הבדלים בין גרסאות בדף "סמיכת גאולה לתפילה"

הראשונים נתקשו בדבר היאך אומרים פסוקי יראו עינינו, והרי זו הפסקה בין גאולה לתפילה של ערבית, עד שכתב ה'''רי"ץ גיאות''' (מובא באבודרהם ערבית של חול ד"ה וכתב אבן הירחי) שאין לומר תוספות אלו מטעם הפסק.

ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4b&format=pdf (ברכות ד ב)] כתבו שנראה שכיון שתיקנו כן רבנן, הרי זו כגאולה אריכתא, וכמו שאמרה הגמרא לגבי ברכת 'השכיבנו'. והטעם שתיקנו כן, מפני שבתוך זמן זה יתפלל גם חבירו, וכך לא ילכו מבית הכנסת עד שיסיימו כולם.

 

אמנם חלק מן הראשונים נמנעו מלאומרה מחשש הפסק. '''תלמידי''' '''רבנו יונה''' (ב ב ד"ה ויש לשאול) העידו שהרמב"ן נמנע מלאומרה, וכן העיד ה'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה כיון), וה'''רשב"א''' (ד ב ד"ה מסייע) כתב בשם התוספות ש'''ר' שמואל''' נמנע מלאומרה, וגם ה'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) בשם התוספות שגדוליהם לא היו אומרים אותה. וב'''אבודרהם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&st=&pgnum=104 (סדר תפילת ערבית ד"ה וכתב אבן הירחי)] כתב בשם ב'''ר"י אבן גיאת''' שלא אומרים תוספת זו משום סמיכות גאולה לתפילה, ושכן כתב ה'''רמב"ם'''<ref>אמנם הרמב"ם בסדר תפילות כתב תוספת זו של יראו עינינו והברכה, ואולי צ"ל הרמב"ן.</ref>.

 

אך יש ראשונים שלימדו זכות בעד המנהג, ובחלקם משמע שאף נהגו כן. ה'''רשב"א''' (ד ב ד"ה מסייע) כתב שמי שנוהג לאמרה סומך על כך שתפילת ערבית רשות, וכן ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה כיון) כתב שמנהג אבותינו בידינו, שאף שאנו מתפללים שמונה עשרה אומרים אותו, ואין חוששים לסמיכת גאולה לתפילה לפי שתפילת ערבית רשות. וב'''רבנו יונה''' (ב ב ד"ה ויש לשאול) כתב שבתחילה היו אומרים אותו במקום ערבית כיון שתפילת ערבית רשות, אך גם אחר כך כשקבעוה חובה, נשאר הדבר כמו מנהג הראשון, ולא חשיב הפסקה כיון שמעיקרא קבעו את תפילה עריבת אדעתא דהכי. ה'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) כתב שסומכים לומר אותה מפני שברכה זו נתקנה במקום תפילה, שיש בה י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות, וכיון שתפילה היא, הרי היא אחת עם תפילת עמידה ולא הוי הפסק. וב'''אבודרהם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&st=&pgnum=104 (סדר תפילת ערבית ד"ה וכתב אבן הירחי)] אחר שהביא דעות האומרים שלא לאמרה, כתב שכבר נהגו לאומרו ומנהג אבותינו תורה.