הבדלים בין גרסאות בדף "מנהגי ימי ספירת העומר"

אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
==שלא להסתפר==
==שלא להסתפר==
המנהג שלא להסתפר אינו מוזכר בגאונים וברי"ץ גיאות.  
המנהג שלא להסתפר אינו מוזכר בגאונים וברי"ץ גיאות.  
ב'''טור''' כתב שיש מקומות שנהגו שלא להסתפר. גם ב'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) מוזכר מנהג זה שנהגו במקצת מקומות.  
ב'''טור''' כתב שיש מקומות שנהגו שלא להסתפר. גם ב'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) מוזכר מנהג זה שנהגו במקצת מקומות. וה'''בית יוסף''' (תצג ד"ה נוהגים) כתב מנהג זה בשם '''ר"י אבן שועיב''' בדרשת יום ראשון של פסח.
וב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד) כתב שמגדלים שפם בימים אלו.


==עד מתי האיסור==
==עד מתי האיסור==
ב'''תשובת הגאונים''', ב'''רי"ץ גיאות''' וב'''רבנו ירוחם''' שם מובא שהמנהג שלא לישא הוא בין פסח לעצרת, ולא הוזכר היתר בל"ג בעומר. <BR/>
ב'''תשובת הגאונים''', ב'''רי"ץ גיאות''' וב'''רבנו ירוחם''' שם מובא שהמנהג שלא לישא הוא בין פסח לעצרת, ולא הוזכר היתר בל"ג בעומר. <BR/>
אמנם ב'''ספר המנהיג''' (אירוסין ונישואין תקלח) כתב שהמנהג בצרפת ובפרובינצה להתיר מל"ג בעומר ואילך. והביא לזה הסבר בשם '''רבנו זרחיה''' שכתוב בספר ישן שמתו מפסח ועד פרוס עצרת, שזהו חמישה עשר יום קודם העצרת שהוא ל"ג בעומר, שאז פסקו תלמידי ר' עקיבא מלמות.
אמנם ב'''ספר המנהיג''' (אירוסין ונישואין תקלח) כתב שהמנהג בצרפת ובפרובינצה להתיר מל"ג בעומר ואילך. והביא לזה הסבר בשם '''רבנו זרחיה''' שכתוב בספר ישן שמתו מפסח ועד פרוס עצרת, שזהו חמישה עשר יום קודם העצרת שהוא ל"ג בעומר, שאז פסקו תלמידי ר' עקיבא מלמות.
<BR/>דברים אלו הובאו ב'''אבודרהם''' (תפילות הפסח), שאחר שהביא דברי הגאונים, כתב שיש מקומות שנוהגים לישא אשה מל"ג בעומר ואילך, והביא טעמו של המנהיג בשם הרז"ה.
<BR/>דברים אלו הובאו ב'''אבודרהם''' (תפילות הפסח), שאחר שהביא דברי הגאונים, כתב שיש מקומות שנוהגים לישא אשה מל"ג בעומר ואילך, והביא טעמו של המנהיג בשם הרז"ה. וב'''בית יוסף''' הביא שכן כתב גם '''ר"י אבן שועיב''', וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד).
<BR/>גם ב'''תשב"ץ''' (א קעח) כתב שהמנהג שלא לשאת אישה הוא רק עד ל"ג בעומר.
<BR/>גם ב'''תשב"ץ''' (א קעח) כתב שהמנהג שלא לשאת אישה הוא רק עד ל"ג בעומר.


שורה 23: שורה 24:


===יום ל"ג בעומר===
===יום ל"ג בעומר===
כתב ה'''תשב"ץ''' (א קעח) שלפי החישוב של חמישה עשר יום קודם עצרת, יוצא של"ג עצמו אינו מן החשבון, ולכן האיסור ממשיך עד ל"ד, וכיון שקיי"ל לענין אבילות ש[[מקצת היום ככולו]], מותר לשאת אישה מל"ד לעומר בבוקר. ועוד כתב שאם ל"ג לעומר חל בערב שבת, יש להתיר להסתפר לכבוד שבת, כמו ש[[התירו להסתפר בתוך שלושים לאבלות בערב הרגל לכבוד הרגל]].  
כתב ה'''תשב"ץ''' (א קעח) שלפי החישוב של חמישה עשר יום קודם עצרת, יוצא של"ג עצמו אינו מן החשבון, ולכן האיסור ממשיך עד ל"ד, וכיון שקיי"ל לענין אבילות ש[[מקצת היום ככולו]], מותר לשאת אישה מל"ד לעומר בבוקר, וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד), וב'''בית יוסף''' הביא שכן כתב גם '''ר"י אבן שועיב'''.
 
עוד כתב התשב"ץ שם שאם ל"ג לעומר חל בערב שבת, יש להתיר להסתפר לכבוד שבת, כמו ש[[התירו להסתפר בתוך שלושים לאבלות בערב הרגל לכבוד הרגל]].  


==שלא לעשות מלאכה==
==שלא לעשות מלאכה==