הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 63: שורה 63:
<BR/>דעת הרמב"ם, סמ"ג, ראבי"ה, סמ"ק, רבנו ירוחם, המאירי ואבודרהם שלכתחילה יקרא עד חצות, ואם נתעכב רשאי לקרוא עד עלות השחר. וכן היא פשטות דעת הרי"ף.
<BR/>דעת הרמב"ם, סמ"ג, ראבי"ה, סמ"ק, רבנו ירוחם, המאירי ואבודרהם שלכתחילה יקרא עד חצות, ואם נתעכב רשאי לקרוא עד עלות השחר. וכן היא פשטות דעת הרי"ף.


==שיטת ההלכה==
== שיטת ההלכה ==
=== הכרעת השלחן ערוך ===
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רלה ג) כתב שלכתחילה יש לקרוא קריאת שמע מיד בצאת הכוכבים, אמנם זמנה עד חצי הלילה, ואם עבר ואיחר וקרא עד עמוד השחר יצא ידי חובתו.


===מחלוקת השו"ע והשאגת אריה===
מבואר שפסק כהרמב"ם וסייעתו, אלא שהוסיף שיש לקראה לכתחילה מיד בצאת הכוכבים, וזהו על פי מה שביאר ב'''בית יוסף''' (ד"ה אבל הרמב"ם) שכיון שחכמים עשו סייג עד חצות, מזה נלמד שעיקר מצוותה מיד בצאת הכוכבים, וכמו שכתב רבנו יונה. גם ב'''ביאור הגר"א''' (ד"ה לכתחילה) ציין לתלמידי רבנו יונה, וכתב שאין מחלוקת בין חכמים לרבן גמליאל אלא לענין דיעבד, אבל לכתחילה מודו, ואף רבן גמליאל סובר כהברייתא שלא יהא אדם בא מן השדה וכו'. כלומר שהסייג של עד חצות כולל גם את הזהירות לקרוא מיד בצאת הכוכבים.


למעשה, השו"ע (רלה, ג) פסק כרי"ף וכרמב"ם, אלא שכתב שהזמן לכתחילה הוא מיד בצאת הכוכבים, שכאמור סובר שלדעת הרמב"ם וסמ"ג הלכה כדעת חכמים, ולדעתם יש לקרוא לכתחילה מיד בצאה"כ. וביאר בהלכה ברורה, שכוונת השו"ע היא שכל שקורא עד חצות, יוצא יד"ח לכתחילה, אולם הטוב ביותר הוא לקוראה מיד בצאה"כ. והביא שם את העולת תמיד ופמ"ג אשל אברהם, שביארו שעיקר המצווה לקרוא מיד בצאה"כ, ואם קורא לאחר מכן, כל שקרא לפני חצות, יצא ולא נקרא עבריין, שלא עבר על דברי חכמים.
=== דעת השאגת אריה ===
ובשאגת אריה חלק על השו"ע, ופסק כדעת הרא"ש והרשב"א, שלכתחילה רשאי לקרוא ק"ש עד עה"ש.  
ב'''שאגת אריה''' (ד) כתב לחלוק על השלחן ערוך, ופסק כדעת הרא"ש והרשב"א, שלכתחילה רשאי לקרוא ק"ש עד עה"ש.  


===פסיקת המשנה ברורה והאחרונים===
===פסיקת המשנה ברורה והאחרונים===

תפריט ניווט