10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 12: | שורה 12: | ||
== הכרעת הירושלמי == | == הכרעת הירושלמי == | ||
ב'''ירושלמי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40733&st=&pgnum=37&hilite= (ברכות א א)] | ב'''ירושלמי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40733&st=&pgnum=37&hilite= (ברכות א א)] מוכרעת הלכה כחכמים, וכן אמר ר' יסא לחבריו, שאם רוצים הם לעסוק בתורה במשך הלילה, צריכים הם להיזהר לקרות קריאת שמע קודם חצות. | ||
<BR/>בהמשך שואל הירושלמי, איך עשה רבן גמליאל מעשה והורה לבניו לעשות כמותו בעוד חכמים חלוקים עליו, והרי מצאנו תנאים אחרים, ר' מאיר ור' עקיבא, שאף שחלקו על חכמים לדינא, מ"מ למעשה לא עשו אלא כחכמים וביטלו דעתם. <BR/> | <BR/>בהמשך שואל הירושלמי, איך עשה רבן גמליאל מעשה והורה לבניו לעשות כמותו בעוד חכמים חלוקים עליו, והרי מצאנו תנאים אחרים, ר' מאיר ור' עקיבא, שאף שחלקו על חכמים לדינא, מ"מ למעשה לא עשו אלא כחכמים וביטלו דעתם. <BR/> | ||
תירוץ אפשרי שמעלה הירושלמי, רוצה לומר שכיון שזו רק קריאת שמע, אין זה אלא כשינון בעלמא שמותר לשנן אף אחר חצות, אך מיד נדחה, שהרי אם כן נתיר לקרוא אף לאחר עלות השחר. | תירוץ אפשרי שמעלה הירושלמי, רוצה לומר שכיון שזו רק קריאת שמע, אין זה אלא כשינון בעלמא שמותר לשנן אף אחר חצות, אך מיד נדחה, שהרי אם כן נתיר לקרוא אף לאחר עלות השחר. | ||
<BR/>אלא מתרץ הירושלמי, ששונה המקרה של בניו של רבן גמליאל, שם כבר אי אפשר לעשות כחמים שהרי כבר עבר הזמן, ולכן הורה להם רבן גמליאל לקרוא כדעתו. מה שאין כן במחלוקות של ר' מאיר ור' עקיבא עם חכמים, שם יכולים הם לעשות כחכמים. | <BR/>אלא מתרץ הירושלמי, ששונה המקרה של בניו של רבן גמליאל, שם כבר אי אפשר לעשות כחמים שהרי כבר עבר הזמן, ולכן הורה להם רבן גמליאל לקרוא כדעתו. מה שאין כן במחלוקות של ר' מאיר ור' עקיבא עם חכמים, שם יכולים הם לעשות כחכמים. | ||
עולה מדברי הירושלמי שרבן גמליאל וחכמים פליגי אהדדי גם לענין דיעבד, והלכה היא כחכמים. | עולה מדברי הירושלמי שרבן גמליאל וחכמים פליגי אהדדי גם לענין דיעבד, והלכה היא כחכמים. אם דברים אלו מתאימים לדברי הבבלי, נחלקו הראשונים כדלהלן. | ||
==מחלוקת הראשונים אם הלכה כרבן גמליאל או כחכמים== | ==מחלוקת הראשונים אם הלכה כרבן גמליאל או כחכמים== | ||
נחלקו הראשונים בכוונת דברי שמואל | נחלקו הראשונים בכוונת דברי שמואל בגמרא במה שפסק כרבן גמליאל. אפשרות ראשונה היא שכוונתו שהלכה כרבן גמליאל לעומת חכמים, ולכן מותר לכתחילה לקרוא עד עמוד השחר, ולשיטה זו אפשר שאף חכמים לא חלקו אלא לעניין סייג, אבל מ"מ הלכה כר"ג דאין צורך בסייג. | ||
לפי אפשרות זו יוצא שהירושלמי חולק על הבבלי, שהרי בירושלמי מוכרע להדיא הלכה כחכמים. | |||
<BR/>אפשרות שניה היא שכוונת שמואל לפסוק כרבן גמליאל רק לעומת ר' אליעזר, שבדיעבד מותר לקרוא עד עלות השחר, אך מכל מקום הלכה גם כחכמים, ולכן לדינא יש לעשות סייג לדבר ולקרוא קריאת שמע קודם חצות. | |||
===שיטת הרי"ף והרמב"ם וסייעתם=== | ===שיטת הרי"ף והרמב"ם וסייעתם=== | ||