הבדלים בין גרסאות בדף "פקיקת חלון בשבת"

נוספו 712 בתים ,  12:56, 2 בפברואר 2017
אין תקציר עריכה
שורה 62: שורה 62:
ועל דברי בעל המאור שחילק בין קנה שהתקינו להיות נועל בו שהוא רק תשמיש מחובר וסגי בתיקון בעלמא, לבין פקק החלון ונגר שהם מחוברים לדלת ובהם צריך קשירה, כתב הרמב"ן שאין לנו לדחות דימוי הגמרא בסברות שלנו, שהרי הגמרא דימתה ביניהם ואין לנו לחלוק על זה.  
ועל דברי בעל המאור שחילק בין קנה שהתקינו להיות נועל בו שהוא רק תשמיש מחובר וסגי בתיקון בעלמא, לבין פקק החלון ונגר שהם מחוברים לדלת ובהם צריך קשירה, כתב הרמב"ן שאין לנו לדחות דימוי הגמרא בסברות שלנו, שהרי הגמרא דימתה ביניהם ואין לנו לחלוק על זה.  
<BR/>גם ה'''רשב"א''' (ד"ה קכו ב ד"ה ולענין) וה'''ריטב"א''' (קכו ב ד"ה ולענין) כתבו כתירוץ זה של הרמב"ן. וכן כתב ה'''מגיד משנה''' בדעת הרמב"ם (שבת כו י).
<BR/>גם ה'''רשב"א''' (ד"ה קכו ב ד"ה ולענין) וה'''ריטב"א''' (קכו ב ד"ה ולענין) כתבו כתירוץ זה של הרמב"ן. וכן כתב ה'''מגיד משנה''' בדעת הרמב"ם (שבת כו י).
<BR/>וה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף מט ב ד"ה בין וד"ה ומסתברא) כתב גם הוא שבפקק החלון איירי שיש תורת כלי עליו, והוסיף שאם נשתמש בו כבר פעם אחת מבעוד יום זהו תורת כלי שלו, ולכן לא הזכיר זאת הרי"ף כי מסתמא נשתמש בו פעם אחת, שהרי צריך הוא להיות מכוון למידתו של חלון.


ה'''מאירי''' (שבת קכו א ד"ה כבר ביארנו) דחה הסבר זה, וכתב שסוגית הגמרא אינה מוכחת כן, שאם היה חילוק זה נכון שנגר אינו מתוקן לכך, היה לה לגמרא לתרץ כך ולא לומר דאתיא כרשב"ג, אלא לחלק בין הסוגיות ולומר שבפקק החלון יש עליו תורת כלי ולכן אין צריך קשירה, ואילו נגר אין עליו תורת כלי וצריך קשירה.
ה'''מאירי''' (שבת קכו א ד"ה כבר ביארנו) דחה הסבר זה, וכתב שסוגית הגמרא אינה מוכחת כן, שאם היה חילוק זה נכון שנגר אינו מתוקן לכך, היה לה לגמרא לתרץ כך ולא לומר דאתיא כרשב"ג, אלא לחלק בין הסוגיות ולומר שבפקק החלון יש עליו תורת כלי ולכן אין צריך קשירה, ואילו נגר אין עליו תורת כלי וצריך קשירה.
שורה 88: שורה 89:
===שיטת הרמב"ם===
===שיטת הרמב"ם===
ה'''רמב"ם''' (שבת כב ל) פסק להלכה כחכמים שמותר לפקוק את החלון, ולפי התנאי שאמר ר' אבא בר כהנא שיהיה מתוקן לכך ואע"פ שאינו קשור ותלוי.  
ה'''רמב"ם''' (שבת כב ל) פסק להלכה כחכמים שמותר לפקוק את החלון, ולפי התנאי שאמר ר' אבא בר כהנא שיהיה מתוקן לכך ואע"פ שאינו קשור ותלוי.  
<BR/>ובמקום אחר (כו י) פסק להלכה כר' יהודה בענין נגר שנועלים בו את הדלת, שאם אין הנגר קשור ותלוי בדלת אלא מונח בקרן זוית אסור לנעול בו, לפי שאין עליו תורת כלי, אך אם הוא קשור ותלוי בדלת נועלים בו.
<BR/>ובמקום אחר (כו י) פסק להלכה כר' יהודה בענין נגר שנועלים בו את הדלת, שאם אין הנגר קשור ותלוי בדלת אלא מונח בקרן זוית אסור לנעול בו, לפי שאין עליו תורת כלי, אך אם הוא קשור ותלוי בדלת נועלים בו. גם פסק (כו ז) את ההלכה לגבי קנה שהתקינו בעל הבית להיות נועל בו, שכתב שאם יש תורת כלי עליו הרי הוא ככלי שמלאכתו להיתר.
<BR/>ולא הזכיר הרמב"ם את ההלכה לגבי קנה שהתקינו בעל הבית להיות נועל בו.
<BR/>דברי הרמב"ם עולים כדברי הרי"ף, ואותם תירוצים וחילוקים שאמרו הראשונים ברי"ף, ייתכן לומר גם בדעת הרמב"ם.


===שיטת הטור והשלחן ערוך===
===שיטת הטור והשלחן ערוך===