10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קבלת שבת בטעות"
←יחיד שהדליק נרות בטעות
| שורה 78: | שורה 78: | ||
כתב ה'''אליה רבה''' (לא) שיחיד שהדליק נרות בטעות מותר בעשיית מלאכה כמו בתפילה, וכתב שמצא כן בספר '''תניא''' (יב). והובאו דבריו ב'''באור הלכה''' (ד"ה אסורים). אבל הביא גם בשם ה'''פרי מגדים''' ו'''דרך החיים''' לאסור אף ביחיד. | כתב ה'''אליה רבה''' (לא) שיחיד שהדליק נרות בטעות מותר בעשיית מלאכה כמו בתפילה, וכתב שמצא כן בספר '''תניא''' (יב). והובאו דבריו ב'''באור הלכה''' (ד"ה אסורים). אבל הביא גם בשם ה'''פרי מגדים''' ו'''דרך החיים''' לאסור אף ביחיד. | ||
===דין הנר שהודלק לכבוד שבת=== | |||
ב'''אור זרוע''' שם וב'''שבלי הלקט''' שם שהביאו המעשה בשם הגאונים, כתבו שאותם חכמי הדור הורו להם שבאותו הנר שהודלק לשם שבת, אין ליגע בו או להוסיף בו שמן, ואם כבה אסור לטלטלו (ובמרדכי שם לא העתיק דבר זה). | |||
<BR/>ועיין ב'''בית יוסף''' שתמה על דבר זה, למה לא יהיו אותם שלא נאסרו במלאכה ליגע בנר שהודלק לשם שבת. והביאו גם ה'''ט"ז''' (א) והכריע דלא כהשב"ל בזה. | |||
<BR/>וב'''דרישה''' (ב ד"ה כתב ב"י על השבלי לקט) כתב לתרץ שהוא משום היכר לאותם שנאסרו במלאכה, שאם יראו שאותו הנר שהדליקו מותר לכבותו ולטלטלו, יהיו סבורים שגם הם מותרים במלאכה. | |||
<BR/>וה'''מגן אברהם''' (כז) כתב דהאור זרוע לשיטתו אזיל דקבלה בטעות שמה קבלה, ולכן הוקצה הנר למצוותו, וכיון שהוקצה לבעלים הוקצה לכל, ואף מי שלא נאסר במלאכה, אסור. וכתב דמ"מ [[להדליק ממנו נר חנוכה]] שרי לאותם שלא נאסרו במלאכה, כיון ששניהם מצוה, א"נ הדלקה מנר לנר לא חשיב שימוש ד[[שלהבת אין בה ממש]]. והסכים לדבריו וב'''ביאור הגר"א''' (ד"ה וי"א שאותו). וגם ה'''משנה ברורה''' (נז) הכריע כדבריו וכתב להקל במקום מצוה. | |||
וב'''שלחן ערוך הגר"ז''' תמה מאוד על איסור הנגיעה בנר, אבל ב'''מחצית השקל''' כתב שהוא משום שמוקצה דהכא אינו ידוע לכל וגזרו בו יותר. | |||
==אסוקי שמעתתא== | ==אסוקי שמעתתא== | ||