הבדלים בין גרסאות בדף "המחזיק בקרקע בטענה שקנאה מבלי שבירר בעלות המוכר (לאו קא מודית)"

אין תקציר עריכה
שורה 40: שורה 40:
גם דעת ה'''רמב"ן''' (ל א ד"ה והוי יודע) שטוענים ללוקח כאשר יש עדים שדר בה ההוא שלפניו חד יומא, ואפילו למחזיק אין חזקת ג' שנים, שכיון שאין עדים למערער טענינן ללוקח כל מה שיכול היה המוכר לטעון.
גם דעת ה'''רמב"ן''' (ל א ד"ה והוי יודע) שטוענים ללוקח כאשר יש עדים שדר בה ההוא שלפניו חד יומא, ואפילו למחזיק אין חזקת ג' שנים, שכיון שאין עדים למערער טענינן ללוקח כל מה שיכול היה המוכר לטעון.
<BR/>גם ב'''בעל המאור''' (יז א ד"ה קריביה) משמע שאם יש עדות שגר בה המוכר יום אחד, מועיל הדבר להשאיר את הקרקע ביד המוחזק אף אם אין לו חזקת ג' שנים.
<BR/>גם ב'''בעל המאור''' (יז א ד"ה קריביה) משמע שאם יש עדות שגר בה המוכר יום אחד, מועיל הדבר להשאיר את הקרקע ביד המוחזק אף אם אין לו חזקת ג' שנים.
===דעת הרא"ש===
ב'''רא"ש''' (בבא בתרא ג ז) כתב בתחילת דבריו שאם היה טוען קמי דידי זבנה מינך או מביא עדות שדר בה המוכר חד יומא, היה נאמן. ולא מבואר מתוך דבריו אם זהו דווקא שיש למחזיק חזקה או אף ללא חזקת ג' שנים. וב'''קיצור פסקי הרא"ש''' מבואר להדיא שהרא"ש איירי בהחזיק ג' שנים, דכל החיסרון בטענת המחזיק שאומר 'מפלניא זבינתיה דזבנה מינך' הוא רק מצד הטענה, דהוי חזקה שאין עמה טענה. אבל אם למחזיק יש חזקת ג' שנים הרי שיש כאן חזקה עם טענה.
<BR/>אמנם ה'''ש"ך''' (חושן משפט קמו יג) צירף גם את הרא"ש לשיטות הסוברות שבעדות יום אחד מהני אף בלא חזקת ג' שנים, והעמיד את כל דברי הרא"ש בשאין למחזיק חזקת ג' שנים.


===דעת ר"י וסייעתו===
===דעת ר"י וסייעתו===