9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מנהגי ימי ספירת העומר"
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
<BR/>עוד מובא שם שמי שקפץ וכנס אישה, אין קונסים אותו לא בעונש ולא במלקות, אלא שאם בא לשאול מלכתחילה אין מורין לו לכנוס. | <BR/>עוד מובא שם שמי שקפץ וכנס אישה, אין קונסים אותו לא בעונש ולא במלקות, אלא שאם בא לשאול מלכתחילה אין מורין לו לכנוס. | ||
כדברים האלו כתב גם ה'''רי"ץ גיאות''' (חדש וספירת העומר ד"ה ומנהג), וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה כב ב דף קפו ד) בשם '''רב האי גאון'''. | כדברים האלו כתב גם ה'''רי"ץ גיאות''' (חדש וספירת העומר ד"ה ומנהג), וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה כב ב דף קפו ד) בשם '''רב האי גאון''', וכן כתב ב'''ספר המנהיג''' (אירוסין ונישואין תקלח) והדגיש שאין איסור בדבר אלא מנהג אבילות, ומי שעבר וכנס אינו עובר על איסור. | ||
<BR/>כן הביאו הרבה ראשונים, ה'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) העתיק דברים אלו והוסיף שהטעם הוא כדי שלא להרבות בשמחה בימים אלו. | |||
<BR/>וכך הובא להלכה ב'''טור''' (אורח חיים תצג) ונפסק ב'''שלחן ערוך''' (תצג א) שכן נוהגים. | <BR/>וכך הובא להלכה ב'''טור''' (אורח חיים תצג) ונפסק ב'''שלחן ערוך''' (תצג א) שכן נוהגים. | ||
===עד מתי האיסור=== | ===עד מתי האיסור=== | ||
ב'''תשובת הגאונים''', ב'''רי"ץ גיאות''' וב'''רבנו ירוחם''' שם מובא שהמנהג שלא לישא הוא בין פסח לעצרת, ולא הוזכר היתר בל"ג בעומר. <BR/> | ב'''תשובת הגאונים''', ב'''רי"ץ גיאות''' וב'''רבנו ירוחם''' שם מובא שהמנהג שלא לישא הוא בין פסח לעצרת, ולא הוזכר היתר בל"ג בעומר. <BR/> | ||
אמנם ב''' | אמנם ב'''ספר המנהיג''' (אירוסין ונישואין תקלח) כתב שהמנהג בצרפת ובפרובינצה להתיר מל"ג בעומר ואילך. והביא לזה הסבר בשם '''רבנו זרחיה''' שכתוב בספר ישן שמתו מפסח ועד פרוס עצרת, שזהו חמישה עשר יום קודם העצרת שהוא ל"ג בעומר, שאז פסקו תלמידי ר' עקיבא מלמות. | ||
<BR/>דברים אלו הובאו ב'''אבודרהם''' (תפילות הפסח), שאחר שהביא דברי הגאונים, כתב שיש מקומות שנוהגים לישא אשה מל"ג בעומר ואילך, והביא טעמו של המנהיג בשם הרז"ה. | |||
<BR/>ה'''בית יוסף''' (ד"ה ודע) הביא גם כן כסברה פשוטה שכיון שפסקו מלמות בל"ג בעומר, למה שלא יהיה מותר לישא אישה, וכתב שכן יש לומר גם בדעת הטור, אלא שנקט חדא מינייהו. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (תצג א). | <BR/>ה'''בית יוסף''' (ד"ה ודע) הביא גם כן כסברה פשוטה שכיון שפסקו מלמות בל"ג בעומר, למה שלא יהיה מותר לישא אישה, וכתב שכן יש לומר גם בדעת הטור, אלא שנקט חדא מינייהו. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (תצג א). | ||