הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"

נוספו 891 בתים ,  01:52, 25 בינואר 2017
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
<BR/> מי שהיה חבוש בבית האסורים - "יושבי חושך וצלמות... יודו לה' חסדו".
<BR/> מי שהיה חבוש בבית האסורים - "יושבי חושך וצלמות... יודו לה' חסדו".


ב'''תוספות''' (ד"ה ארבעה) העירו שבגמרא לא סידרו את הארבעה לפי הסדר שמסודרים הם במזמור, שבמזמור מסידר המסוכנים תחילה, ואילו בגמרא נקט המצויים תחילה. וכן כתב '''רב האי גאון''' (הובא בשיטה מקובצת).
===סדר הארבעה===
ב'''תוספות''' (ד"ה ארבעה) העירו שבגמרא לא סידרו את הארבעה לפי הסדר שמסודרים הם במזמור, שבמזמור מסידר המסוכנים תחילה, ואילו בגמרא נקט המצויים תחילה. וכן כתב ב'''שיטה מקובצת''' בשם '''רב האי גאון'''.
<BR/>אבל '''רבנו יונה''' (ברכות מג א ד"ה ארבעה) כתב בשם רב האי גאון להיפך, שהתלמוד מנה המסוכנים תחילה, ואילו הפסוק הזכיר המצויים ביותר תחילה.
 
===יורדי הים===
===יורדי הים===
===הולכי מדברות===
===הולכי מדברות===
שורה 16: שורה 19:
כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה ארבעה) שדווקא חולה שנפל למטה צריך לברך, אבל אם רק חש בראשו או במעיו ואינו מוטל במיטה, אינו מברך, וכן העתיק ה'''מרדכי''' (ט ריב).
כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה ארבעה) שדווקא חולה שנפל למטה צריך לברך, אבל אם רק חש בראשו או במעיו ואינו מוטל במיטה, אינו מברך, וכן העתיק ה'''מרדכי''' (ט ריב).
<BR/>וכן כתב ב'''שיטה מקובצת''' בשם '''רב האי גאון''' שדווקא חולה שנפל למשכב צריך לברך, ואף אם אין בו סכנה. אמנם הוסיף בשם ה'''ערוך''' שאפילו חש בראשו או במעיו צריך לברך אחר שנתרפא אף אם לא נפל למשכב.
<BR/>וכן כתב ב'''שיטה מקובצת''' בשם '''רב האי גאון''' שדווקא חולה שנפל למשכב צריך לברך, ואף אם אין בו סכנה. אמנם הוסיף בשם ה'''ערוך''' שאפילו חש בראשו או במעיו צריך לברך אחר שנתרפא אף אם לא נפל למשכב.
<BR/>וב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות י ה) גם כן הביא שתי הדעות, אלא שהפך וכתב שהערוך הוא שמביא את רב האי גאון שמברכים אף החושש בראשו או בגרונו.


===אם מברכים על שאר ניסים שקרו לאדם===
===אם מברכים על שאר ניסים שקרו לאדם===
שורה 28: שורה 32:
ב'''בית יוסף''' (ריט ד"ה מאי מברך) פירש את הברכה, שאפילו לאותם החייבים כלומר הרשעים, הקב"ה גומל להם חסדים אף שאינם ראויים לכך, והמברך מצרף עצמו ואומר שאף הוא כאחד מהם שאף שאינו הגון גמלני כל טוב.  
ב'''בית יוסף''' (ריט ד"ה מאי מברך) פירש את הברכה, שאפילו לאותם החייבים כלומר הרשעים, הקב"ה גומל להם חסדים אף שאינם ראויים לכך, והמברך מצרף עצמו ואומר שאף הוא כאחד מהם שאף שאינו הגון גמלני כל טוב.  
===מענה השומעים===
===מענה השומעים===
בגמרא לא מוזכר מה עונים השומעים לאחר המברך, ומסתמא אינו שונה משאר ברכות שעונים 'אמן'.
<BR/>אבל ה'''רמב"ם''' (ברכות י ח) כתב שהשומעים עונים 'שגמלך כל טוב הוא יגמלך סלה', וצ"ע מנין לקחו הרמב"ם.


==בפני עשרה==
==בפני עשרה==
שורה 35: שורה 41:
ה'''רי"ף''' (ברכות מג א) לא הביא קושיית רב אשי, אלא רק דברי אביי ומר זוטרא שצריך עשרה וצריך שיהיו שנים מהם רבנן. ומשמע שסובר להלכה ששני החכמים אפשר שיהיו חלק מן העשרה, ולא בנוסף על העשרה. וכן הבינו הרא"ש והטור והבית יוסף בדעת הרי"ף. אבל ב'''שיטה מקובצת''' (ד"ה מר זוטרא) הבין בדברי הרי"ף שסובר כתוספות שאין צורך כלל בשני חכמים אלא די בקהל של עשרה כלשהם.
ה'''רי"ף''' (ברכות מג א) לא הביא קושיית רב אשי, אלא רק דברי אביי ומר זוטרא שצריך עשרה וצריך שיהיו שנים מהם רבנן. ומשמע שסובר להלכה ששני החכמים אפשר שיהיו חלק מן העשרה, ולא בנוסף על העשרה. וכן הבינו הרא"ש והטור והבית יוסף בדעת הרי"ף. אבל ב'''שיטה מקובצת''' (ד"ה מר זוטרא) הבין בדברי הרי"ף שסובר כתוספות שאין צורך כלל בשני חכמים אלא די בקהל של עשרה כלשהם.
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' (ברכות י ח) כתב כדברי הרי"ף ששנים מן העשרה יהיו חכמים, וכן הוא ב'''סמ"ג''' (עשין כז ברכת ההודאה).
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' (ברכות י ח) כתב כדברי הרי"ף ששנים מן העשרה יהיו חכמים, וכן הוא ב'''סמ"ג''' (עשין כז ברכת ההודאה).
<BR/>בדעת הרי"ף והרמב"ם והסמ"ג כתב לבאר ה'''בית יוסף''' (ד"ה כתב רב אלפס) שכיון שהוא מילתא דרבנן עבדינן לקולא ואינו מעכב שיהיו שני תלמידי חכמים.
<BR/>בדעת הרי"ף והרמב"ם והסמ"ג כתב לבאר ה'''בית יוסף''' (ד"ה כתב רב אלפס) שכיון שהוא מילתא דרבנן עבדינן לקולא ואינו מעכב שיהיו שני תלמידי חכמים, וכן הוא ב'''כסף משנה''' (י ח).


ה'''רא"ש''' (ט ג) חולק על הרי"ף וסובר שכיון דלא איפשטא עבדינן לחומרא, ובעינן תרווייהו, כלומר עשרה ועוד שנים חכמים.   
ה'''רא"ש''' (ט ג) חולק על הרי"ף וסובר שכיון דלא איפשטא עבדינן לחומרא, ובעינן תרווייהו, כלומר עשרה ועוד שנים חכמים.