9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
=====אם שיעור פרסה נמדד לפי אורך הדרך או לפי זמן ההליכה===== | =====אם שיעור פרסה נמדד לפי אורך הדרך או לפי זמן ההליכה===== | ||
====ברכת הגומל על טיסה במטוס==== | |||
דנו פוסקי זמננו לגבי אדם שטס במטוס, האם צריך לברך הגומל כשיגיע ליישוב. ודנו בזה הן מצד הולכי מדברות והן מצד עוברי ימים כאשר המטוס עבר מעל הים. | |||
בשו"ת '''עשה לך רב''' (ו טז) הכריע באופן ברור שאין לברך על טיסה במטוס, לא מיבעיא לבני אשכנז שאינם מברכים אלא היכא דשכיחא חיות וליסטים, אלא אף לבני ספרד אין הטיסה בכלל 'כל הדרכים בחזקת סכנה' שהיא בטוחה יותר אפילו מנסיעה במכונית. | |||
===חולה שנתרפא=== | ===חולה שנתרפא=== | ||
====על איזה חולי מברכים==== | ====על איזה חולי מברכים==== | ||
=====מחלוקת הראשונים===== | |||
כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה ארבעה) שדווקא חולה שנפל למטה צריך לברך, אבל אם רק חש בראשו או במעיו ואינו מוטל במיטה, אינו מברך, וכן העתיק ה'''מרדכי''' (ט ריב). | כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה ארבעה) שדווקא חולה שנפל למטה צריך לברך, אבל אם רק חש בראשו או במעיו ואינו מוטל במיטה, אינו מברך, וכן העתיק ה'''מרדכי''' (ט ריב). | ||
והרמב"ן ב'''תורת האדם''' (ענין הרפואה ח ד"ה ולענין) כתב שלא דווקא חולי שיש בו סכנה או של חלל, אלא כל שעלה למטה וירד, מפני שדומה כמי שהעלוהו לגרדום וצריך פרקליטין להינצל, צריך להודות, לפי שרחמי הקב"ה נעשו לו פרקליטין. והביא גם בשם ה'''ירושלמי''' (ברכות ד ד) שכל החליים בחזקת סכנה הן. | והרמב"ן ב'''תורת האדם''' (ענין הרפואה ח ד"ה ולענין) כתב שלא דווקא חולי שיש בו סכנה או של חלל, אלא כל שעלה למטה וירד, מפני שדומה כמי שהעלוהו לגרדום וצריך פרקליטין להינצל, צריך להודות, לפי שרחמי הקב"ה נעשו לו פרקליטין. והביא גם בשם ה'''ירושלמי''' (ברכות ד ד) שכל החליים בחזקת סכנה הן. | ||
| שורה 75: | שורה 79: | ||
<BR/>כדבריו מוכח ב'''שו"ת הרדב"ז''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=&pgnum=413&hilite= (ג תקעב)] ששלושה מחלוקות בדבר כנ"ל, והכריע כסברה האמצעית וכדעת השלחן ערוך שבנפל למיטה מברך הגומל. | <BR/>כדבריו מוכח ב'''שו"ת הרדב"ז''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=&pgnum=413&hilite= (ג תקעב)] ששלושה מחלוקות בדבר כנ"ל, והכריע כסברה האמצעית וכדעת השלחן ערוך שבנפל למיטה מברך הגומל. | ||
=====הכרעת הפוסקים===== | |||
ה'''שלחן ערוך''' (ח) כתב שבכל חולי צריך לברך אם עלה למיטה וירד. וזהו כדברי הרמב"ן. והעיר ה'''משנה ברורה''' (כד) שאם לא עלה למיטה אלא רק יש לו מיחוש בעלמא, אינו מברך. | ה'''שלחן ערוך''' (ח) כתב שבכל חולי צריך לברך אם עלה למיטה וירד. וזהו כדברי הרמב"ן. והעיר ה'''משנה ברורה''' (כד) שאם לא עלה למיטה אלא רק יש לו מיחוש בעלמא, אינו מברך. | ||
<BR/>ה'''רמ"א''' שם כתב בשם יש אומרים שאינו מברך אלא על חולי שיש בו סכנה כמכה של חלל. | <BR/>אמנם ה'''רמ"א''' שם כתב בשם יש אומרים שאינו מברך אלא על חולי שיש בו סכנה כמכה של חלל. | ||
<BR/>אבל ה'''בית חדש''' (ד) פסק כדעת מרן השלחן ערוך, וכן הביא ה'''מגן אברהם''' (ח) וכתב שכן נוהגים קצת, וכן היא דעת הרב '''אליה רבה''' (יג) הנזכר לעיל | <BR/>אבל ה'''בית חדש''' (ד) פסק כדעת מרן השלחן ערוך, וכן הביא ה'''מגן אברהם''' (ח) וכתב שכן נוהגים קצת, וכן משמע שהסכים ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ז), וכן היא דעת הרב '''אליה רבה''' (יג) הנזכר לעיל, והובאו דבריהם ב'''משנה ברורה''' (כח) בלא הכרעה. ובשו"ת '''יחוה דעת''' (ד יד) כתב שכן המנהג פשוט אצל הספרדים ובלבד שהיה מרותק למטה בחליו. | ||
ה'''טורי זהב''' (ה) הוסיף על דברי הרמ"א, שהוא הדין לחולה שמוטל במיטה יותר מג' ימים, ואחריו כתב כן ב'''חיי אדם''' (א סה ו) שאינו נקרא חולה אלא שנפל למיטה לא פחות מג' ימים. | ה'''טורי זהב''' (ה) הוסיף על דברי הרמ"א, שהוא הדין לחולה שמוטל במיטה יותר מג' ימים, ואחריו כתב כן ב'''חיי אדם''' (א סה ו) שאינו נקרא חולה אלא שנפל למיטה לא פחות מג' ימים. | ||
<BR/>וב'''ביאור הלכה''' (ד"ה כגון) כתב שדברי הט"ז אינם מתיישבים אלא לדעת מרן, כיון שלדעת הרמ"א בעינן על כל פנים מכה של חלל, ואמנם גם לדעת המחבר אין לזה ענין, שהרי אפילו בפחות מג' ימים מברך אם נפל למיטה. וסיים שם הבה"ל שאפשר שהט"ז כתב דרך הכרעה לפשר בין דעת מרן לרמ"א. | <BR/>וב'''ביאור הלכה''' (ד"ה כגון) כתב שדברי הט"ז אינם מתיישבים אלא לדעת מרן, כיון שלדעת הרמ"א בעינן על כל פנים מכה של חלל, ואמנם גם לדעת המחבר אין לזה ענין, שהרי אפילו בפחות מג' ימים מברך אם נפל למיטה. וסיים שם הבה"ל שאפשר שהט"ז כתב דרך הכרעה לפשר בין דעת מרן לרמ"א. | ||
====חולה עיניים==== | |||
בשו"ת '''שדה הארץ''' מיוחס [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45968&st=&pgnum=24&hilite= (ג י)] כתב שגם חולה עיניים אם לא נפל למשכב אינו מברך הגומל אף על פי שהוא מסוכן. אבל בשו"ת '''יחוה דעת''' (ד יד) חלק על דבריו וכתב שכשמרן הכריע דוקא חולה שנפל למיטה, לא בא למעט אלא להוסיף, ולכן חולה עיניים כיון שכל חולי עיניים יש בו סכנה, לענין [[לחלל עליו את השבת]], הרי שצריך לברך הגומל. | |||
====מיחוש קבוע==== | ====מיחוש קבוע==== | ||
כתב ב'''שו"ת הרשב"א''' (א פב) שאף במיחוש קבוע שבא מזמן לזמן, צריך לברך כל פעם שיעמוד מחוליו, ואדרבה כל שהוא קבוע הוא חזק יותר. | כתב ב'''שו"ת הרשב"א''' (א פב) שאף במיחוש קבוע שבא מזמן לזמן, צריך לברך כל פעם שיעמוד מחוליו, ואדרבה כל שהוא קבוע הוא חזק יותר. | ||