9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מתעסק"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 14: | שורה 14: | ||
<BR/>ולגירסה זו תמוה, שאם הוכחנו מדברי שמואל שר' אליעזר דיבר על מתעסק בשבת ולא מתעסק בחלבים ובעריות, סימן שדברי שמואל מוסכמים על ר' אליעזר, אך אם כן למה צריך ר' אליעזר ללמוד מן הפסוק 'אשר חטא בה' פרט למתעסק, והרי לשמואל פטור גם בלא הפסוק, מצד שאין זו מלאכת מחשבת. על זה מיישב '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=35&daf=19&format=pdf (יט א ד"ה מיבעי)], | <BR/>ולגירסה זו תמוה, שאם הוכחנו מדברי שמואל שר' אליעזר דיבר על מתעסק בשבת ולא מתעסק בחלבים ובעריות, סימן שדברי שמואל מוסכמים על ר' אליעזר, אך אם כן למה צריך ר' אליעזר ללמוד מן הפסוק 'אשר חטא בה' פרט למתעסק, והרי לשמואל פטור גם בלא הפסוק, מצד שאין זו מלאכת מחשבת. על זה מיישב '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=35&daf=19&format=pdf (יט א ד"ה מיבעי)], | ||
שבאמת דברי שמואל לא מוסכמים על ר' אליעזר ולולי הפסוק לא היה מתעסק פטור משום מלאכת מחשבת, אלא שהגמרא הביאה דבריו רק מפני שאמר להדיא שמתעסק בשבת פטור, ור' אליעזר מודה לו ולא מטעמו. אמנם לענין חלבים ועריות, מבואר שבזה מודה ר' אליעזר שחייב שכן נהנה. | שבאמת דברי שמואל לא מוסכמים על ר' אליעזר ולולי הפסוק לא היה מתעסק פטור משום מלאכת מחשבת, אלא שהגמרא הביאה דבריו רק מפני שאמר להדיא שמתעסק בשבת פטור, ור' אליעזר מודה לו ולא מטעמו. אמנם לענין חלבים ועריות, מבואר שבזה מודה ר' אליעזר שחייב שכן נהנה. | ||
<BR/>לפי הסבר זה יוצא שר' אליעזר ושמואל דיברו על אותו גדר מתעסק בשבת (שנחלקו אביי ורבא בהגדרתו המדוייקת | <BR/>לפי הסבר זה יוצא שר' אליעזר ושמואל דיברו על אותו גדר מתעסק בשבת (שנחלקו אביי ורבא בהגדרתו המדוייקת וכדלהלן), אלא שלר' אליעזר פטור מכח הפסוק, ואילו לשמואל פטור מצד שאין זו מלאכת מחשבת. | ||
<BR/>אמנם '''תוספות''' (סנהדרין סב ב ד"ה להגביה) אף שגורס כרש"י, כתבו שאף שהגמרא השוותה דברי שמואל לדברי ר' אליעזר לענין שבת, אין זה בדווקא אלא ר' אליעזר דיבר על מתעסק מסוג אחד, ואילו שמואל על מתעסק אחר, שהרי סיבת הפטור שונה וכפי שיתבאר להלן. | <BR/>אמנם '''תוספות''' (סנהדרין סב ב ד"ה להגביה) אף שגורס כרש"י, כתבו שאף שהגמרא השוותה דברי שמואל לדברי ר' אליעזר לענין שבת, אין זה בדווקא אלא ר' אליעזר דיבר על מתעסק מסוג אחד, ואילו שמואל על מתעסק אחר, שהרי סיבת הפטור שונה וכפי שיתבאר להלן. | ||
ובמקום אחר כתבו '''תוספות''' (שבועות יט א ד"ה פרט) | ובמקום אחר כתבו '''תוספות''' (שבועות יט א ד"ה פרט) באופן קצת אחר, ששמואל דיבר גם על סוג המתעסק שעליו דיבר ר' אליעזר, והראיה שהגמרא תירצה מדבריו את דברי ר' אליעזר, אלא ששמואל כולל בטעמו סוג נוסף של מתעסק שהוא מטעם 'מלאכת מחשבת', וכדלהלן. | ||
אמנם לפי הגירסה שלפנינו בדפוס וילנא [https://bavli.genizah.org/Global/homepage?lan=heb&isPartial=False&isDoubleLogin=False&TractateID=0&DafID=0 (וכן הוא בדפוס ונציא ר"פ-רפ"ג ובכת"י אוקספורד 2673)] לא גרסינן 'אלא', מפני שכל דברי שמואל הם חלק מן השאלה - במה פטר ר' אליעזר הרי בחלבים ועריות חייב ואילו למתעסק בשבת אין צורך בפסוק, שהרי כבר אמר שמואל שאין בזה מלאכת מחשבת וגם בלא הפסוק פטור. | אמנם לפי הגירסה שלפנינו בדפוס וילנא [https://bavli.genizah.org/Global/homepage?lan=heb&isPartial=False&isDoubleLogin=False&TractateID=0&DafID=0 (וכן הוא בדפוס ונציא ר"פ-רפ"ג ובכת"י אוקספורד 2673)] לא גרסינן 'אלא', מפני שכל דברי שמואל הם חלק מן השאלה - במה פטר ר' אליעזר הרי בחלבים ועריות חייב ואילו למתעסק בשבת אין צורך בפסוק, שהרי כבר אמר שמואל שאין בזה מלאכת מחשבת וגם בלא הפסוק פטור. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
אמנם רוב הראשונים חלקו על רש"י בזה, והביאו חבילות של ראיות שלא כדבריו. | אמנם רוב הראשונים חלקו על רש"י בזה, והביאו חבילות של ראיות שלא כדבריו. | ||
'''תוספות''' (שבת עב ב ד"ה נתכוין) הראו שב'''גמרא''' (כריתות יט ב) מוכח שאפילו נתכוון ללקט פירות תאנה זו ועלתה בידו תאנה אחרת פטור מדברי שמואל. | |||
<BR/>וכן הביאו שב'''גמרא''' (שבת צז ב) פסק רב אשי להלכה שאדם שזרק חפץ ברשות הרבים כשכוונתו היתה לזרוק ד' אמות, ועלה בידו לזרוק ח' אמות פטור כל שלא אמר 'בכל מקום שתרצה תנוח', כלומר אם כוונתו לזרוק לצד מסויים, אף שיש בפעולה זו חיוב חטאת, ועלה בידו לזרוק לצד אחר פטור כיון שלא נעשה רצונו. וזה דומה לנתכוון לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר. | <BR/>וכן הביאו שב'''גמרא''' (שבת צז ב) פסק רב אשי להלכה שאדם שזרק חפץ ברשות הרבים כשכוונתו היתה לזרוק ד' אמות, ועלה בידו לזרוק ח' אמות פטור כל שלא אמר 'בכל מקום שתרצה תנוח', כלומר אם כוונתו לזרוק לצד מסויים, אף שיש בפעולה זו חיוב חטאת, ועלה בידו לזרוק לצד אחר פטור כיון שלא נעשה רצונו. וזה דומה לנתכוון לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר. | ||
<BR/>קושיות אלו הקשה גם ה'''רמב"ן''' (עב ב ד"ה נתכוון), וכן הוא ב'''ריטב"א''' (עב ב ד"ה איתמר). אמנם ב'''ר"ן''' (עב ב ד"ה נתכוין) איתא רק הקושיה השניה. | <BR/>קושיות אלו הקשה גם ה'''רמב"ן''' (עב ב ד"ה נתכוון), וכן הוא ב'''ריטב"א''' (עב ב ד"ה איתמר). אמנם ב'''ר"ן''' (עב ב ד"ה נתכוין) איתא רק הקושיה השניה. | ||
=====שיטת רבנו תם ושאר ראשונים===== | =====שיטת רבנו תם ושאר ראשונים===== | ||
מכח קושיות אלו העלה רבנו תם שדין מתעסק הפוטר מחיוב חטאת הוא אפילו | מכח קושיות אלו העלה '''רבנו תם''' (שבת עב ב ד"ה נתכוון) שדין מתעסק הפוטר מחיוב חטאת הוא אפילו כשנתעסק במלאכת חיוב אלא שעלתה בידו מלאכת חיוב אחרת, כגון שנתכוון לחתוך את זו וחתך את זו פטור. ולפי זה דברי אביי ורבא יתבארו באותו דבר עצמו, כלומר שבא להגביה או לחתוך את התלוש (כל חד כדאית ליה) ועלה בידו לחתוך את המחובר פטור, שדווקא מפני שעשה פעולה בדבר שאליו נתכוון בזה צריך שתהיה כוונתו למלאכת היתר. אך אם עשה פעולה בדבר אחר, אפילו היתה כוונתו למלאכת איסור, שנתכוון לחתוך את המחובר וחתך מחובר אחר פטור. | ||
<BR/>וכן הוכיחו תוספות מהמשך הסוגיה שאמרה שוגג בלא מתכוון כגון שסבור שומן ואכלו, והיינו נתכוון לחתיכה זו וסבור שהיא שומן ואכלה, והיינו שמתעסק באותה חתיכה. ראיה זו מובאת גם ברמב"ן ובר"ן שם כנגד רש"י. | <BR/>וכן הוכיחו תוספות מהמשך הסוגיה שאמרה שוגג בלא מתכוון כגון שסבור שומן ואכלו, והיינו נתכוון לחתיכה זו וסבור שהיא שומן ואכלה, והיינו שמתעסק באותה חתיכה. ראיה זו מובאת גם ברמב"ן ובר"ן שם כנגד רש"י. | ||
לשיטה זו הסכימו רוב הראשונים. כן כתבו ה'''תוספות''' בכמה מקומות (שבועות יט א ד"ה פרט, כריתות יט ב ד"ה לשון) וכן כתבו ה'''רמב"ן''' (שבת עב ב ד"ה נתכוון), ה'''ר"ן''' (עב ב ד"ה נתכון), ה'''ריטב"א''' (עב ב ד"ה איתמר) וה'''מאירי''' (שבת עג א ד"ה במסכת). | |||
=====הסבר מחלוקת הראשונים===== | =====הסבר מחלוקת הראשונים===== | ||
לפי מה שנתבאר עולה שנחלקו רש"י ושאר ראשונים בשני מקרים: | לפי מה שנתבאר עולה שנחלקו רש"י ושאר ראשונים בשני מקרים: | ||