9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מנהגי ימי ספירת העומר"
אין תקציר עריכה
| שורה 11: | שורה 11: | ||
===עד מתי האיסור=== | ===עד מתי האיסור=== | ||
ב'''תשובת הגאונים''', ב'''רי"ץ גיאות''' וב'''רבנו ירוחם''' שם מובא שהמנהג שלא לישא הוא בין פסח לעצרת, ולא הוזכר היתר בל"ג בעומר. | ב'''תשובת הגאונים''', ב'''רי"ץ גיאות''' וב'''רבנו ירוחם''' שם מובא שהמנהג שלא לישא הוא בין פסח לעצרת, ולא הוזכר היתר בל"ג בעומר. <BR/> | ||
אמנם ב'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) אחר שהביא דברי הגאונים כתב שיש מקומות שנוהגים לישא אשה מל"ג בעומר ואילך, לפי שאמרו שאז פסקו מלמות. והביא כן בשם '''אבן הירחי''' ששמע כן בשם '''הרז"ה''' שמצא בספר ישן שתלמידי ר' עקיבא מתו מפסח ועד פרוס עצרת. שזהו חמישה עשר יום קודם העצרת שהוא ל"ג בעומר. | |||
==שלא להסתפר== | ==שלא להסתפר== | ||
==שלא לעשות מלאכה== | |||
כתב ה'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) בשם '''רב האי גאון''' שנהגו שלא לעשות מלאכה מפסח ועד עצרת, משקיעת החמה ועד שחרית, לפי שתלמידי ר' עקיבא מתו משקיעת החמה ואילך, ונקברו אחר שקיעת החמה, וכל העם בטלו ממלאכה | |||
<BR/>וכתב עוד טעם, שספירת שבעה שבועות הן כנגד ספירת שבע שנות שמיטה, וכשם שהשמיטה אסורה במלאכת קרקע, כך בספירת העומר לאחר שקיעה שובתים ממלאכה. | |||
==לקרוא פרקי אבות== | |||
כתב ה'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) שנהגו בספרד לקרוא מסכת אבות ופרק קנין תורה, בין פסח לעצרת, בכל שבת פרק אחד. וכתב בשם '''הרב ישראל בן ישראל''' שהטעם לכך הוא מפני שאנו מונים למתן תורה בימים אלו, ואנו ממתינים כדרך שהאוהב ממתין לביאת אהובו, ורוב ענייני המסכת הם זירוז לתורה ולמצוות. וגם שזמן הקציר מוכן להתעוררות הנפש לתאוה וצריך להשקיטה, ועל ידי מסכת זו יבוא לפרישות והכנעת הנפש. | |||