הבדלים בין גרסאות בדף "קבלת שבת בטעות"

ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג יד) כתב בסתם לקולא לענין ציבור שטעו והתפללו ערבית מבעוד יום, שאף שאינם צריכים לחזור על תפילתם, מ"מ מותרים במלאכה, ודלא כיחיד שצריך לחזור על תפילתו. וביש אומרים כתב שאותם שהדליקו נרות, אסורים במלאכה, וכדעת הגאונים, והוסיף שיש אומרים שאותו הנר שהודלק לכבוד שבת אסור ליגע בו ולהוסיף בו שמן, או לטלטלו אם כבה.

<br/>וב'''אליה רבה''' (לא) תמה על דברי הט"ז דדבריו הם כהי"א, שהרי יוצא לפי דבריו שהנשים אסורות במלאכה. וב'''לבושי שרד''' יישב דברי הט"ז שכוונתו דכל קבלה בטעות נחית חד דרגה, ולכן כיון שבהדלקה בכוונה לא נאסר אלא המדליק עצמו, דכקיי"ל בס"י, א"כ הכא דבטעות הוא, אפילו המדליק אינו נאסר.