10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קבלת שבת בטעות"
←מחלוקת הראשונים בענין איסור מלאכה
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==מחלוקת הראשונים בענין איסור מלאכה== | ==מחלוקת הראשונים בענין איסור מלאכה== | ||
'''רש"י''' (ד"ה הואיל) כתב שנאסרים בעשיית מלאכה, שהואיל ותפילתם תפילה, חשיבא כתוספת שבת, ולכן הקשתה הגמרא על אביי שהתיר לעשות מלאכה. ואף שרש"י כתב כן בשלב הקושיה, נראה דגם בתירוץ הגמ' לא חזרה בה מזה, אלא מחלקת בין ציבור ליחיד גם לענין איסור מלאכה, דכיון שבציבור לא מטרחינן להו לחזור, ממילא נאסרו בעשיית מלאכה מכח תפילתם שהיא כקבלת שבת, מה שאי"כ ביחיד כיוו שמטרחינן ליה בתפילה, מותר גם במלאכה. וכן הבין בדעתו ה'''אור זרוע''' (ערב שבת טז) [וגם להלכה כתב שאין בנו כח לחלוק על דברי רבותינו], וכ"ד ה'''ריא"ז''' הובא ב'''שלטי הגיבורים''' על הרי"ף (יח ב ה), וכ"ד ה'''ראב"ן''' (ברכות קע) ו'''הרוקח''' (שבת מח).<br/> | ===שיטת רש"י וסייעתו=== | ||
'''רש"י''' (ד"ה הואיל) כתב שנאסרים בעשיית מלאכה, שהואיל ותפילתם תפילה, חשיבא כתוספת שבת, ולכן הקשתה הגמרא על אביי שהתיר לעשות מלאכה. ואף שרש"י כתב כן בשלב הקושיה, נראה דגם בתירוץ הגמ' לא חזרה בה מזה, אלא מחלקת בין ציבור ליחיד גם לענין איסור מלאכה, דכיון שבציבור לא מטרחינן להו לחזור, ממילא נאסרו בעשיית מלאכה מכח תפילתם שהיא כקבלת שבת, מה שאי"כ ביחיד כיוו שמטרחינן ליה בתפילה, מותר גם במלאכה. וכן הבין בדעתו ה'''אור זרוע''' (ערב שבת טז) [וגם להלכה כתב שאין בנו כח לחלוק על דברי רבותינו], וכ"ד ה'''ריא"ז''' לאסור במלאכה את הרבים שהתפללו בטעות, הובא ב'''שלטי הגיבורים''' על הרי"ף (יח ב ה), וכ"ד ה'''ראב"ן''' (ברכות קע) ו'''הרוקח''' (שבת מח).<br/> | |||
וע' עוד ב'''רש"י''' (עירובין מ א ד"ה מי בדלת) שמשמע שגם היחיד שקיבל שבת בטעות צריך לפרוש ממלאכה ולא רק הצבור, ולפי זה סותר לדברי אביי הכא. אבל ב'''שבלי הלקט''' (נט) כתב שרש"י אגב שיטפיה כתב כן ולא ס"ל הכי. | וע' עוד ב'''רש"י''' (עירובין מ א ד"ה מי בדלת) שמשמע שגם היחיד שקיבל שבת בטעות צריך לפרוש ממלאכה ולא רק הצבור, ולפי זה סותר לדברי אביי הכא. אבל ב'''שבלי הלקט''' (נט) כתב שרש"י אגב שיטפיה כתב כן ולא ס"ל הכי. | ||
===שיטת רוב הראשונים=== | |||
אבל דעת הרבה ראשונים דגם רבים שטעו מותרים בעשיית מלאכה כיחיד, ורק לענין תפילה א"צ לחזור משום טירחא דצבורא. כ"ד '''בעל המאור''' (יח א), '''תלמידי רבנו יונה''' (יח א) בשם '''הר"ר משה בן יוסף נרבוני''', '''רא"ש''' (ד ב), '''רשב"א''' (כז ב ד"ה שאני), וכ"כ ה'''אורחות חיים''' מלוניל (א הדלקת הנר בערב שבת ג) בשם הרשב"א והר"ש.<br/> | אבל דעת הרבה ראשונים דגם רבים שטעו מותרים בעשיית מלאכה כיחיד, ורק לענין תפילה א"צ לחזור משום טירחא דצבורא. כ"ד '''בעל המאור''' (יח א), '''תלמידי רבנו יונה''' (יח א) בשם '''הר"ר משה בן יוסף נרבוני''', '''רא"ש''' (ד ב), '''רשב"א''' (כז ב ד"ה שאני), וכ"כ ה'''אורחות חיים''' מלוניל (א הדלקת הנר בערב שבת ג) בשם הרשב"א והר"ש.<br/> | ||