10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בריה"
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה}} | |||
==דין בריה== | ==דין בריה== | ||
===ממשות וטעם בריה=== | ===ממשות וטעם בריה=== | ||
מה'''משנה''' (חולין צו:) וה'''גמרא''' (שם, ק.) מבואר שאף שיבש בטל ברוב מן התורה, בריה לא בטלה. אולם מבואר שדין זה הוא רק בגוף ובממשות הבריה. אבל טעם בריה בטל, כשאר איסורים. שהרי במשנה מובא שאם לא מכיר את גיד הנשה כל הגידים אסורים, ואעפ"כ הרוטב הוא בנותן טעם. | מה'''משנה''' (חולין צו:) וה'''גמרא''' (שם, ק.) מבואר שאף שיבש בטל ברוב מן התורה, בריה לא בטלה. אולם מבואר שדין זה הוא רק בגוף ובממשות הבריה. אבל טעם בריה בטל, כשאר איסורים. שהרי במשנה מובא שאם לא מכיר את גיד הנשה כל הגידים אסורים, ואעפ"כ הרוטב הוא בנותן טעם. | ||
===מקור הדין | ===מקור הדין=== | ||
כיוון שלענין אכילת הבריה, החשיבה אותה התורה וחייבה במלקות אפילו בפחות מכזית (מכות יז | כיוון שלענין אכילת הבריה, החשיבה אותה התורה וחייבה במלקות אפילו בפחות מכזית (מכות יז:), קבעו חכמים שלא תתבטל בתערובת (ערוה"ש ק, ב). | ||
=== | ===שיעור הביטול=== | ||
מ'''פשט הגמרא''' עולה שבריה אינה בטלה כלל. | מ'''פשט הגמרא''' עולה שבריה אינה בטלה כלל. | ||
מנגד, '''המשנה בתרומות''' (י, ח) דנה בדג טמא שכבשו עם דג טהור שביטולו הוא ב-960. וביאר '''הר"ש''' שהמשנה עוסקת בדג טמא שנתערב בדגים טהורים שאיסור התערובת הוא משום בריה. ועפי"ז ביאר שמה שכתוב ב'''ירושלמי''' (שם) "הורה רבי יוסי ב"ר בון בעכברא אחד לאלף", הכוונה שהיה מעשה בעכבר שנתערב באלף כמותו וביטלו ר' יוסי ב"ר בון, משום שבריה בטלה ב-960, ועיין באריכות בשיטה זו והפוסקים כמותה | מנגד, '''המשנה בתרומות''' (י, ח) דנה בדג טמא שכבשו עם דג טהור שביטולו הוא ב-960. וביאר '''הר"ש''' שהמשנה עוסקת בדג טמא שנתערב בדגים טהורים שאיסור התערובת הוא משום בריה. ועפי"ז ביאר שמה שכתוב ב'''ירושלמי''' (שם) "הורה רבי יוסי ב"ר בון בעכברא אחד לאלף", הכוונה שהיה מעשה בעכבר שנתערב באלף כמותו וביטלו ר' יוסי ב"ר בון, משום שבריה בטלה ב-960, ועיין באריכות בשיטה זו והפוסקים כמותה בערוה"ש ק, ג; טו. | ||
אולם, ה'''רמב"ם, ברטנורא ועוד''' ביארו שהמשנה בתרומות מדברת על ציר היוצא מהדג הטמא שהוא נותן טעם בדגים טהורים עד 960, אבל אין מדובר על בריה. וכן ה'''ר"ן''' ו'''רא"ש''' הקשו שא"א לבאר את הירושלמי שמדבר על בריית עכבר שנפלה לתבשיל, שהרי עכבר בריה גדולה וניכרת וא"כ כיצד יתכן שלא מצאוהו והוציאוהו? ועוד שהגמרא בחולין עשתה צריכותא בין דין בריה לדין חהר"ל, ומשמע ששווים בדינם, וכמו שחהר"ל אינה בטלה כלל (כמובא בתוספתא) כך גם בריה, ולכן ביאר הר"ן שמדובר על טעם העכבר ולא גופו ממש והוא נתן טעם עד אלף, אבל גוף בריה עצמה לא בטלה אפילו באלף. וכ"פ ה'''שו"ע''' | אולם, ה'''רמב"ם, ברטנורא ועוד''' ביארו שהמשנה בתרומות מדברת על ציר היוצא מהדג הטמא שהוא נותן טעם בדגים טהורים עד 960, אבל אין מדובר על בריה. וכן ה'''ר"ן''' ו'''רא"ש''' הקשו שא"א לבאר את הירושלמי שמדבר על בריית עכבר שנפלה לתבשיל, שהרי עכבר בריה גדולה וניכרת וא"כ כיצד יתכן שלא מצאוהו והוציאוהו? ועוד שהגמרא בחולין עשתה צריכותא בין דין בריה לדין חהר"ל, ומשמע ששווים בדינם, וכמו שחהר"ל אינה בטלה כלל (כמובא בתוספתא) כך גם בריה, ולכן ביאר הר"ן שמדובר על טעם העכבר ולא גופו ממש והוא נתן טעם עד אלף, אבל גוף בריה עצמה לא בטלה אפילו באלף. וכ"פ ה'''שו"ע''' (ק, א). | ||
(וצריך עיון כיצד ה'''ר"ש''' מסביר את המציאות של עכבר שנפל | (וצריך עיון כיצד ה'''ר"ש''' מסביר את המציאות של עכבר שנפל לתערובת ולא מצאוהו). | ||
===סוג התערובת=== | |||
בדין [[דבר שיש לו מתירין]] נאמר שאינו בטל רק כשמתערב במינו, אך כשמתערב באינו מינו בטל בשישים כרגיל. ונחלקו לגבי בריה ו[[חתיכה הראויה להתכבד]], שה'''או"ה''' (כה, יז) סובר שקל וחומר שגם הם בטילים באינו מינם. לעומתו, ה'''רמ"א''' בד"מ (קא, ב) ועל השו"ע (קא, ו) פסק שאינם בטילים בין במינן ובין בשאינו מינם (ועיין בדין [[דבר שיש לו מתירין]] בטעם שאינו בטל ובטעמים לחילוק בין מינו לשאינו מינו ותראה שלא שייכים כאן ולכן לא שייך כאן הק"ו של האו"ה, '''ערוה"ש''' כג), והביא ראיה מ'''תשובות הרשב"א''' (א, קא) שאמר שבריה אינה בטילה בירקות, וכן מ'''שערי דורא''', והסכימו לדבריו רוב הפוסקים ('''ט"ז''' יב, '''ש"ך''' יח, '''פר"ח''' כא, '''ערוה"ש''' כג ועוד), וה'''כרתי ופלתי'''(ו) קיים את דבריו של האו"ה בחתיכה הראויה להתכבד. | |||
==הגדרת בריה== | ==הגדרת בריה== | ||
=== | ===שלם=== | ||
ב'''גמרא''' (מכות טז:), מבואר שתנאי ראשוני לבריה זה שהיא תהיה '''שלמה'''. ולכן אם ריסק תשעה נמלים וצירף להם אחד שלם והשלימן לכזית, לוקה שש. חמש משום בריה (שהאוכל נמלה לוקה חמש), ואחד משום כזית נבלה. | ב'''גמרא''' (מכות טז:), מבואר שתנאי ראשוני לבריה זה שהיא תהיה '''שלמה'''. ולכן אם ריסק תשעה נמלים וצירף להם אחד שלם והשלימן לכזית, לוקה שש. חמש משום בריה (שהאוכל נמלה לוקה חמש), ואחד משום כזית נבלה. | ||
ובגדר שלם, כתב ה'''ר"ן''', שאם נחתך ממנה איבר אחד, אפילו איבר שאין הנשמה תלויה בו, כגון רגל נמלה, לא הוי בריה. וזה משום שבכה"ג לענין מלקות הסתפקה ה'''גמ'''' בנזיר נא, ב, ונשארה בספק, והיות וחומרת בריה יסודה מדרבנן, יש להקל. וכ"כ ה'''ש"ך''' (ו). | ובגדר שלם, כתב ה'''ר"ן''', שאם נחתך ממנה איבר אחד, אפילו איבר שאין הנשמה תלויה בו, כגון רגל נמלה, לא הוי בריה. וזה משום שבכה"ג לענין מלקות הסתפקה ה'''גמ'''' בנזיר (נא, ב), ונשארה בספק, והיות וחומרת בריה יסודה מדרבנן, יש להקל. וכ"כ ה'''ש"ך''' (ו). | ||
ואם נפל ממנו קצת ע"י הבישול כמו שרגילות הוא אז להתפרפר (להפחית), יש שכתבו שהוא חשיב עדיין בריה ('''פמ"ג''', שפד, ו). ויש שכתב שגם בחסרון כזה לא הוי בריה (בינת אדם אות עב). | ואם נפל ממנו קצת ע"י הבישול כמו שרגילות הוא אז 'להתפרפר' (להפחית), יש שכתבו שהוא חשיב עדיין בריה ('''פמ"ג''', שפד, ו). ויש שכתב שגם בחסרון כזה לא הוי בריה ('''בינת אדם''' אות עב). | ||
ואם | ואם נתרסקה צורתו, כגון ע"י בישול וכדומה, אפילו הוא שלם, מ"מ כיוון שנפסד צורתו לא הוי בריה ('''פמ"ג''', שפ"ד, ו). | ||
===שאר תנאים=== | ===שאר תנאים=== | ||
| שורה 26: | שורה 29: | ||
=====שיטת רש"י ור"ן===== | =====שיטת רש"י ור"ן===== | ||
ישנם עוד שני תנאים שצריכים להתקיים כדי שדבר יחשב כבריה.<BR/> | ישנם עוד שני תנאים שצריכים להתקיים כדי שדבר יחשב כבריה.<BR/> | ||
א. שיהיה הדבר '''אסור באכילה מתחילת ברייתו'''. ולכן: בשר עוף טהור שנתנבל, גם אם הוא שלם, אינו בריה, שהרי | א. שיהיה הדבר '''אסור באכילה מתחילת ברייתו'''. ולכן: בשר עוף טהור שנתנבל, גם אם הוא שלם, אינו בריה, שהרי בתחילתו לא היה בו איסור נבילה (אלא איסור איבר מן החי שהתבטל כעת). וזה גם הטעם ששור הנסקל אינו בריה.<BR/> | ||
ב. שתהא '''בריית נשמה'''. ולכן חיטה שלמה, אף שהיא טבל, אינה אוסרת הכל כבריה. וכדעת חכמים במסכת מכות. | ב. שתהא '''בריית נשמה'''. ולכן חיטה שלמה, אף שהיא טבל, אינה אוסרת הכל כבריה. וכדעת חכמים במסכת מכות. | ||
| שורה 44: | שורה 47: | ||
ה'''שו"ע''' בסימן ק, א, פסק לקולא שדין בריה יהיה רק כשלכל השיטות הוי בריה, והוא משום שספק דרבנן לקולא: "בריה, דהיינו כגון נמלה או עוף טמא וגיד הנשה ואבר מן החי וביצה שיש בה אפרוח וכיוצא בהם, אפילו באלף לא בטל. ואין לו דין בריה אלא אם כן הוא דבר שהיה בו חיות, לאפוקי חטה אחת של איסור. וכן צריך שיהא דבר שאסור מתחילת ברייתו, לאפוקי עוף טהור שנתנבל ושור הנסקל. וכן צריך שיהיה דבר שלם, שאם יחלק אין שמו עליו, לאפוקי חלב. וכן צריך שיהיה שלם". | ה'''שו"ע''' בסימן ק, א, פסק לקולא שדין בריה יהיה רק כשלכל השיטות הוי בריה, והוא משום שספק דרבנן לקולא: "בריה, דהיינו כגון נמלה או עוף טמא וגיד הנשה ואבר מן החי וביצה שיש בה אפרוח וכיוצא בהם, אפילו באלף לא בטל. ואין לו דין בריה אלא אם כן הוא דבר שהיה בו חיות, לאפוקי חטה אחת של איסור. וכן צריך שיהא דבר שאסור מתחילת ברייתו, לאפוקי עוף טהור שנתנבל ושור הנסקל. וכן צריך שיהיה דבר שלם, שאם יחלק אין שמו עליו, לאפוקי חלב. וכן צריך שיהיה שלם". | ||
[[קטגוריה:מאכלות אסורות]] | |||
[[קטגוריה:תערובות]] | [[קטגוריה:תערובות]] | ||
[[קטגוריה:חולין ק.]] | [[קטגוריה:חולין ק.]] | ||