הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת שמע על המטה וברכת המפיל"

אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
גדר החובה לקרוא קריאת שמע קודם שישכב לישון, ודין ברכת המפיל וקריאת פסוקי השמירה בלילה.
גדר החובה לקרוא קריאת שמע קודם שישכב לישון, ודין ברכת המפיל וקריאת פסוקי השמירה בלילה.
== המקורות התלמודיים ==
== המקורות התלמודיים ==
ב'''גמרא''' (ברכות ד ב) מובאים דברי ר' יהושע בן לוי, שמצוה על אדם לקרוא קריאת שמע על מטתו, אף שכבר קרא בבית הכנסת, ומביא לזה רב אסי ראיה מפסוק: "רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה". ומפרש '''רש"י''' שצריך לומר את הפרשה שנאמר בה 'על לבבך' כאשר הוא שוכב שנאמר 'ובשכבך', ולאחר מכן 'דומו סלה' בשינה.
ב'''גמרא''' (ברכות ד ב) מובאים דברי ר' יהושע בן לוי האומר שמצוה על אדם לקרוא קריאת שמע על מטתו, אפילו שכבר קרא בבית הכנסת, ומביא לזה רב אסי ראיה מפסוק: "רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה". ומפרש '''רש"י''' שצריך לומר את הפרשה שנאמר בה 'על לבבך', כאשר הוא שוכב שנאמר 'ובשכבך', ולאחר מכן 'דומו סלה' בשינה.
<BR/>ובהמשך הגמרא מובאת גם מימרא בשם ר' יצחק <ref>ברי"ף וברא"ש הגירסא ר' אלעזר.</ref> שכל הקורא קריאת שמע על מיטתו כאילו אוחז חרב פיפיות בידו ושמזיקין בדלים ממנו.
<BR/>ובהמשך הגמרא מובאת גם מימרא בשם ר' יצחק <ref>ברי"ף וברא"ש הגירסא ר' אלעזר.</ref> שכל הקורא קריאת שמע על מיטתו כאילו אוחז חרב פיפיות בידו ושמזיקין בדלים ממנו.


שורה 9: שורה 9:
=== טעם התקנה ===
=== טעם התקנה ===
ב'''ירושלמי''' (ברכות א א) מובא שטעם אמירת קריאת שמע בערב, היא כדי להבריח את המזיקין, וכן מבואר בבבלי כנ"ל, שהאומר קריאת שמע על מטתו מזיקין בדילין ממנו. <BR/>
ב'''ירושלמי''' (ברכות א א) מובא שטעם אמירת קריאת שמע בערב, היא כדי להבריח את המזיקין, וכן מבואר בבבלי כנ"ל, שהאומר קריאת שמע על מטתו מזיקין בדילין ממנו. <BR/>
כתב ה'''מאירי''' (ברכות ד ב ד"ה אע"פ) שהמזיקין הכוונה לדעות כוזבות, שהזקיקו חכמים בעתות הפנאי לייחד את ה', כדי שלא יטעה באמונת השניות, וכשיקרא קריאת שמע בכוונה הראויה, יהיה בטוח מהם.
כתב ה'''מאירי''' (ברכות ד ב ד"ה אע"פ) שהמזיקין הכוונה לדעות כוזבות, והזקיקו חכמים בעתות הפנאי לייחד את ה', כדי שלא יטעה באמונת השניות, וכשיקרא קריאת שמע בכוונה הראויה, יהיה בטוח מהם.


ב'''רבנו יהונתן''' על הרי"ף (ג א) כתב שהמצווה לקרותה על מיטתו היא כדי שילך לישון מתוך דברי תורה, ולכן תלמיד חכם אינו צריך כיון שהוא עסוק בכל עת בתורה.
ב'''רבנו יהונתן''' על הרי"ף (ג א) כתב שהמצווה לקרותה על מיטתו היא כדי שילך לישון מתוך דברי תורה, ולכן תלמיד חכם אינו צריך כיון שהוא עסוק בכל עת בתורה.
שורה 31: שורה 31:
ב'''דברי חמודות''' על הרא"ש (סז) כתב בדעת ר' חננאל שכתב כן רק לפי מה [[תחילת זמן קריאת שמע של ערבית#שיטות הראשונים ביישוב המנהג לקרוא קריאת שמע קודם צאת הכוכבים|שנהגו לקרוא קריאת שמע של ערבית מבעוד יום]], ולפיכך הוצרכו לחזור ולקרוא. ולא ס"ל כרש"י שדי בפרשה ראשונה בלבד, אלא בעינן תרוויהו. אבל למי שקרא קריאת שמע בזמנה, גם ר"ח מודה שאין צורך אלא בפרשה ראשונה, ואין צורך לומר שגירסה אחרת היתה לפניו.
ב'''דברי חמודות''' על הרא"ש (סז) כתב בדעת ר' חננאל שכתב כן רק לפי מה [[תחילת זמן קריאת שמע של ערבית#שיטות הראשונים ביישוב המנהג לקרוא קריאת שמע קודם צאת הכוכבים|שנהגו לקרוא קריאת שמע של ערבית מבעוד יום]], ולפיכך הוצרכו לחזור ולקרוא. ולא ס"ל כרש"י שדי בפרשה ראשונה בלבד, אלא בעינן תרוויהו. אבל למי שקרא קריאת שמע בזמנה, גם ר"ח מודה שאין צורך אלא בפרשה ראשונה, ואין צורך לומר שגירסה אחרת היתה לפניו.


ה'''בית חדש''' (א) וה'''פרישה''' (רלט ב) כתבו בשם ה'''מהרש"ל''' שיש לקרוא קריאת שמע כולה כולל פרשת ציצית, ושכן כתב רבנו יונה ב'''ספר היראה''', לפי שיש בה רמ"ח תיבות המצילות מן המזיקין.
ה'''בית חדש''' (א) וה'''פרישה''' (רלט ב) כתבו בשם ה'''מהרש"ל''' שיש לקרוא קריאת שמע כולה כולל פרשת ציצית, ושכן כתב רבנו יונה ב'''ספר היראה''', לפי שיש בה רמ"ח תיבות המצילות מן המזיקין. וכן ה''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49624&st=&pgnum=298 (א)], הביא השם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ג ב, כג ב).
 
ב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49624&st=&pgnum=298 (א)] כתב שאם קרא קריאת שמע של ערבית קודם זמנה, צריך לחזור ולקרוא כל הפרשיות, והוסיף שטוב תמיד לומר כל קריאת שמע שיש בה רמ"ח תיבות כנגד רמ"ח איברי האדם.


=== מצב הגוף בשעת הקריאה ===
=== מצב הגוף בשעת הקריאה ===