אורח חיים רלט}}
{{מקורות||ברכות ד ב-ה א|ברכות א א|תפילה ונשיאת כפיים ז א-ב|אורח חיים רלט}}
גדר החובה לקרוא קריאת שמע קודם שישכב לישון, ודין ברכת המפיל וקריאת פסוקי השמירה בלילה.
'''קריאת שמע על המטה וברכת המפיל''' היא סוגיה העוסקת בגדר החובה לקרוא קריאת שמע קודם שישכב לישון, ודין ברכת המפיל וקריאת פסוקי השמירה בלילה.
 
== המקורות התלמודיים ==
== המקורות התלמודיים ==
ב'''גמרא''' (ברכות ד ב) מובאים דברי ר' יהושע בן לוי האומר שמצוה על אדם לקרוא קריאת שמע על מטתו, אפילו שכבר קרא בבית הכנסת, ומביא לזה רב אסי ראיה מפסוק: "רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה". ומפרש '''רש"י''' שצריך לומר את הפרשה שנאמר בה 'על לבבך', כאשר הוא שוכב שנאמר 'ובשכבך', ולאחר מכן 'דומו סלה' בשינה.
ב'''גמרא''' (ברכות ד ב) מובאים דברי ר' יהושע בן לוי האומר שמצוה על אדם לקרוא קריאת שמע על מטתו, אפילו שכבר קרא בבית הכנסת, ומביא לזה רב אסי ראיה מפסוק: "רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה". ומפרש '''רש"י''' שצריך לומר את הפרשה שנאמר בה 'על לבבך', כאשר הוא שוכב שנאמר 'ובשכבך', ולאחר מכן 'דומו סלה' בשינה.
שורה 12: שורה 13:


ב'''רבנו יהונתן''' על הרי"ף (ג א) כתב שהמצווה לקרותה על מיטתו היא כדי שילך לישון מתוך דברי תורה, ולכן תלמיד חכם אינו צריך כיון שהוא עסוק בכל עת בתורה.
ב'''רבנו יהונתן''' על הרי"ף (ג א) כתב שהמצווה לקרותה על מיטתו היא כדי שילך לישון מתוך דברי תורה, ולכן תלמיד חכם אינו צריך כיון שהוא עסוק בכל עת בתורה.
=== תלמיד חכם ===
=== תלמיד חכם ===
רב נחמן אומר שם (ברכות ד ב) שאם תלמיד חכם הוא, אינו צריך לומר קריאת שמע. אך אביי מוסיף שעל כל פנים גם תלמיד חכם יש לומר פסוק אחד 'בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת'.
רב נחמן אומר שם (ברכות ד ב) שאם תלמיד חכם הוא, אינו צריך לומר קריאת שמע. אך אביי מוסיף שעל כל פנים גם תלמיד חכם יש לומר פסוק אחד 'בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת'.
שורה 28: שורה 30:
ב'''דברי חמודות''' על הרא"ש (סז) כתב בדעת ר' חננאל שכתב כן רק לפי מה [[תחילת זמן קריאת שמע של ערבית#שיטות הראשונים ביישוב המנהג לקרוא קריאת שמע קודם צאת הכוכבים|שנהגו לקרוא קריאת שמע של ערבית מבעוד יום]], ולפיכך הוצרכו לחזור ולקרוא. ולא ס"ל כרש"י שדי בפרשה ראשונה בלבד, אלא בעינן תרוויהו. אבל למי שקרא קריאת שמע בזמנה, גם ר"ח מודה שאין צורך אלא בפרשה ראשונה, ואין צורך לומר שגירסה אחרת היתה לפניו.
ב'''דברי חמודות''' על הרא"ש (סז) כתב בדעת ר' חננאל שכתב כן רק לפי מה [[תחילת זמן קריאת שמע של ערבית#שיטות הראשונים ביישוב המנהג לקרוא קריאת שמע קודם צאת הכוכבים|שנהגו לקרוא קריאת שמע של ערבית מבעוד יום]], ולפיכך הוצרכו לחזור ולקרוא. ולא ס"ל כרש"י שדי בפרשה ראשונה בלבד, אלא בעינן תרוויהו. אבל למי שקרא קריאת שמע בזמנה, גם ר"ח מודה שאין צורך אלא בפרשה ראשונה, ואין צורך לומר שגירסה אחרת היתה לפניו.


ה'''בית חדש''' (א) וה'''פרישה''' (רלט ב) כתבו בשם ה'''מהרש"ל''' שיש לקרוא קריאת שמע כולה כולל פרשת ציצית, ושכן כתב רבנו יונה בספר היראה, לפי שיש בה רמ"ח תיבות המצילות מן המזיקין. <u>וכן ה</u>'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49624&st=&pgnum=298 (א)], הביא השם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ג ב) שכתב שיש אומרים את כל קריאת שמע מהטעם הנ"ל.
ה'''בית חדש''' (א) וה'''פרישה''' (רלט ב) כתבו בשם ה'''מהרש"ל''' שיש לקרוא קריאת שמע כולה כולל פרשת ציצית, ושכן כתב רבנו יונה בספר היראה, לפי שיש בה רמ"ח תיבות המצילות מן המזיקין. וכן ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49624&st=&pgnum=298 (א)], הביא השם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ג ב) שכתב שיש אומרים את כל קריאת שמע מהטעם הנ"ל.
 
=== הכרעת האחרונים ===
ה'''חיי אדם''' (לה א) כתב שצריך לקרוא לפחות פרשה ראשונה, ויש שקוראים כל ג' פרשיות.
<BR/>ב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49624&st=&pgnum=298 (א)] כתב שאם קרא קריאת שמע של ערבית קודם זמנה, צריך לחזור ולקרוא כל הפרשיות, והוסיף שטוב תמיד לומר כל קריאת שמע שיש בה רמ"ח תיבות כנגד רמ"ח איברי האדם.
 
=== השלמה לרמ"ח תיבות ===
דברי '''רבנו יונה''' בספר היראה כתב שיש לקרוא קריאת שמע כולה כולל פרשת ציצית, לפי שיש בה רמ"ח תיבות. אמנם מספירת המלים יוצא שיש רק רמ"ה תיבות בכל שלוש הפרשיות. לכן כתבו האחרונים שיש להוסיף ג' תיבות כדי להשלים לרמ"ח. אמנם נחלקו מהם התיבות שיש להוסיף והיכן יש להוסיפן.


ב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49624&st=&pgnum=298 (א)] כתב שאם קרא קריאת שמע של ערבית קודם זמנה, צריך לחזור ולקרוא כל הפרשיות, והוסיף שטוב תמיד לומר כל קריאת שמע שיש בה רמ"ח תיבות כנגד רמ"ח איברי האדם.
ב'''מחצית השקל''' (רלט א) כתב שיש להוסיף 'אל מלך נאמן' קודם פרשת 'שמע', וכמו שכתב הרמ"א בסימן ס"א, שיש נוהגין לעשות כן אף בקריאת שמע בתפילה לאומרה ביחיד, וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (א).


ב'''שער הכולל''' לתלמיד הגר"ז <ref>ר' דוד לוואט</ref> כתב שדעת הגר"ז שאין לחזור אלא תיבות השייכות לקריאת שמע, ולכן יש לחזור ג' תיבות אחרונות 'אני ה' אלקיכם'.
=== מצב הגוף בשעת הקריאה ===
=== מצב הגוף בשעת הקריאה ===
לכאורה מלשון הגמרא משמע שיש לקרוא קריאת שמע כשהוא על המיטה ממש, והיינו שוכב. אך ה'''מאירי''' כתב שאין הכוונה על המיטה ממש, אלא הכוונה סמוך למטתו (כמו בפסוק "ועליו מטה מנשה"), והדגיש שאין לקוראה כאותם הדיוטות שקוראים אותה על המיטה בגילוי הראש, אלא באימה וביראה.
{{סוגיה מורחבת|מצב הגוף בשעת קריאת שמע}}
כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רלט ד"ה וכשירצה) שמדברי רבנו יונה שכתב שאין לקרוא קריאת שמע שהוא מוטה על צדו אם לא שיש טירחה בדבר, צריך לומר ש'על המיטה' הכוונה סמוך למיטה. אמנם לדעת רש"י והרמב"ם שהתירו לכתחילה לקרוא קריאת שמע מוטה על צידו, פירוש 'על מטתו' כפשוטו, שוכב ממש.
מלשון הגמרא 'על מטתו', משמע לכאורה שיש לקרוא קריאת שמע כשהוא על המיטה ממש, והיינו שוכב. אך ה'''מאירי''' כתב שאין הכוונה על המיטה ממש, אלא הכוונה סמוך למטתו (כמו בפסוק "ועליו מטה מנשה"), והדגיש שאין לקוראה כאותם הדיוטות שקוראים אותה על המיטה בגילוי הראש, אלא באימה וביראה.
<BR/>ובמקום אחר ב'''גמרא''' (יג ב) מובא שאף שמותר להתפלל כשהוא שוכב על צדו, לקרוא קריאת שמע אסור, ורק ר' יוחנן שבעל בשר היה וקשה עליו הישיבה, היה קורא כשהוא מוטה על צדו. וב'''רש"י''' (ד"ה כי מצלי) כתב שהטעם הוא מפני שמקבל עליו מלכות שמים דרך שררה וגאווה. וב'''רבנו יונה''' (ברכות טו א) הקשה שלכאורה סותר גמרא אחרת (ברכות כד א) ש[[שנים שישנים במיטה אחת, זה מחזיר פניו וקורא וזה מחזיר פניו וקורא]], ומבואר מזה שמותר לקרוא בשכיבה. וכתב לתרץ שכוונת הגמרא לעיל לאסור דווקא בשוכב פרקדן ומוטה על צדו רק מעט, אבל מוטה לגמרי על צדו מותר. אבל הוסיף שיותר נכון לתרץ, שכל מקום שיש טירחה מותר לקרוא כשהוא שוכב על צדו, דומיא דר' יוחנן שהיה לו טירחה לשבת ולכן קרא על צידו.
<BR/>ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רלט ד"ה וכשירצה) כתב שלפי דברי רבנו יונה אלו, צריך לומר ש'על המיטה' הכוונה סמוך למיטה, שהרי כשאין טירחה אין לקרוא בשכיבה. אמנם הוסיף שדעת רש"י והרמב"ם כתירוץ הראשון שהביא רבנו יונה, שמותר לכתחילה לקרוא קריאת שמע מוטה על צידו, ורק פרקדן ומוטה מעט אסור. ולפי זה פירוש 'על מטתו' כפשוטו, שוכב ממש.


== ברכה על קריאת שמע שעל המיטה ==
== ברכה על קריאת שמע שעל המיטה ==
שורה 47: שורה 59:


=== נוסח הברכה ===
=== נוסח הברכה ===
 
נוסח הברכה בגמרא הוא כדלהלן:
{{ציטוט|ברוך המפיל חבלי שינה על עיני ותנומה על עפעפי ומאיר לאישון בת עין. יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתשכיבני לשלום, ותן חלקי בתורתך, ותרגילני לידי מצוה, ואל תרגילני לידי עבירה, ואל תביאני לידי חטא, ולא לידי עון, ולא לידי נסיון, ולא לידי בזיון, וישלוט בי יצר טוב ואל ישלוט בי יצר הרע ותצילני מפגע רע ומחלאים רעים ואל יבהלוני חלומות רעים והרהורים רעים, ותהא מטתי שלמה לפניך, והאר עיני פן אישן המות, ברוך אתה ה' המאיר לעולם כולו בכבודו.}}
בסידור '''רב עמרם גאון''' הנוסח:
{{ציטוט|המפיל חבלי שינה על עיני ותנומה על עפעפי, ויהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי, שתשכיבני לשלום ותעמידני לשלום, ואל יבהילוני רעיוני וחלומות רעים והרהורים רעים ותהא מיטתי שלמה לפניך, והאר עיני פן אישן המות, ברוך אתה ה' המאיר לעולם כולול בכבודו.}}
אמנם ה'''טור''' כתב שרב עמרם הוסיף בה:
{{ציטוט|ותעמידני בשלום ותן חלקי בתורה ותרגילני לדבר מצוה ואל תרגילני לדבר עבירה ואל תביאני לידי חטא ולא לידי נסיון ולא לידי בזיון וישלוט בי יצר טוב ואל ישלוט בי יצה"ר ותצילני מפגע רע ומחלאים רעים ואל יבהלוני וכו'.}}
וב'''רמב"ם''' (תפילה ז א) הנוסח:
{{ציטוט|ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם המפיל חבלי שינה על עיני והמשקיע שינת תרדמה והמאיר לאישון בת עין, יהי רצון מלפניך יי' אלהי שתצילני מיצר רע ומפגע רע ואל יבהלוני חלומות רעים ולא הרהורים רעים ותהא מטתי שלימה לפניך ותעמידני ממנה לחיים ולשלום והאירה עיני פן אישן המות ברוך אתה יי' המאיר לעולם כולו בכבודו.}}
=== אם צריך להקדים ברכת המפיל לקריאת שמע או לאחרה ===
=== אם צריך להקדים ברכת המפיל לקריאת שמע או לאחרה ===
מלשון ה'''גמרא''' (ברכות ס ב) משמע שקודם קוראים פרשת שמע, ורק לאחר כן מברכים המפיל.
מלשון ה'''גמרא''' (ברכות ס ב) משמע שקודם קוראים פרשת שמע, ורק לאחר כן מברכים המפיל.
שורה 68: שורה 88:
<BR/>מכח ראיה זו יש שכתבו שלא לדבר אחר קריאת שמע, כן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ג ב), וכן איתא ב'''כלבו''' (כט קריאת שמע על מטתו ד"ה כשיכנס) שנהגו כל ישראל שאין אוכלים ושותים ואין מדברים אחר קריאת שמע שעל המיטה, וסמכו על הפסוק "אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה".  
<BR/>מכח ראיה זו יש שכתבו שלא לדבר אחר קריאת שמע, כן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ג ב), וכן איתא ב'''כלבו''' (כט קריאת שמע על מטתו ד"ה כשיכנס) שנהגו כל ישראל שאין אוכלים ושותים ואין מדברים אחר קריאת שמע שעל המיטה, וסמכו על הפסוק "אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה".  


== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==
==קישורים חיצוניים==
[http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/148_40_77.pdf קריאת שמע בבוקר וקריאת שמע שעל המטה] - הרב אשר וייס, מכון מנחת אשר, מתוך אתר [http://beinenu.com/ 'בינינו'].
=== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ===
*[http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/148_40_77.pdf קריאת שמע בבוקר וקריאת שמע שעל המטה] - הרב אשר וייס, מכון מנחת אשר, מתוך אתר [http://beinenu.com/ 'בינינו'].
 
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==


שורה 78: שורה 100:
[[קטגוריה: ברכות ד:]]
[[קטגוריה: ברכות ד:]]
[[קטגוריה: ברכות ה.]]
[[קטגוריה: ברכות ה.]]
[[קטגוריה: תפילה ונשיאת כפים פרק ז]]
[[קטגוריה: אורח חיים סימן רלט]]
[[קטגוריה: אורח חיים סימן רלט]]